(צילום: שאטרסטוק)העלייה החדה בתקריות האנטישמיות ברחבי העולם אינה משפיעה רק על יהודי התפוצות. סקר חדש שנערך בישראל מצביע על כך שהתגברות האנטישמיות מחזקת גם בקרב ישראלים את התחושה שכדאי להחזיק באזרחות נוספת. יותר משליש מהמשיבים אמרו כי האנטישמיות בעולם מגבירה במידה רבה או רבה מאוד את הצורך בדרכון זר, בעוד כרבע נוספים סבורים כי היא מגבירה את הצורך במידה בינונית.
הסקר, שנערך בקרב 502 משיבים מהמגזר היהודי בישראל, בני 18 ומעלה, בוצע על ידי מכון שילוב והוזמן על ידי עו"ד יהושע פקס, ממשרד דקר־פקס־לוי, העוסק בהסדרת אזרחויות זרות לישראלים ובהליכי אזרחות והגירה לישראל. מטרת הסקר הייתה לבחון את המגמות והמניעים העומדים מאחורי הרצון של ישראלים להחזיק באזרחות נוספת.
יותר מ־23 אלף תקריות אנטישמיות בשנה אחת
הנתונים שעליהם נשען הדיון הציבורי אינם מצביעים על תופעה נקודתית. בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית במספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית, באירופה, בקנדה ובאוסטרליה. המגמה החלה עוד לפני 7 באוקטובר 2023, אך מאז התעצמה באופן ניכר.
דו"ח J7, המרכז נתונים משבע מהקהילות היהודיות הגדולות בתפוצות, מצא יותר מ־23 אלף תקריות אנטישמיות בשנת 2025 בלבד. בהשוואה לשנת 2022 מדובר בעלייה של כ־136%.
בארצות הברית נרשמו בשנת 2024 יותר מ־9,300 מקרי תקיפה, השחתה והטרדה על רקע אנטישמי – הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז החל ארגון ADL לאסוף נתונים בתחום לפני יותר מארבעה עשורים.
גם באירופה נרשמה מגמה דומה. בצרפת עלה מספר האירועים האנטישמיים מ־436 בשנת 2022 ליותר מ־1,600 בשנה שלאחר מכן, והיקף האירועים נותר גבוה גם בהמשך. לפי נתוני ממשלת צרפת, תקריות אנטישמיות היוו בשלב מסוים כמעט שני שלישים מכלל האירועים האנטי־דתיים במדינה, אף שהיהודים מהווים מיעוט קטן מאוד באוכלוסייה.
ההשפעה חוצה מעמדות כלכליים
ממצאי הסקר מעלים תוצאה שנראית במבט ראשון פרדוקסלית: דווקא העלייה באנטישמיות מחוץ לישראל מגבירה אצל חלק מהישראלים את הרצון להחזיק באפשרות נוספת מחוץ למדינה.
יותר משליש מהמשיבים אמרו כי העלייה באנטישמיות בעולם מגבירה במידה רבה או רבה מאוד את הצורך באזרחות או בדרכון זר. כרבע נוספים אמרו כי ההשפעה היא במידה בינונית. מעט פחות מחמישית סברו שההשפעה נמוכה, ואילו מעט פחות מרבע אמרו כי האנטישמיות אינה משפיעה כלל על הצורך באזרחות נוספת.
נתון נוסף שעולה מהסקר הוא שהתחושה הזו כמעט אינה תלויה ברמת ההכנסה. בקרב בעלי הכנסה נמוכה, בינונית וגבוהה נרשם שיעור דומה של כ־35% הסבורים כי העלייה באנטישמיות מגבירה באופן משמעותי את הצורך באזרחות נוספת.
הדמיון בין הקבוצות בולט במיוחד על רקע שאלות אחרות שנבדקו בסקר, שבהן ניכרו פערים ברורים בין בעלי הכנסות שונות. בכל הנוגע לאנטישמיות, לעומת זאת, ההבדלים בין הקבוצות כמעט נעלמים.
"יש כאן לכאורה סתירה", אומר פקס. "האנטישמיות שמדאיגה את הישראלים מתרחשת מחוץ לישראל, במקרים רבים דווקא במדינות שאזרחות זרה מאפשרת לחיות ולעבוד בהן. לכן, המסקנה המוטעית מהסקר עלולה להיות שהישראלים טוענים שהם רוצים לעבור לגור באירופה או בארה"ב בגלל עליית האנטישמיות. המנגנון שפועל פה הוא ככל הנראה שונה לחלוטין".
לדבריו, עוינות גוברת כלפי יהודים וכלפי ישראל עלולה להתפרש כחלק מסביבה עולמית משתנה, שבה גם מעמדה הבינלאומי של ישראל, התמיכה בה ויכולתה להתמודד לאורך זמן עם האתגרים האזוריים נתפסים כפחות מובנים מאליהם.
"ידוע כי במצב של חוסר ודאות אנשים מנסים להרחיב את רשתות הביטחון שלהם", אומר פקס. "במצב כזה קיימת נטייה לגוון את האופציות הנתונות לבחירה, תוך הפחתת התלות באפשרות אחת. אזרחות נוספת יכולה לבטא בדיוק את הדבר הזה. היא לא מחייבת אדם לעבור למדינה אחרת, אבל היא מעניקה לו ולילדיו זכויות ואפשרויות שבהן יוכלו להשתמש אם המציאות בעתיד תשתנה. כמו כן, דרכון זר מאפשר לישראלים לטייל בעולם כאזרחי מדינה אחרת, נייטרלית יותר מאשר ישראל. במדינות רבות יותר נוח לבצע צ`ק אין במלון ללא החובה להציג דרכון ישראלי".
