שורק מכון התפלה. צילום איתי דודיבעדכון לתקשורת שקיים השבוע (ב׳) שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, בהשתתפות מנהל רשות המים, חזי ליפשיץ ומנכ”ל מקורות דני סופר, נמסר כי מתקני ההתפלה באשקלון ובאשדוד אינם פועלים, בעוד שמתקני שורק א’, שורק ב’ ופלמחים מופעלים בתפוקה חלקית. מתקני ההתפלה בחדרה ובאילת ממשיכים לפעול ברציפות. אחד מהמתקנים פועל לראשונה מאז תחילת האירוע במשך יותר מיממה ברציפות, אם כי עדיין בתפוקה חלקית. לדברי השר, ההחלטה להפעיל את המתקנים באופן חלקי אינה נובעת מחוסר יכולת להגדיל את הייצור, אלא מהרצון לצמצם את הסיכון לשחיקה מואצת של הממברנות והמסננים.
קידוחים נוספים הופעלו, הכנרת נשמרת כחלופה
כדי להשלים את כמויות המים החסרות בעקבות צמצום פעילותם של מתקני ההתפלה, הגבירה המדינה את השאיבה מקידוחים והגדילה גם את השאיבה מהכנרת. לדברי כהן, נכון לעכשיו רק מהקידוחים, וללא שאיבה מהכנרת, יש את כמות המים הנדרשת לשתייה. ״היקף המים הזמין גבוה בכ־90% מהרף שהגדרנו כקו חירום. המערכת מייצרת מדי יום כמות מים גדולה מזו שנצרכת, וכך ניתן להמשיך ולמלא מאגרים ברחבי הארץ, ביניהם מאגרים באזור ירושלים, דימונה ורמת הגולן – בשיעור גבוה ביחס לעבר,״ ציין השר.
מתקן התפלה שורק ב׳. צילום: איתי דוידי, רשות המיםלפי נתוני רשות המים, היצע המים הטבעיים צפוי לרדת מ־1.278 מיליארד מ”ק בשנת 2022 ל־886 מיליון מ”ק בשנת 2050, בעוד שהביקוש למים שפירים צפוי לעלות מ־1.776 מיליארד מ”ק ל־2.727 מיליארד מ”ק. כדי לסגור את הפער, מתכננת המדינה להגדיל את כושר ייצור המים המותפלים מכ־596 מיליון מ”ק בשנה ב־2022 לכ־1.7 מיליארד מ”ק בשנת 2050. משמעות הנתונים היא שבשנים הקרובות תלך ותגדל התלות בהתפלה.
טיפול מקדים והארכת צינורות היניקה
ברשות המים בוחנים שני פתרונות מרכזיים שיאפשרו למתקני ההתפלה להתמודד בעתיד עם אירועים דומים. האפשרות הראשונה היא להאריך את צינורות היניקה מערבה, אל נקודה עמוקה ומרוחקת יותר מהחוף, בתקווה לעקוף את ריכוזי המיקרו־אצות. מקורות בוחנת את הנושא. האפשרות השנייה היא לבצע טיפול מקדים במי הים לפני כניסתם למתקני ההתפלה – שיטה המיושמת במדינות אחרות. חברות פרטיות בוחנות את הפתרונות הטכנולוגיים בשיתוף רשות המים. לדברי השר, יתקבלו אינדיקציות ראשוניות בתוך 48-24 שעות, לצד היערכות לכל תרחיש.
מחלוקת על יעילות פיזור החומרים בים
במהלך הטיפול באירוע נעשה ניסיון לצמצם את ריכוז המיקרו־אצות באמצעות פיזור חומרים בים. הפעולה אושרה בידי הוועדה למתן היתרי הטלה לים במשרד להגנת הסביבה ונעשתה, לדברי רשות המים, בתיאום עם משרדי הבריאות והחקלאות ועם גורמים ממשלתיים נוספים.
