מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות פרסם אתמול (ב׳) תוכנית אסטרטגית מקיפה לעיצוב משק הדלק של ישראל עד שנת 2040. העבודה, שבוצעה באמצעות חברת BDO, ממפה מחדש את צורכי המשק ומציעה מתווה להגדלת היתירות ולחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל בשגרה ובחירום.
הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד אינה מספקת
במסגרת התוכנית נבחנו מגמות בישראל ובעולם, לקחי המלחמות האחרונות, שינויים גיאו-פוליטיים וכלכליים וכן ההתפתחויות הצפויות בביקוש ובשוק האנרגיה. אחת המסקנות המרכזיות היא כי הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד אינה מספקת מענה מלא בשעת חירום, וכי יש חשיבות לשימור יכולת זיקוק עצמאית בישראל. העבודה מציגה את הצורך ביצירת יתירות לאורך כל שרשרת הערך של משק הדלק – ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה בנמלים, דרך מלאי ואחסון, זיקוק מקומי ועד תשתיות ההולכה והניפוק.
התוכנית נשענת על ארבעה עוגנים מרכזיים: חיזוק הביטחון האנרגטי והגדלת היתירות; שמירה על יוקר המחיה ומניעת התייקרות יחסית של מחירי הדלקים בישראל; הפיכת משק הדלק למנוע צמיחה כלכלי תוך מימוש היתרונות היחסיים של ישראל; וקידום יעדים סביבתיים, ובראשם פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה והיערכות לדלקי העתיד.
לפי העבודה, גם בעשורים הקרובים ימשיך משק הדלק להיות תשתית חיונית למשק הישראלי. זאת לצד המעבר המואץ לתחבורה חשמלית ולאנרגיות מתחדשות. דלקים נוזליים ימשיכו לשמש את התחבורה, התעופה, התעשייה, מערכת הביטחון ומערכי החירום, וכן לשמש גיבוי למשק החשמל במקרה של מחסור או שיבוש באספקת הגז הטבעי.
ייבוא נפט גולמי לצד שימור יכולת הזיקוק
על בסיס לקחי המלחמות והתרחישים שנבחנו, העבודה קובעת כי הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד מייצרת סיכון עודף לביטחון האנרגטי. ייבוא נפט גולמי, לצד יכולת זיקוק מקומית, מעניק לישראל גמישות בייצור סל הדלקים בהתאם לצורכי המשק והמערכת הביטחונית, ומקטין את התלות בזמינותם של מוצרים מסוימים בשוק העולמי.
בהתאם לכך ממליצה התוכנית לשמר את יכולת הזיקוק בישראל, תוך מימוש החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. המתווה המוצע הוא פינוי-בינוי של בז"ן והקמת בית זיקוק היברידי בדרום הארץ, שיותאם גם לייצור דלקי העתיד, ובהם SAF וביודיזל. המהלך נועד לשלב בין פינוי התעשייה ממפרץ חיפה, חיזוק הדרום ושמירה על העצמאות והיתירות האנרגטית של ישראל.
העבודה מצביעה גם על שינוי בכדאיות הכלכלית של המהלך לעומת הערכות קודמות. לפי הניתוח, במקום לשלם פיצוי לבז"ן ולסגור את יכולת הזיקוק, ניתן להשאיר את המקורות הכספיים בתוך משק האנרגיה הישראלי ולהשתמש בהכנסות הצפויות ממס הפחמן כמקור למימון הפינוי והקמת בית הזיקוק בדרום.
על פי העבודה, עלות ההעתקה מוערכת בכ-5–6 מיליארד דולר, בעוד שהערך הנוכחי של תקבולי מס הפחמן למדינה מוערך בכ-9 מיליארד דולר.
יתירות לאורך כל שרשרת האספקה
לצד שימור הזיקוק המקומי, התוכנית מציעה שורה של צעדים משלימים שנועדו למנוע מצב שבו כשל בנקודה אחת בשרשרת האספקה פוגע ביכולת לספק דלקים למשק. בין היתר, מומלץ לקבוע מדיניות מלאי ואחסון בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, להרחיב את תשתיות הולכת הדלקים, לחזק את תשתיות הפריקה והאחסון של גפ"מ ולהגדיל את החיבוריות באמצעות פיתוח נקודות כניסה נוספות למשק הדלק הישראלי.
מטרת המתווה היא להבטיח כי גם בתרחישים המשלבים אירוע ביטחוני בישראל עם משבר משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, למדינה יהיו כמה חלופות לקבלת דלק, לאחסונו, לייצורו ולהעברתו לצרכנים ולמערכות החיוניות.
במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי העבודה מהווה בסיס לגיבוש מדיניות משק הדלק לשנים הבאות, וכי המלצותיה ייבחנו ויקודמו מול כלל גורמי הממשלה והתשתית הרלוונטיים, במטרה להבטיח משק דלק יציב, תחרותי ובעל יתירות גבוהה בשגרה ובחירום.
בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, אמרה כי "משק הדלק בישראל נמצא היום בנקודת מפנה משמעותית. לראשונה מזה שנים אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים".
לדבריה, "המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית של השנים האחרונות המחישה לנו באופן חד כי עבור ישראל, שהיא `אי אנרגטי`, ביטחון אנרגטי מחייב יתירות לאורך כל שרשרת האספקה – ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה, דרך המלאים והאחסון ועד לתשתיות ההולכה וליכולת הזיקוק המקומית".
אזיקרי אבוחצירה הוסיפה כי המשרד עובר כעת משלב התכנון לשלב המימוש. לדבריה, בימים אלה מתכנס צוות בין-משרדי לבחינת הקמת רשות דלקים יציבה, שתאפשר לקדם את התוכנית באופן מתואם ולייצר אחריות מערכתית ארוכת טווח למשק הדלק בישראל.
