|
|
|
|
|
תעריף הארנונה יעלה ב-5.3% - שיא של 17 שנה
|
|
משרד הפנים הודיע על שיעור ההתייקרות השנתית הגבוה ביותר ב-17 השנים האחרונות. העלייה הושפעה מזינוק של 7.8% בשכר במגזר הציבורי. בינואר האחרון הבטיחו שר האוצר וראש הממשלה כי יקפיאו את הארנונה לשנה
משרד הפנים הודיע כי שיעור התייקרות הארנונה לשנת 2025 יעמוד על 5.29%. מדובר בהתייקרות השנתית הגדולה ביותר ב-17 השנים האחרונות. שיעור העדכון השנתי נקבע לפי נוסחה המכונה "הטייס האוטומטי", שגובשה בחוק ההסדרים 2007, וכוללת את מחצית שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן ומחצית שיעור שינוי מדד השכר הציבורי. במדד אפריל נרשמה עלייה שנתית של 2.79%, בעוד בין פברואר 2023 לפברואר 2024 עלה השכר במגזר הציבורי ב-7.8%. כלומר, עיקר העלייה נובע מעליית השכר במגזר הציבורי, שמקורה בהסכמי שכר שנחתמו.
לשם השוואה, בשנת 2024 עמד שיעור העידכון על 2.68%, בשנת 2023 על 1.37% וב-2022 על 1.92%. בשנת 2009, אחרי המשבר הכלכלי העולמי, עמד שיעור העידכון על 4.29%. לפי הנוהג, משרד הפנים מפרסם את התעריף באמצע השנה כדי לאפשר לראשי הרשויות לפנות אליו ולבקש להעלות את הסכומים, או לחלופין להוריד אותם. לפי החוק, הרשות המקומית צריכה לקבל אישור של שרי האוצר והפנים להעלאה או הפחתה בצו הארנונה. לשרים יש תקופה של 6 חודשים לדון בבקשת הרשויות.
בינואר 2023, זמן קצר לאחר הקמת הממשלה, הצהירו שר האוצר בצלאל סמוטריץ` וראש הממשלה נתניהו כי הארנונה תוקפא לשנה. נתניהו אמר אז: "בשנה וחצי האחרונות המשק שלנו נכנס לסחרור אינפלציוני, האינפלציה והריבית בעקבותיה מרקיעות שחקים. כל עלייה בחשמל, מים, דלק, ארנונה, גוררת עליה נוספת. המחיר הזה משפיע על המשפחות וזה מגיע בסופו של דבר לדבר שכל משפחה מרגישה. המשכנתא עולה במאות שקלים, לחלק ב-1,000 שקלים לחודש. זה נטל גדול מאוד שצריך לטפל בו".
בדיון וועדת הפנים של הכנסת בנושא העלאת תעריף הארנונה לשנת 2025, שהתקיים במרץ, הביעו גורמים מרכזיים במשק התנגדות גורפת להעלאת הארנונה. נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר אז כי "יש שיח שלם שהממשלה מובילה על כך שאין לנצל את המצב בזמן מלחמה. אנחנו מבינים שיכול להיות שבמצב רגיל הצעת החוק בכלל לא היתה מגיעה לחדר הזה והמשחק היה עובר לשרים. אבל במצב הנוכחי, נאה דורש - נאה מקיים".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), אמר כי "אין שיא ביוקר המחיה שהממשלה הזו לא שוברת. מעמד הביניים קורס תחת הנטל והממשלה מתעלמת ממנו. עם הממשלה הזו לא ננצח את יוקר המחיה".
ממשרד הפנים נמסר כי "שיעור העדכון קבוע בחוק ההסדרים ואינו נתון לשיקול דעתו של שר הפנים. לרשויות ניתנת האפשרות להגיש בקשה לאישור חריג משיעור העדכון שנקבע, הבקשה מועברת לשיקול דעתם של שרי הפנים והאוצר".
חדשות נוספות
הוועדה המסדרת אישרה את הקמתן של שתי ועדות זמניות בכנסת – ועדת הכספים, שבראשה צפויה לעמוד ח"כ לירן אבישר בן חורין (ביחד), וועדת החוץ והביטחון, שבראשה צפוי לעמוד ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו). שתי ההצעות אושרו ברוב של 13 תומכים מול 9 מתנגדים, בתום דיון סוער בוועדה בראשות ח"כ רועי פולקמן
ראה מידע נוסף..
הבירוקרטיה היא החסם המרכזי שמעכב את התפתחות אגירת האנרגיה בישראל – כך עולה ממסמך מדיניות חדש שמפרסם משרד האנרגיה והתשתיות. לראשונה מציע המשרד תוכנית לאומית להסרת החסמים, שתכלול שינוי ברגולציה וקידום פתרונות אגירה גם בבתים ובעסקים
ראה מידע נוסף..
הממשלה אישרה פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את סער לשר הפנים, נוסף על תפקידו כשר החוץ. סער, שכבר כיהן בעבר בתפקיד בשנים 2013–2014, יעמוד בראש המשרד לאחר תקופה של יותר משנה ללא שר מכהן: "המשרד מוכר לי היטב"
ראה מידע נוסף..
בעקבות השריפות וריכוזי החלקיקים הנשימים שנמדדו, בין היתר בסמוך לבית ספר ובמושב נחם: המשרד להגנת הסביבה הורה על כיבוי מלא בתוך 72 שעות ועל פינוי כלל הפסולת בתוך שבועיים
ראה מידע נוסף..
מחקר חדש שהוצג בכנס החינוך הבינלאומי בירושלים " Edunation 2026" חושף ממצאים דרמטיים ופערים משמעותיים בין תפיסותיהם של צוותי ההוראה לבין האופן שבו התלמידים והוריהם חווים את המציאות החינוכית
ראה מידע נוסף..
ראש מינהל החינוך בעיריית חיפה, אילנה טרוק הציגה בכנס החינוך הבינלאומי את מודל "רביעי שובר שגרה". המודל הייחודי מאפשר לתלמידים ולתלמידות להתנסות במגוון פעילויות מחוץ לבית הספר בימי רביעי, תפיסה המבוססת על שייכות, קהילתיות, וחיים משותפים
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|