חזי ליפשיץ, ראש רשות המים דחה את הטענות כי מדובר ב“רעלים” ואמר כי החומרים אושרו לשימוש בידי הגורמים המוסמכים. עם זאת, הוא הודה כי עדיין אין מסקנה חד־משמעית בנוגע ליעילות הפעולה. “אנחנו מנתחים את התוצאות”, אמר. “צריך לומר ביושר שיש מחלוקת בין אנשי המקצוע לגבי מידת התועלת, והדעות חלוקות”. ההנחיה להימנע מדיג באזור ניתנה, לדבריו, כאמצעי זהירות ולא בעקבות מידע על סכנה מוכחת.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן. צילום: אופיר אייבי14 אירועי זיהום – עוד לפני המשבר הנוכחי
דוח מבקר המדינה ״אסדרה של מתקני התפלת מי ים ופיקוח עליהם״ מאוגוסט 2024, התבסס על ביקורת שנערכה בחודשים אוגוסט–דצמבר 2023 במשרד הבריאות, ברשות המים, במינהלת ההתפלה, באגף החשב הכללי במשרד האוצר ובחברת מקורות. הביקורת הצביעה על שורה של ליקויים בתכנון ארוך הטווח, בפיקוח על מתקני ההתפלה, בבדיקות איכות המים ובאמצעי האכיפה כלפי החברות המפעילות אותם.
אחת ההתרעות המרכזיות בדוח נגעה לסכנה הנשקפת מחדירת מים מזוהמים אל פתחי היניקה של המתקנים. המבקר ציין ״ מי ים מזוהמים עלולים להגיע לראשי היניקה של מתקן ההתפלה ולזהם את מי הגלם, ועלולים אף להשפיע על איכות המים המותפלים. כמו כן, מי ים מזוהמים עלולים לגרום לנזק למתקני ההתפלה ולהביא להפסקת הייצור.״
משנת 2007 ועד מועד סיום הביקורת, טוען המבקר, התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים כתוצאה מזיהום מיקרוביאלי, דלק שמנים ועכירות שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. הפסקות הייצור במתקנים היו לפרק זמן של כמה שעות ועד לחמישה ימים. עוד מתריע המבקר: ״ מתקני ההתפלה שורק א`, שורק ב` ופלמחים, נמצאים סמוך לשפך נחל שורק, ומתקן ההתפלה חדרה נמצא סמוך לנחל חדרה. לפי מסמכי רשות המים, לנחלים אלה מוזרמים עודפי קולחים וביוב גולמי, בעיקר כאשר יורדות כמויות משקעים גדולות, דבר שיש בו כדי להגדיל את הסיכון לפגיעה באיכות מי הגלם. למרות זאת, עד מועד סיום הביקורת רשות המים והמשרד להגנת הסביבה טרם מצאו פתרונות להזרמות הביוב והקולחים לנחלים אלה.״
18 אירועי עכירות גבוהה במתקן התפלה – פיצויים זעומים למפעיל
לפי הדוח, בשנת 2023 התרחשו במתקן התפלה ב` 18 אירועי עכירות גבוהה, ברמה שחייבה נוסף על מתן דיווח למשרד הבריאות גם עצירה של אספקת המים מהמתקן. המתפיל דיווח רק על מקצת האירועים ולא עצר את אספקת המים מהמתקן כנדרש. ״אף שלפי הסכם הזיכיון, מינהלת ההתפלה הייתה רשאית לדרוש מהמתפיל תשלום פיצוי מוסכם בגין כל אחד מ-18 האירועים שהתרחשו בשנת 2023 שבהם רמת העכירות של המים חרגה מהשיעורים שהותרו בהסכם הזיכיון ואף מהשיעורים שחייבו דיווח למשרד הבריאות שלא דווחו במועד וכנדרש, ובסך הכול כמה מאות אלפי ש"ח, בפועל היא דרשה מהמתפיל תשלום בסכום של כמה עשרות אלפי ש"ח בלבד.״ המתפיל השיב למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא החל להפעיל את המתקן במקביל לביצוע עבודות שיקום שתוכננו בין היתר כדי להתגבר על בעיית העכירות, וכי זו צפויה להיפתר לכשיסתיים השיקום.
מכון התפלה שורק. צילום איתי דודי
משרד הבריאות לא ביצע סקר בנושא רעלנים ואצות
הקשר הישיר ביותר בין ממצאי המבקר למשבר הנוכחי מופיע בפרק העוסק בשינויי האקלים ובאצות. המבקר מצא כי ״משרד הבריאות טרם ביצע את הסקר שנדרש לדעתו לעשות בעניין רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מינים פולשים נוכח משבר האקלים שעלול לגרום לפגיעה באיכות מי הגלם של מתקני ההתפלה, בין היתר בשל התרבות מינים פולשים אלו בים התיכון. ״
בלי תוכנית אב מאושרת למשק המים
המבקר מצא גם כי יותר מ־13 שנים לאחר החלטת הממשלה מ־2010, רשות המים עדיין לא השלימה תוכנית אב למשק המים ולא הביאה אותה לאישור מועצת הרשות והממשלה. גם תוכנית לפיתוח משק ההתפלה עד שנת 2050, שהוצגה למועצת רשות המים ביוני 2023, טרם אושרה במועד סיום הביקורת.
