|
|
|
|
|
יום השואה 2026: הדור האחרון – כ־120 אלף שורדי שואה חיים כיום בישראל
|
|
בישראל מציינים השנה את יום הזיכרון לשואה ולגבורה על רקע מציאות ביטחונית מתמשכת מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה מול איראן, לצד עלייה באירועי אנטישמיות ברחבי העולם. על פי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, חיים כיום בישראל כ־120 אלף שורדי שואה. מדובר בדור אחרון כמעט של עדים חיים לאירועי השואה, הנושא עמו את זיכרון התופת לצד סיפור התקומה והבנייה של מדינת ישראל
צילום: שאטרסטוק
ברשויות המקומיות בישראל מרחיבים בשנים האחרונות את מערכי התמיכה בשורדי השואה. בירושלים, שבה חיים כיום כ־6,902 שורדים, מופעלים מרכזי פעילות ייעודיים, מועדונים חברתיים בשפות שונות, קבוצות תמיכה, סדנאות טיפול באמנות ושירותי סיוע וליווי אישי, לצד תוכניות “בטוח בבית” לשיפור הבטיחות במרחב הביתי. סעדיה בהט בפגישה עם נשיא המדינה. צילום יד ושם/חורחה נובומינסקיבערים כמו בת-ים, חדרה, נתניה, יבנה ובית שמש מתקיימים טקסים עירוניים מרכזיים לצד יוזמות קהילתיות כמו “זיכרון בסלון”, מפגשים בין־דוריים בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים, והדלקת משואות על ידי שורדי שואה. בחלק מהערים משולבים גם סיפורי חיים אישיים של שורדים במוקד האירועים העירוניים, כחלק מהנגשת הזיכרון לדור הצעיר. הטקס העירוני המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בירושלים. צילום: ארנון בוסאניבמקביל, בערים נוספות כמו אשקלון, חיפה ויבנה מתקיימים אירועים עירוניים בסימן עדויות אישיות ושיח עם שורדי שואה, לצד פעילות חינוכית במערכת החינוך העירונית. בקריית ביאליק עמד במרכז הטקס סיפורו של השורד סעדיה בהט, שהוצג כסמל לתקומה ואף נבחר להדליק משואה בטקס הממלכתי ביד ושם. רחבת האנדרטה לשואה ולגבורה, כפר סבא. צילום: תמיר יהושע
יו״ר הכנסת אמיר אוחנה פתח את אירועי היום בהדלקת נר יזכור במשכן הכנסת, לעילוי נשמת בני משפחה שנרצחו באושוויץ. בטקס אמר כי “לקחנו את גורלנו בידינו, הקמנו מדינה. אנחנו נלחמים עבורה, כולנו יחד”. במהלך היום יתקיים טקס “לכל איש יש שם” במשכן הכנסת, וכן ישיבה מיוחדת של הוועדה לטיפול בשורדי השואה בראשות ח״כ יסמין סאקס פרידמן, בה ישתתף שורד השואה ג׳ורג׳ שפי. צילום: עיריית חדרה
חדשות נוספות
שר החינוך יואב קיש אמר בוועדת החינוך כי יישום מסקנות ועדת שפירא מחייב מהלך לאומי רחב והחלטת ממשלה ייעודית. לדבריו, משרד החינוך מגבש את תוכנית "ניו דיל בחינוך", שבמסגרתה יפעל לקידום תקציב של עשרות מיליארדי שקלים מחוץ לתקציב השוטף
ראה מידע נוסף..
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק-יסוד: לימוד תורה, המעגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. בהצעה תמכו 63 חברי כנסת ו־52 התנגדו
ראה מידע נוסף..
לאחר דיונים ממושכים אישרה ועדת הבריאות תקנות למעבר להליך תחרותי ושוויוני בהקמת חדרי ניתוח ומרפאות. במסגרת השינויים הופחת שיעור הפעילות הציבורית הנדרש מ־70% ל־55%, הופחתה ערבות הכניסה ומרפאות לכירורגיה קטנה הוחרגו מההסדר למשך שלוש שנים
ראה מידע נוסף..
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הרשות השנייה, שיאפשר החל מ־2033 הפעלת תחנות רדיו מסחריות ללא מגבלה גיאוגרפית. ההצעה כוללת גם הארכת זיכיונות לתחנות האזוריות ומעבר ממשטר זיכיונות לרישיונות לתקופה של 18 שנה
ראה מידע נוסף..
העירייה יוצאת למהלך אסטרטגי בשיתוף הקריה האקדמית אונו, הכולל מיפוי מוקדי סיכון וגיבוש תוכנית פעולה עירונית רב־מערכתית
ראה מידע נוסף..
המתחם הראשון בתוכנית חוף התכלת בהרצליה נכנס לשלב חלוקת הזכויות לבעלי הקרקע, לאחר עשרות שנות עיכוב • במתחם מתוכננות כ־4,000 דירות מתוך כ־12,500 יחידות דיור בכלל התוכנית
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|