|
|
|
|
|
תוקם קרן לתמיכה באמנים במצוקה: יהיו זכאים לתמלוגי ההשמעה
|
|
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, הכולל הרחבת זכויות האמנים בעידן הסטרימינג והקמת קרן ייעודית לתמיכה באמנים במצוקה בהיקף של מיליוני שקלים
ח"כ יוסף טייב וח"כ דוד ביטן. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, שצפוי לשפר משמעותית את מצבם של האמנים המבצעים בישראל. במסגרת התיקון תוקם קרן ייעודית לתמיכה באמנים במצוקה, בהיקף של עד 7 מיליון שקל בשנה, ותורחב ההגנה על זכויותיהם הכלכליות של מבצעים בשידורים, השמעות וסטרימינג. "עשינו היסטוריה. אחרי 21 ישיבות שנמשכו כ-90 שעות הגענו לישורת האחרונה ונאשר היום את התיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים", כך פתח הבוקר יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, את הדיון האחרון בו אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק. זכויות חדשות לאמנים בעידן הסטרימינג
החוק, שיזם ח"כ יוסף טייב, מעניק לאמנים המבצעים זכויות רחבות יותר ביצירותיהם, ובהן זכות בלעדית להעמדה לרשות הציבור באינטרנט ובשירותי סטרימינג, וכן זכות לתמלוג ראוי עבור השמעה והצגה פומבית של ביצועיהם. הזכויות יישארו בידי המבצעים, או לחלופין יזכו אותם בתמורה הולמת במקרה של העברתן. האישור הסופי התאפשר לאחר דיונים סוערים וממושכים, שבמהלכם גובשו הסכמות בין האמנים, המפיקים והפלטפורמות הבינלאומיות. ח"כ שלי טל מירון מילאה תפקיד מרכזי בגישור בין הצדדים, והובילה פשרות מהותיות, בהן הגבלת הפיצוי ללא הוכחת נזק ל־25 אלף שקלים. במהלך הדיונים עלתה גם מחלוקת בין אקו"ם, השלטון המקומי ומשרד החינוך בנוגע לתשלום עבור שימוש ביצירות במערכת החינוך. ח"כ ביטן הודיע כי סיכם עם שר החינוך יואב קיש על קידום הסדר מוסכם בנושא. מהלך משמעותי נוסף שנכלל בחוק הוא תמרוץ ארגוני זכויות היוצרים לפעול לגבייה משותפת, במטרה להקל על בעלי עסקים ולצמצם חיכוכים. כמו כן הוחלט שלא להעניק פטור גורף מתשלום עבור השמעה פומבית, אלא רק לעוסקים פטורים שמחזורם השנתי אינו עולה על 120 אלף שקל. לאחר התנגדות: משרד התרבות יתקצב קרן לאמנים במצוקה
סוגיית הקמת הקרן לאמנים במצוקה עוררה התנגדות מצד משרד התרבות, אך לבסוף הושגו הסכמות עם השר מיקי זוהר. לפי החוק, משרד התרבות יקצה לקרן 2.5 מיליון שקל בשנת 2026, 5 מיליון שקל בשנת 2027, ו־7 מיליון שקל מדי שנה החל מ־2028. בעקבות ההסכמות הסיר המשרד את הסתייגויותיו מהחוק.
חדשות נוספות
ישראל וגרמניה משיקות את "תוכנית 5 הנקודות" – שיתוף פעולה כלכלי-טכנולוגי אסטרטגי שמטרתו להעמיק את הקשרים בין המדינות, לפתוח לחברות ישראליות את השוק האירופי ולחזק את היצוא הישראלי, בעיצומה של המלחמה
ראה מידע נוסף..
התחנה המרכזית תשתרע על שטח של 12 דונם ותכלול 11 רציפים, 26 עמדות הטענה חשמליות ומתחם המתנה ממוגן
ראה מידע נוסף..
בזכות מאבק ממושך שניהל ראש העיר, רפי סער, הודיע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על הכרה בכפר סבא כיישוב זכאי להרחבת הזכאות להוצאת רישיון נשק אישי לתושביו.
ראה מידע נוסף..
ביקורת נוקבת על הממשלה בדיון בנושא מצב העסקים בגליל ובגולן בצל מלחמת "שאגת הארי". פורום העצמאים מבית ההסתדרות: בעלי עסקים בצפון הם לא נטל ולא פריפריה אלא יצרנים שתורמים למדינה.״ בעלת מלון בטבריה: ״טרם קיבלנו 40% מהפיצוי הקודם״. ח״כ פורר: ״הוועדה תדרוש מתווה פיצויים ודאי לכלל העסקים ומתווה ייחודי לעסקים בצפון"
ראה מידע נוסף..
מאז תחילת המלחמה גויסו למעלה מחצי מיליון משרתים לסדיר ולמילואים. המשמעות של נתון זה חורגת מהמערכת הביטחונית ומשפיעה ישירות על הרשויות המקומיות והאזוריות. בהערכה שמרנית שלפיה לכל חייל או חיילת יש לפחות חמישה בני משפחה קרובים המושפעים מהשירות, ניתן להבין שכ-30% מאוכלוסיית ישראל מתמודדים עם השלכות המלחמה גם בתוך הבית והקהילה. אגמית גלב מובילה את תוכנית חוסן בקהילה בשיתוף עם הרשויות המקומיות
ראה מידע נוסף..
לאור האתגרים הביטחוניים: קק"ל מקצה 2 מיליון ש"ח סיוע חירום לעדה הדרוזית בישראל, במטרה לחזק את השותפות ההדדית עם העם היהודי ולספק תמיכה מיידית במאמצי הסברה, לוגיסטיקה וסיוע חירום
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|