|
|
|
|
|
הבחירות המקומיות, הארציות ומה שביניהן
|
|
הילה שי וזאן
בצל המלחמה, זירת ההתגוששות בבחירות המוניציפליות הייתה רווית יצרים וחשפה את כוחן ההולך וגדל של הרשויות המקומיות. למרות המאבק של ראשי הסיעות בכנסת על ניצחון מועמדיהם, התוצאות הסופיות העידו כי גם השנה, השיקולים המקומיים גברו על הפוליטיקה הארצית
אלו היו בחירות יצריות ומותחות במיוחד. ראשי הסיעות בכנסת נלחמו על ניצחון המועמדים שלהם לא פחות מאשר ניצחון מפלגתם בבחירות הכלליות. זה לא חדש, שהשלטון המקומי הוא המנהל בפועל את חייהם של כמעט 10 מיליון אזרחים במדינת ישראל, אך דווקא בימי המלחמה הדבר קיבל משנה תוקף: הרשויות המקומיות היו הראשונות להתעשת ב-7 באוקטובר. בעוד שקברניטי המדינה היו בהלם מעוצמת ההפתעה והאסון הנורא, הרשויות המקומיות פתחו מקלטים, חידשו את יחידות השיטור המקומיות, סייעו לתושבים שנפגעו והרחיבו את מעגלי התמיכה בכל תחום. ראשי המפלגות ושרי הממשלה שהפנימו את כוחו ההולך וגדל של השלטון המקומי, התנהלו בשאיפה גדולה יותר מבעבר, לקחת בהן חלק פעיל. הם לא עשו זאת מטוב ליבם. מוטת שליטה רחבה ברשויות המקומיות מאפשרת יצירת בסיס שטח ומוקדי כוח לקראת הבחירות הכלליות. ראשי הרשויות הם אלו המכירים את המרקם העדין של תושביהם, את נטייתם הפוליטית, מידת שביעות הרצון שלהם ורמת מעורבותם בנעשה ברמה המקומית והארצית. רבים מנבחרי הציבור בכנסת החלו את דרכם בשלטון המקומי כחברי מועצה או ראשי רשויות, והם מודעים לכוח הרב המצוי שם. לעומת זאת, המועמדים הצעירים וגם אלו הוותיקים, הבינו זה מכבר שאין באמת קורלציה בין הבחירות המקומיות לאלו הארציות.
 הילה שי וזאן היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה; כיהנה כחברת מועצת העיר מודיעין מכבים רעות וכח״כ בכנסת ה-23 הדוגמא הטובה ביותר לכך היא מפלגת קדימה שבבחירות המקומיות בשנת 2008 הייתה למפלגה הגדולה בכנסת אך הצליחה להכניס לרשויות המקומיות נציגים בודדים בלבד. האנומליה הזו התרחשה כיוון שהתושבים מונעים - לא משיקולי השתייכות פוליטית, מצב ביטחוני או ביבי-לא-ביבי (השיקולים המכריעים בבחירות הכלליות בדרך כלל ובשנים האחרונות בפרט) אלא מהשאלה - על מי הם סומכים שינהל את חינוך ילדיהם, ויספק להם את השירותים המוניציפליים השוטפים. באשר למפת האינטרסים של המועמד המקומי, לריצה תחת מותג מפלגתי יש יתרונות וחסרונות; מצד אחד, הוא מקנה ביטחון במימון - אם וכאשר המועמד לא יצליח להביא את מספר המנדטים אותם העריך שיקבל (והתקציב המותאם שנגזר מכך למימון הקמפיין). חשוב לזכור שבמידה והמועמד אינו נתמך ע"י מפלגה, הוא לוקח על עצמו ועל כיסו את הסיכונים הכלכליים והיבט התזרים הכספי. הדבר התחדד אף יותר בבחירות האחרונות שנדחו בארבעה חודשים; דחיה זו הביאה לסיכון כלכלי מוגבר עבור מועמדים שלקחו הלוואות למימון הקמפיין. מצד שני, המחויבות למפלגות דורשת לעיתים "גזירת" אחוז מסויים מסך המימון לקופת המפלגה ואף יותר מכך, בהיבט הפרסונלי היא עלולה להבריח בוחרים שאומנם מאמינים במועמד עצמו - אך לא במפלגה אליה חבר. שיקולים אלו הביאו מועמדים רבים לרוץ ברשימות עצמאיות לחלוטין או להיתמך על-ידי מפלגות, ללא זיהוי חיצוני. בבחירות האחרונות מפלגת הליכוד היא זו שתמכה במספר הרב ביותר של מועמדים ברשויות המקומיות ולעיתים אף פיצלה את תמיכתה ליותר ממועמד אחד באותה רשות. בעיר חולון נרשם ההישג הגדול של המפלגה. לאחר עשרות שנים בהן כיהן מוטי ששון כראש העיר, שי קינן ניצח בה. בערים רבות, שמרו ראשי רשויות שנתמכו על-ידי הליכוד על מעמדם, ביניהם מודיעין, בת ים, אשדוד, נתניה, מעלה אדומים ועוד. לצד הישגי הליכוד, חשוב להדגיש כי רוב המועמדים לא רצו באופן מובהק תחת המותג "ליכוד", לבטח לא תחת הפתק "מחל" וחלקם אף הצניעו את שיוכם הפוליטי, לאחר השנה הלא פופולארית של ממשלת נתניהו בלשון המעטה. גם מפלגות נוספות כמו יש עתיד, הציונות הדתית ואפילו ארגון אחים לנשק שהריץ מועמדים ב-18 רשויות מקומיות תחת מפלגת המחאה "חוזה חדש", נכנסו למגרש המשחקים של השלטון המקומי מתוך הבנה ששם טמון הכוח האמיתי של הבחירות הכלליות. נשאלת השאלה, האם ״הרפורמה המשפטית״ או ״המהפכה המשטרית״ שמטלטלת את ישראל, לצד מלחמת חרבות ברזל העלו את ההשפעה של הנעשה בשלטון המרכזי על מידת האמון של הציבור בנבחרי הבחירות המקומיות, או שלמרבה ההפתעה, נשמר היעדר ההשפעה של הזירה הארצית על זו המקומית?