|
|
|
|
|
דוח חושף: 63.5% מההון האנושי בהייטק – גברים יהודים מהמרכז, מה עם שאר ישראל?
|
|
דו"ח חדש שנחשף בוועדה המיוחדת להסרת חסמים מצביע על כך ש- 63.5% מההון האנושי בתעשיית ההייטק הם גברים, רובם מאזור המרכז • כ-70% מחברות ההייטק מרוכזות בתל אביב והסביבה
צילום: שאטרסטוקדו"ח חדש שהוצג אתמול (שלישי) בוועדה המיוחדת לפיקוח על הסרת חסמים בכנסת מגלה: 63.5% מההון האנושי בתעשיית ההייטק בישראל הם גברים יהודים לא חרדים, ו-32% הן נשים יהודיות לא חרדיות - רובם מתגוררים באזור שבין חדרה לגדרה. על רקע הנתונים, חברי הכנסת והמשתתפים התריעו על כך שמיליוני אזרחים נותרים מחוץ לתעשייה. דדי פרלמוטר, יו"ר הצוות המוביל את התכנית הלאומית להגדלת ההון האנושי בהייטק, הציג את עיקרי הדו"ח וציין כי ההייטק הישראלי מהווה 56% מהייצוא הלאומי. ברבעון הראשון של 2025, צמיחת התמ"ג בתחום ההייטק עמדה על 11.8%, לעומת 1.5% בלבד בכלל המשק. "ההייטק הוא מנוע כלכלי וביטחוני קריטי. בעידן שבו בטחון ישראל תלוי בטכנולוגיה, אנחנו חייבים לפתח כישורים מתקדמים, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית", אמר פרלמוטר. לפי הנתונים, 87% מעובדי ההייטק הם בעלי בגרות ב-5 יחידות אנגלית, ורובם מגיעים מהמרכז. כמו כן, 68% מחברות ההייטק ממוקמות בתל אביב והסביבה – לעומת 53% בלבד מבין שאר מקצועות המשק. קריאה לשינוי שורשי במערכת החינוךסיון נויפלד, ראש תחום פיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי, התריעה על הפער ההולך וגדל בין מערכת החינוך לעולם העבודה: ״אנחנו בעיצומה של מהפכה דיגיטלית, אבל מערכת החינוך לא עומדת בקצב. הפער בין מה שנלמד בכיתה לבין מה שנדרש בשוק רק הולך ומתרחב, ומשמעות הפער הזה היא לא רק טכנולוגית, אלא כלכלית וחברתית. זה אתגר לאומי ובאיגוד ההייטק הישראלי אנחנו קוראים לשינוי פרדיגמה: מערכת החינוך צריכה להפסיק לעבוד לבד ולהתחיל לפעול בשותפות עם התעשייה. תוכנית הלימודים צריכה להיות מעודכנת, מותאמת לצרכים האמיתיים של שוק העבודה ולשלב כבר היום מהנדסים, חוקרים ואנשי מקצוע בכיתות הלימוד. זה לא אינטרס של ההייטק בלבד. זה אינטרס של המשק כולו, של החברה, ושל הילדים שלנו. ההון האנושי הוא המשאב היחיד שיש לנו ואנחנו חייבים להשקיע בו עכשיו.״ יו"ר הוועדה, ח"כ ביטון, סיכם: ״אנחנו מתמודדים עם אתגר עמוק של חוסר מגוון בהון האנושי בתעשיית ההייטק, לא רק בפריפריה הגיאוגרפית כמו הנגב והגליל אלא גם בפריפריות חברתיות, חינוכיות וכלכליות. קידום אמיתי וצמיחה כוללת יושגו רק אם נאמץ מדיניות מערכתית שמביאה את כלל המגזרים – ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ואחרים, אל לב התעשייה. זו לא שאלה של צדק חברתי, אלא אינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל. ולכן היעד איננו רק להגדיל את מספר העובדים בהייטק, אלא להרחיב את המגוון ואת ההזדמנויות״.
חדשות נוספות
פחות מיממה לאחר שהודיע לתושבים כי העירייה מקפיאה את קידום ההתחדשות העירונית במתחם שנפגע מפגיעת הטיל, ראש עיריית בית שמש שמואל גרינברג פנה למדינה בדרישה רשמית לבטל את המסלול לחלוטין. במקביל דרש לחדש באופן מיידי את תשלומי הפיצויים למשפחות שנפגעו, לאחר שההליכים הוקפאו בעקבות בחינת חלופת ההתחדשות העירונית
ראה מידע נוסף..
הצעת החוק מסדירה את הפינוי, ההובלה והטיפול בפסולת הבניין. בשלב הראשון ההסדרים יחולו רק על פסולת בניין ובהמשך תורחב לסוגי פסולת נוספים. ההצעה כוללת, בין השאר, הקמת מרשם לעוסקים בענף הפסולת, מנגנון תשלומים ייעודי לפינוי ולטיפול בפסולת בניין וחיזוק האכיפה
ראה מידע נוסף..
נוסף להשקעת הממשלה בפיתוח מעלות תרשיחא בהיקף של רבע מיליארד שקלים, משיקה הרשות תוכנית להקמת יישוב חלוצי לצעירים וצעירות, בהשקעה של מעל 5 מיליון שקלים. מדובר במיזם ייחודי בהובלת עיריית מעלות תרשיחא בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד, קרן רש״י והסוכנות היהודית
ראה מידע נוסף..
מנהלת תקומה, משרד האוצר ומשרד החינוך מציגים מתווה תמריצים חדש לעובדי הוראה ולפסיכולוגים בחבל תקומה, שנועד לחזק את מערכת החינוך באזור, לעודד הצטרפות של אנשי חינוך חדשים ולפתח יוזמות חינוכיות במוסדות החינוך
ראה מידע נוסף..
לראשונה בישראל: הסכם גג למועצה אזורית מסמן שינוי תפיסתי עמוק במדיניות הפיתוח הלאומית. במוקד המהלך – המועצה האזורית מרחבים, שמציבה מודל חדש לפיתוח המרחב הכפרי בנגב
ראה מידע נוסף..
דיון בוועדה לביקורת המדינה על משבר האמון בין הציבור למשטרה נערך על רקע דוחות הביקורת שהצביעו על פערים בכוח אדם, קשיים במתן שירות מותאם לאוכלוסיות שונות, ליקויים בטיפול בתלונות על אפליה ופערים במנגנוני הבקרה. עוד הצביע המבקר על בעייתיות בשיטור, באכיפת החוק ובהתנהלות גורמי האכיפה מול החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, הציבור החרדי וקבוצות נוספות
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|