|
|
|
|
|
עשרות חברות בנייה זרות הגישו הצעות לעבודות בנייה בישראל
|
|
הצלחה בקול הקורא של משרד הבינוי והשיכון: מעל 30 הצעות הוגשו על ידי חברות בנייה זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל. הקול הקורא החדש פורסם ביולי במטרה לייצר מענים מיידים לענף הנדל"ן, באמצעות הרחבת מספר חברות הביצוע בישראל, הרחבת מספר המדינות מהן חברות יוכלו לגשת לקול הקורא, במטרה לשמור על הרציפות התפקודית בענף הבנייה
בשבוע שעבר (1.10.2024) עם תום זמן ההגשה של הצעות לקול הקורא, הוגשו מעל 30 הצעות, ממדינות שונות ברחבי אסיה ואירופה. ההצעות הועברו לתהליך בדיקה מוקפד ומחמיר, במהלכו יהיה על החברות להוכיח ניסיון בינלאומי בבנייה באיכות גבוהה, יכולות ביצוע בטכנולוגיות מתקדמות ואיתנות פיננסית.  צילום: שאטרסטוק החברות הזוכות יורשו לבנות בישראל יחידות דיור ולנהל פרויקטים של בנייה למגורים כגורם האחראי על כל ההיבטים ההנדסיים והביצועיים של הפרויקט, הן יחויבו לבנות בהיקף בנייה למגורים של מאות אלפי מ"ר במהלך תקופת עבודתן בישראל. החברות יירשמו במאגר לתקופה של 5 שנים, עם אפשרות הארכה של 3 שנים נוספות, בהתאם לעמידה בקריטריונים ותנאי הקול קורא. משרד הבינוי והשיכון יבצע בדיקות מעקב שוטפות במהלך כל תקופת רישומן של החברות במאגר, זאת בכדי לוודא שהחברה מבצעת בנייה למגורים בישראל כקבלן או כיזמיות עם חברה ישראלית, בהיקף המפורט בקול הקורא. הקול הקורא החדש כולל עדכונים מסבבים קודמים, במטרה להרחיב את איכות וסוג החברות שיוכלו לגשת, הכוללים: 1. יינתן יתרון לחברות בעלות ניסיון בדגש על מגורים ובדגש על בניה לגובה. 2. תינתן עדיפות לחברות עם ניסיון בנייה בינלאומי רחב, על מנת לעודד חברות מערביות בינלאומיות לגשת לקול קורא. 3. תינתן אפשרות להבאת עובדי החברה ממדינות בהן כבר בנתה פרויקטים משמעותיים ולא רק ממדינת המקור של החברה. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "הצלחתו של המכרז, עם ריבוי ההצעות שהוגשו ממגוון מדינות, הוא הוכחה לכוחו של שוק הנדל"ן הישראלי והאטרקטיביות שלו גם בעיתות מורכבות כאלו שאנו חווים כיום. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול בעוצמה על מנת להגדיל את היצע הדיור בישראל ולשמור על רציפות העבודה בענף הבנייה בימים אלו ולטווח הארוך. צעד זה יאפשר בהקדם תחילת עבודה של חברות חדשות באמצעותן יגיעו ארצה אלפי עובדים בטווח קצר ללא צורך בביורוקרטיה". מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: "הקול הקורא הזה מצטרף לשורת צעדים שהמשרד מבצע בכדי לתת מענה לצרכים שעולים מן השטח בכל תקופת המלחמה, בהם הבאה פרטית של עובדים ללא צורך במיונים ועל סמך ניסיון, הגדלת המכסה במסלול הפרטי ומהלכים נוספים נמצאים על שולחן הדיונים גם היום. אנו נברור את ההצעות האיכותיות ביותר והחברות החדשות יצטרפו לחברות הביצוע שכבר בארץ ולעשרות אלפי עובדים מקומיים וזרים שמשמרים את התפוקות בענף הבניין הקריטי לחיינו".
חדשות נוספות
במסגרת סמינר בינלאומי לחינוך יהודי שנערך השנה בחיפה, נערכה קבלת פנים חגיגית למנהיגות ארגוני נשים יהודיות מרחבי העולם. הסמינר נועד לחזק מנהיגות נשית ברחבי העולם ולעודד שיתופי פעולה בין קהילות תוך חיזוק הקשר עם מדינת ישראל
ראה מידע נוסף..
ההגרלה העשרית של התוכנית יוצאת היום לדרך, וכוללת 7,479 דירות ב־21 יישובים ברחבי הארץ, בהם ירושלים, באר יעקב, קריית עקרון, נתניה ורעננה. להגרלה נרשמו מספר שיא של 132,361 משקי בית. ההגרלה מתבצעת במערכת ממוחשבת, בפיקוח רואה חשבון, ותוצאות הזכייה יימסרו לזוכים לאחר סיום הבקרה
ראה מידע נוסף..
ועדת השרים לחקיקה אישרה את תזכיר החוק לשיקום נזקי המלחמה באמצעות התחדשות עירונית. החוק, שגובש על ידי צוות בין־משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והבינוי והשיכון, מציע מנגנון מואץ לשיקום מתחמים שנפגעו במהלך מבצע “עם כלביא”, תוך קיצור דרמטי של לוחות הזמנים בתכנון ורישוי, חיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות ומתן הגנות חסרות תקדים לבעלי הדירות, כולל מסלול Buy Out שיאפשר רכישת דירה חלופית באופן מיידי
ראה מידע נוסף..
משבר כוח האדם בגני הילדים של תל אביב-יפו מגיע לנקודת רתיחה: מאז תחילת נובמבר נסגרו 88 גנים, מתוכם 40 גני חינוך מיוחד. מנכ”ל העירייה, מנחם לייבה, שיגר מכתב דחוף למנכ”ל משרד החינוך, ובו התרעה חריפה מפני קריסה של מערכת הגנים בעיר. לייבה קרא להתערבות מהירה ולקבלת פתרונות מהמדינה, לאחר שמספר הגנים הבלתי מאוישים הגיע לשיא מדאיג
ראה מידע נוסף..
הממשלה אישרה היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, לתקן את החלטות הממשלה משנת 2018 בנוגע להקמת היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת", כך שיוכרו כיישובים זכאים לסבסוד פיתוח בהתאם להחלטות הממשלה בתחום אזורי העדיפות הלאומית
ראה מידע נוסף..
טל ונגר, סמנכ"ל חטיבת תכנון וסביבה, חברת AVIV
כמויות עפר אדירות הנוצרות מפרוייקטי תשתיות, בנייה למגורים, תעשייה ותעסוקה מושלכות כיום ללא פיקוח ומייצרות הפסדים כספיים, אובדן קרקעות מניבות, ונזקים סביבתיים. היקף העודפים עד שנת 2050 צפוי להגיע ל-88 מיליון קו״ב. בהיעדר רגולציה ההפסד למשק נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל. בהסדרה נכונה, עודפי העפר יכולים להפוך ממשאב מבוזבז לנכס מניב
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|