עד ה-6/10 נדמה היה שהמחאה כנגד ההפיכה/רפורמה משפטית, שהוציאה את ההמונים לרחובות והסכנה לדמוקרטיה לדידו של צד אחד או הסכנה לשלטון הרוב לדידו של צד שני - היו ביטוי להמשך ישיר של הסאגה הארצית בתוך זו המקומית. ההנחה, שבניגוד לבחירות 2008 ומשתנים אחרים אותם הצגתי - הדברים יחלחלו לרמה המקומית ויתבטאו במושבים במועצות המקומיות ובהחלפות של ראשי רשויות מכהנים. בפועל, ניכר שלא כך היה הדבר: אחוז גבוה של ראשי רשויות מכהנים שהם חלק מה"עסקונה המקומית" במשך שנים, הבטיחו את מקומם ברשות המקומית גם ל-5 השנים הבאות. בכך התחזק הנתון כי כשראש רשות מכהן מתמודד, סיכויי ההצלחה שלו לאורך השנים נעים בין 66% ל-74% במערכות בחירות שונות. יתרה מכך, ניתן לראות שגם בחלק מהרשויות שתושביהן הקפידו לפקוד את הפגנות קפלן, בסוף ניצחו מועמדים שהיו חשודים בנושאי טוהר המידות או אף הורשעו בפלילים, כיוון שהתושבים העניקו משקל יתר ל"טובת העיר". גם המחשבה שהמלחמה והתארכותה תשנה את הדברים התבררה כשגויה. השיקולים המקומיים שוב ניצחו: מידת הנגישות של המועמדים לתושבים, עד כמה הם נתפסים כאנשי שטח וכן - לכמה יש את הטלפון של ראש העיר ורואים את עצמם כ`חברים שלו`. לפני שנים רבות, כאשר הייתי עיתונאית צעירה בעיתון המקומי בעירי, פגשתי את אחד מחברי המועצה החילונים, יומיים לאחר הבחירות המקומיות, בבית כנסת רחוק משכונת מגוריו. "מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו. "מה זאת אומרת?" הוא ענה לי ברצינות תהומית, "יש בחירות עוד חמש שנים". כך, שלמרות מורכבות היבטי ההשפעה וההתאמה בין השלטון המרכזי למקומי, דבר אחד ברור: שוב שהוכח שכאשר הדברים נוגעים באופן ישיר לבית ולילדים - הציבור יבחר את נציגיו המקומיים על בסיס שיקולים צרים הנוגעים לשיפור איכות חייו, בביתו ובעיר מגוריו, ולאו דווקא כנגזרת של שיוך מפלגתי או אחר. ואתם נבחרי הציבור- לכו לעבוד: הבחירות בעוד חמש שנים!
חדשות נוספות
ועדת המשנה של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה היום (שני) את תוכנית משרד התחבורה ורכבת ישראל להרחבת תחנת סבידור מרכז בתל אביב, במסגרת פרויקט המסילה הרביעית באיילון
ראה מידע נוסף..
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (א׳) דיון מיוחד לציון יום הזיכרון, שהתמקד באימהות ובני משפחות החטופים החללים. הדיון חשף תמונת מצב קשה: לצד האובדן הכבד, המשפחות מתמודדות עם השלכות נפשיות עמוקות, פגיעה כלכלית חמורה ותחושת נטישה והיעדר הכרה מספקת מצד המדינה. ח״כ שלי טל מירון: יש משאבים – אבל הם לא מגיעים למי שצריך”
ראה מידע נוסף..
בעקבות הרפורמה, שנכנסה לתוקף בתחילת השנה, הרשויות נדרשות לשלם כ-25% מעלויות ההשמה. הרשויות: הרפורמה הובילה למשבר תקציבי ותפעולי חמור. ״המשקם״: השאירו את החברה מול שוקת שבורה של אי קליטת עובדים. יו"ר ועדת הכלכלה ביטן: 85 מיליון שקל הם לא סיבה להפקיר את בעלי המוגבלויות – דורש פתרון בתוך חודש
ראה מידע נוסף..
בשל הנחיות פיקוד העורף, עיריות רבות ברחבי הארץ מודיעות על שינוי מתכונת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה וחגיגות יום העצמאות ה-78. ברוב הרשויות האירועים עוברים ממוקדי ענק עירוניים למתכונת קהילתית, שכונתית ומפוזרת
ראה מידע נוסף..
על רקע קריאות של ראשי ערים לשנות את מתכונת בחינות הבגרות, עיריית הרצליה משיקה מתווה חירום לתלמידי התיכון, הכולל למידה היברידית, תגבור מקצועות ליבה ותמיכה רגשית - ובמקביל פנה ראש העיר יריב פישר לשר החינוך יואב קיש בדרישה להרחיב את ההקלות בבחינות
ראה מידע נוסף..
בעקבות עודפי גבייה בסף 8 מיליון שקלים, אישרה ועדת הכלכלה תיקון שיפחית ב-17% את סכומי הפיצוי והחזר הוצאות גבייה שרשאית מפעילת מנהרות הכרמל לגבות מהנהגים. עיריית חיפה: התשלום פר ק"מ יקר פי 3 לעומת התשלום בכביש 6
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|