מערכת החינוך צפויה להיפתח כסדרה / צילום: שאטרסטוקבמערכת החינוך עדיין חסרים כ־800 עובדי הוראה ו־20 גננות, כך אמר מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני בדיון שקיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. במהלך הדיון הרשם עימות בין שר החינוך יואב קיש למנהלי בתי ספר, שמחו על התנהלותו כלפיהם. למרות המחסור, קיש אמר כי "מערכת החינוך תיפתח כסדרה".
לקראת פתיחת שנת הלימודים קיימה ועדת החינוך דיון מיוחד בהיערכות מערכת החינוך לשנת תשפ"ז, בהשתתפות קיש, שמעוני ובכירי משרד החינוך, לצד נציגי מנהלים, תלמידים, הורים וארגוני חברה אזרחית. במשרד החינוך הציגו ירידה משמעותית במחסור בעובדי ההוראה לעומת תחילת הקיץ, אך ציינו כי הליך גיוס העובדים עדיין נמשך וכי התמונה עשויה להשתנות עד פתיחת שנת הלימודים.
המחסור במורים הצטמצם – אך לא נפתר
שמעוני הציג את צעדי המשרד להתמודדות עם המחסור בכוח האדם. לדבריו, בחודש מאי עמד המחסור על כ־3,000 מורים וגננות, וכעת הוא עומד על כ־800 עובדי הוראה ו־20 גננות. לדבריו, כ־1,000 אנשי הייטק גויסו למערכת, כ־1,000 גמלאים חזרו לעבוד בה ובמקביל משולבים סטודנטים בשנים מתקדמות ללימודיהם.
המשרד פועל, לדבריו, גם לגיוס כוח אדם ממערכת הביטחון, מההייטק ומהמשטרה. "זה לא רק הכמות אלא גם האיכות", אמר שמעוני, והדגיש כי לצד הצורך לאייש את המשרות, המשרד מבקש לשמור על איכות ההוראה.
שר החינוך יואב קיש אמר כי המחסור נובע בין היתר מכך שבכל קיץ פורשים אלפי עובדי הוראה. לדבריו, הקושי משמעותי במיוחד במחוזות המרכז ותל אביב, שבהם עלויות המחיה גבוהות בעוד שכר המורים דומה לזה המשולם באזורים אחרים בארץ.
קיש אמר כי המערכת צפויה להיפתח כסדרה וכי אין חשש למשבר מול ארגוני המורים. לדבריו, "התמונה טובה יותר מאותה נקודת זמן בשנה שעברה", אך השלמת החוסרים עדיין נמשכת.
2.611 מיליון תלמידים יפתחו את שנת הלימודים
לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים הקרובה ילמדו כ־2.611 מיליון תלמידים ב־27,757 מוסדות חינוך ברחבי הארץ. המערכת כוללת 21,800 גני ילדים ו־5,957 בתי ספר, ובהם יועסקו כ־260 אלף עובדי הוראה.
לצד ההיערכות לפתיחת השנה הציג המשרד גם את התוכניות המרכזיות לשנת תשפ"ז, ובהן הרחבת השימוש בבינה מלאכותית במערכת החינוך, תוכניות לחינוך פיננסי ולמידה פרסונלית. במסגרת תוכנית "720" צפוי להתרחב השימוש בלמידה המשלבת בינה מלאכותית בחטיבות הביניים.
עלייה של 9% בזכאות לחינוך מיוחד
נתוני משרד החינוך מצביעים על המשך הגידול במספר התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד. 418,385 תלמידים – כ־16% מכלל תלמידי ישראל – זכאים כיום לשירותים אלה, עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת.
קיש אמר כי יישום מסקנות ועדת שפירא, שבחנה את מערכת החינוך המיוחד, מחייב השקעה ראשונית של כ־15 מיליארד שקל. הוא קרא למשרד האוצר לגבש תקציב רב־שנתי שיאפשר למערכת להתמודד עם הגידול המתמשך במספר התלמידים הזכאים לשירותים.
במקביל, הדיון חשף מחלוקת סביב שינוי מודל התקצוב של הכיתות המיוחדות בחינוך העל־יסודי. במשרד החינוך טענו כי השינוי נועד לתקן עיוותים במודל הקודם וכי תקציב החינוך המיוחד גדל ביותר מ־2.5 מיליארד שקל. מנגד, נציגי הרשויות המקומיות, ההורים וארגוני החברה האזרחית הזהירו מפגיעה אפשרית בשעות הטיפול ובפתיחת כיתות ייעודיות.
עימות בין שר החינוך למנהלי בתי הספר
על רקע הקשיים במערכת נרשם במהלך הדיון עימות בין שר החינוך לבין נציגי ארגון "מנהיגים", המייצג מנהלי ומנהלות בתי ספר. המנהלים מחו על כך שלטענתם השר אינו מקיים עמם שיח מספק והניפו שלטים שעליהם נכתב: "צא ממצב טיסה. דבר עם המנהלים". המוחים הוצאו מהאולם. קיש אמר בתגובה כי הוא מטפל במצוקות המנהלים.
נושא האלימות במערכת החינוך עלה אף הוא בדיון, כאשר תלמידה בת 16 מתל אביב סיפרה על החשש שלה מאלימות בתוך בית הספר. "אני פוחדת להעיר לתלמיד בכיתה כי אקבל דקירה", אמרה. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, אמר כי מדובר בבעיה חמורה וכי תלמידים אינם אמורים לחשוש מאלימות מצד חבריהם. במשרד החינוך ציינו כי מתקיים מהלך בין־משרדי להתמודדות עם האלימות, בשיתוף משרדי הרווחה, הבריאות והמשטרה וכן נציגי הורים וארגוני חברה אזרחית.
תגבור המענים הנפשיים
מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי־ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק, אמרה כי קטיעת רצף הלמידה בתקופת המלחמה פגעה בחוסן הנפשי של תלמידים ומבוגרים. לדבריה, המשרד מתגבר את שירותי הייעוץ והפסיכולוגיה ומעניק שעות טיפול לכ־2,000 ילדים ממשפחות חטופים ושכולות ומהצפון ומהדרום.
