רחבת מוזיאון תל אביב תיקרא רשמית "כיכר החטופים"

קיר מוזיאון תל אביב לאמנות בכיכר החטופים. צילום: גיא יחיאלי

במהלך השנים האחרונות הפך השם "כיכר החטופים" לשם המזוהה עם רחבת מוזיאון תל אביב והשתרש בפי הציבור. בשל משמעותה הציבורית והלאומית של הכיכר, והיותה סמל של תקווה, סולידריות והמאבק להשבת החטופים והחטופות, יזם ראש העיר רון חולדאי את המהלך להעניק לשם זה מעמד רשמי. ההחלטה, שאימצה ועדת השיום, מבקשת לעגן באופן רשמי את שמו של מקום שהפך לאחד מסמליה המובהקים של החברה הישראלית מאז אירועי 7 באוקטובר. במקביל, מקימה העירייה ועדה ייעודית שתדון בדרכי ההנצחה של המאבק הציבורי והחברתי שהתפתח בכיכר למען השבת החטופים והחטופות, מתוך הכרה בחשיבותו ובמשמעותו לדורות הבאים.



כיכר החטופים. צילום: גיא יחיאלי

לאורך כל התקופה עמדה עיריית תל אביב-יפו לצד משפחות החטופים והחטופות והעמידה לרשותן מעטפת רחבה של ליווי, סיוע ושיתוף פעולה. כבר מראשית המלחמה הוקצתה הרחבה לטובת פעילות מטה המשפחות, והעירייה סיפקה את כלל התשתיות שנדרשו להפעלתו, ובהן אוהלים, חיבורי חשמל, ציוד לוגיסטי, פתרונות חניה, הסעות, מיצבים במרחב הציבורי ומרחבי פעילות בבית אריאלה, הספרייה המרכזית ומרכז התרבות העירוני, ששימש בית פתוח למשפחות לאורך כל התקופה. במקביל העניקה העירייה, באמצעות מינהל השירותים החברתיים, ליווי אישי לעשרות משפחות חטופים, שכלל תמיכה רגשית, מיצוי זכויות, סיוע כלכלי ומענים מותאמים לצורכי כל משפחה. גם מערכת החינוך העירונית קיימה בכיכר פעילויות חינוכיות וערכיות כחלק מהתגייסות למען המשפחות ומתוך מחויבות לחיזוק הערבות ההדדית ולאיחוי השבר בחברה הישראלית.

כעת, עם ההחלטה להעניק לה מעמד רשמי, מבקשת עיריית תל אביב-יפו לעגן את משמעותו של המקום גם לדורות הבאים. קריאת הרחבה בשם "כיכר החטופים" מבטאת את המחויבות להנציח את המקום שבו התאחדו כאב ותקווה, ולהבטיח כי זכרו של המאבק להשבת החטופים והחטופות יישאר חלק בלתי נפרד מסיפורה של העיר תל אביב- יפו ומסיפורה של מדינת ישראל.


כיסאות צהובים בכיכר החטופים. צילום: עיריית תל אביב יפו

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "היום אנחנו מעניקים לרחבת מוזיאון תל אביב את שמה הרשמי – כיכר החטופים. בכיכר הזאת צעקנו, בכינו, קיווינו וגם התמלאנו באושר כשהחטופים והחטופות שבו הביתה. לפעמים היו כאן מאות אלפים, לפעמים עשרות בודדות. אבל דבר אחד תמיד נשאר- הביחד. אנשים מכל קצוות החברה הישראלית הגיעו לכאן כדי לעמוד לצד המשפחות, להיאבק למען אנשים שלא הכירו אישית, ולא לוותר לרגע עד שישובו הביתה. בעיר תל אביב-יפו נתנו מקום, תמיכה ובית לציבור בשעתו הקשה ביותר. עמדנו כאן כתף אל כתף, עם כאב גדול, אבל גם עם תקווה גדולה. בחרנו בשם הזה כדי שהאסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה לא יישכח, וכדי שהדורות הבאים יידעו לא רק מה התרחש כאן , אלא גם איך בחרנו להגיב: בסולידריות, בערבות הדדית ובאמונה עמוקה שאסור להשאיר אף אחד מאחור. כיכר החטופים תהיה מעתה חלק בלתי נפרד מסיפורה של העיר ושל המדינה, עדות לכאב העצום שחווינו, אך גם לרוח האנושית והאזרחית שצמחה מתוכו".