לא הוצב דוגם אוטומטי לארבעה מתוך חמישה מתקני ההתפלה הגדולים
לפי דוח המבקר, בעקבות חריגות באיכות המים במתקן ההתפלה שורק א` במשך תקופה ממושכת, מונתה ועדת בדיקה במאי 2019 . הוועדה קבעה בין היתר כי המדינה לא השתמשה מספיק בכלים שברשותה לביצוע בדיקות מדגמיות אקראיות לאיכות המים. עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2023, רשות המים לא ביצעה בדיקות אקראיות "בתדירות גבוהה". על אף היתרון של שימוש בדוגם אוטומטי, המאפשר לבצע בדיקת פתע אקראית באותו מתקן בכל שעה ביממה, ללא תלות בשעות העבודה של העובדים מטעם מינהלת ההתפלה, נמצא כי עד מועד סיום הביקורת מינהלת ההתפלה לא הציבה דוגם אוטומטי מרחוק לארבעה מתוך חמישה מתקני ההתפלה הגדולים, ונדרשת אצלם גישה פיזית לצורך ביצוע דגימות אקראיות.
יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים. צילום איתי דודיהשר כהן: ״תעריף המים לא יתייקר״
למרות היקפו החריג של המשבר, אספקת מי השתייה לציבור נמשכה. מקורות הגבירה את השאיבה מהכינרת ומקידוחים ברחבי הארץ, ניהלה את המלאים בבריכות האיגום וויסתה את הלחצים ברשת. הרשויות המקומיות נדרשו לצמצם השקיית גינות ציבוריות, ובשלב הראשון הופסקה או צומצמה אספקת המים לחקלאות בדרום. ברשות המים מדגישים כי האירוע אינו פוגע באיכות מי השתייה. החשש המרכזי הוא משחיקה מואצת של הממברנות במתקנים: מסננים שתוכננו לפעול במשך כשבע שנים עלולים להישחק בפרק זמן קצר בהרבה אם המתקנים יופעלו בתפוקה גבוהה בתנאי העכירות הנוכחיים.
לדברי השר, אם יהיה צורך בהחלפה נרחבת של הממברנות, עשויה העלות להגיע לעשרות מיליוני שקלים. עם זאת, הנתונים שנאספו עד כה אינם מצביעים על שחיקה חריגה, וההערכה היא שהעלות בפועל תהיה נמוכה יותר. בהתייחס לתעריף המים, כהן ציין כי למרות ההשבתה והעלויות הגבוהות, תעריף המים לא יתייקר. ״הכנסות משק המים מסתכמות ביותר מעשרה מיליארד שקלים בשנה, ולכן ההשפעה על תעריף המים אינה צפויה להיות מהותית – מה גם שכשמתקנים מושבתים, העלויות פוחתות.״
ישראל תעמוד במחויבותה לספק מים לירדן
ישראל מחויבת לספק לירדן 40 מיליון מטרים מעוקבים של מים בהתאם להסכם בין המדינות, לדברי השר, ישראל תעמוד במחויבותה. עוד אמר השר כי אין זיקה בין קריסת תשתיות הביוב ברצועת עזה לבין התפשטות המיקרו־אצות. השר חזר על עמדת גורמי המקצוע שלפיה מקור האצות אינו ברצועת עזה, אלא באזור הנילוס.
לדבריו, ההערכה מבוססת על תצלומי לוויין, על בדיקות שנערכות בישראל ועל מידע המתקבל במסגרת הקשר עם גורמים במצרים. אשר למחויבויותיה של ישראל כלפי רצועת עזה, אמר השר כי המדינה מספקת את הנדרש ממנה בהתאם לדין הבינלאומי ותמשיך לפעול על פיו. הוא לא התייחס במישרין לאחריות לשיקום מתקני הביוב ברצועה.
התרעות המבקר מראות שהסיכון לא נולד באוגוסט 2026. המדינה ידעה כי זיהומים ועכירות עלולים להשבית מתקנים, כי שינויי האקלים עשויים להחמיר תופעות הקשורות באצות וכי התכנון, הניטור והפיקוח עדיין לוקים בחסר. אם לא יתוקנו הליקויים עליהם מצביע דוח המבקר, האירוע החריג של קיץ 2026 עלול להתברר לא כתקלה חד־פעמית, אלא כאזהרה נוספת שלא זכתה למענה בזמן.
