|
|
|
|
|
אושר סופית: לימוד תורה עוגן כערך יסוד במדינת ישראל
|
|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק-יסוד: לימוד תורה, המעגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. בהצעה תמכו 63 חברי כנסת ו־52 התנגדו
מליאת הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסתמליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 52 מתנגדים. מוצע לעגן בחוק יסוד את ערך לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. ח"כ משה גפני. צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסתיוזם ההצעה, ח"כ משה גפני: "האמירה על ערך לימוד התורה בישראל היא מאוד חשובה וקריטית. בראשית שנות המדינה לא היה צריך את החוק הזה. בשנים האחרונות המציאות היא מאוד קשה ולא נוותר בעניין הזה. זה הקיום שלנו ואנו נשמור על לומדי התורה כדי שהם יהיו במקום מכובד והחוק הזה נותן את המקום החשוב ללומדי התורה במדינת ישראל". ח"כ יצחק גולדקנופף. צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסתח"כ יצחק גולדקנופף: "לא שבנו לארץ ישראל בגלל הנוחות או איכות החיים, אלא משום שזו הארץ שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאבותינו וזו זכותנו מכוח התורה. החוק הזה נועד למדינת ישראל ונועד להזכיר ליהודים את מה שהיה צריך להיות מובן מאליו – שלימוד התורה הוא ערך יסוד שעליו נשען העם היהודי לאורך כל הדורות". ח"כ ינון אזולאי: "במדינת היהודים אולי לא היה צריך לחדד דבר כזה. זה היה אמור להיות מובן מאליו. אבל יש דברים שכנראה צריך לכתוב אותם. עם ישראל עבר גלויות, מלחמות ופרעות. אבל לעולם העם היהודי נותר חי וקיים, למרות הכול. וכל זאת בגלל תורתנו הקדושה, זוהי גאוותנו בתורתנו הקדושה". ח"כ בני גנץ: "לימוד תורה הוא דבר שעושים מרצון ומאהבת התורה. משפחות יהודית למדו תורה בגטו ובמחנות ההשמדה, ונמשיך ללמוד תורה. העובדה שחוק לימוד תורה נחקק בכנסת ישראל מתוך מטרה ישירה או עקיפה להכשיר השתמטות פוגעת בביטחון ישראל ובלוחמים שלנו, ומבזה את התורה ואת לומדיה". בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהצעת חוק היסוד המתפרסמת בזה מוצע לעגן בחוק-יסוד את ערך לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, כדי לקבוע הכרה בו כערך יסוד".
חדשות נוספות
מפגש מיוחד שנערך בבית העם בנהלל חיבר בין פועלה של ד״ר חנה מייזל, מחלוצות החקלאות והחינוך לנשים בארץ, לבין נשים מובילות בחקלאות, ביזמות ובניהול בעמק יזרעאל ובחברה הישראלית. שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל: ״כדי שהחקלאות, הקהילה והחברה שלנו ימשיכו לצמוח ולהתפתח, נשים צריכות להיות שותפות מלאות בכל תחומי העשייה ובכל מוקדי קבלת ההחלטות"
ראה מידע נוסף..
כמעט ארבעה מתוך עשרה גברים בישראל שוקלים מעבר לחו"ל במידה רבה או רבה מאוד – כך עולה מסקר חדש שנערך בקרב 502 משיבים מהמגזר היהודי. בקרב נשים עומד השיעור על 24.1% בלבד. הסקר נערך על רקע המלחמה הממושכת, תקופות המילואים והטלטלות הביטחוניות והכלכליות של השנים האחרונות
ראה מידע נוסף..
נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת תשפ״ו מציגים את ערי ישראל שבהן נרשם מספר הלידות הגבוה ביותר. ירושלים מובילה בפער משמעותי, בני ברק במקום השני ותל אביב-יפו במקום השלישי. בית שמש רביעית ואשדוד חמישית
ראה מידע נוסף..
עיריית ירושלים הסירה אתמול את הלוט מעל לוח ההנצחה לזכר ששת הנרצחים בפיגוע הקטלני ברמות. טקס ההנצחה נערך בשדרות גולדה מאיר, סמוך למסוף הארזים ובפתח שכונת רמות, במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון, סגניו, חברי מועצת העיר, בני משפחות הנרצחים ואורחים נוספים
ראה מידע נוסף..
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב-יפו אישרה את תכנית העיצוב והפיתוח של "מרחב טרה" בנחלת יצחק. התכנית, שתיבנה על שטחה ההיסטורי של מחלבת טרה שפעלה במקום במשך עשרות שנים, צפויה לשנות את פני האזור ולהפוך אותו למתחם עירוני הכולל מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור, עם חיבור עתידי למערכת המטרו ולמרכז התחבורה באזור השלום
ראה מידע נוסף..
בית שמש מציינת 75 שנים להקמתה, כשהעיר חוצה במקביל את רף 200 אלף התושבים. באירוע חגיגי שנערך אתמול באשכול פיס ציינה העיר את צמיחתה והתפתחותה לאורך השנים, במעמד ראש העיר שמואל גרינברג, ראשי העיר לשעבר, רבני העיר, חברי מועצת העיר בהווה ובעבר, אישי ציבור ואורחים
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|