אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה אתמול (ב`) דיון בנושא אימהות וקריירה - פערי השכר בין נשים לגברים בישראל. הדיון עסק במחיר הכלכלי שמשלמות נשים ואימהות בשוק העבודה, בהעמקת פערי השכר בתקופות חירום, ובצורך במתווה ממשלתי קבוע שייתן מענה להורים עובדים כאשר מסגרות החינוך נסגרות והמשק ממשיך לפעול.
ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה OECD בפערי השכר בין נשים וגבריםפערי השכר בין נשים וגברים נובעים מחסמים מבניים בשוק העבודה בישראל ובהם היקפי משרה, תת-ייצוג בתפקידי ניהול, אחריות על טיפול בילדים ובמשק הבית ואפליה ישירה ועקיפה. מ"מ יו"ר הוועדה הדגישה כי מצבי החירום שחווה ישראל מאז 7 באוקטובר מעמיקים את הפערים הקיימים: "המשק חוזר לעבוד, אבל להורים אין מסגרות חינוך לילדים - זה לא פתרון רק לנשים אלא לכל המשפחות בישראל."
שדולת הנשים: ״שוק העבודה אינו מתאים להורות״מנתוני סקר מקיף שערכה שדולת הנשים עולה כי 88% מהאימהות סבורות שחופשת הלידה בתשלום אינה מספיקה; כ-40% מהאימהות מאריכות את תקופת הלידה וההורות מעבר לתקופה המתוגמלת לממוצע של 23.6 שבועות; ורק 4% מהאבות לקחו חופשת לידה על חשבון האם. מנגד, 73% מהנשים השיבו כי היו רוצות שבן הזוג ייקח תקופת הורות נפרדת שאינה על חשבונן.
רחלי סונגו משדולת הנשים בישראל: ״כשיותר מארבע מתוך חמש אימהות עובדות אומרות שאם לא היו אימהות היו בוחרות במשרה אחרת לא מדובר בבחירה פרטית, אלא בשוק עבודה שאינו מתאים להורות."
60% מהאימהות דיווחו על קשיים בחזרה לשוק העבודה לאחר לידהעוד עלה מהסקר כי 21% מהאימהות דיווחו שמעסיק מנע מהן זכויות או הערים קשיים במימוש זכויות הקשורות להיריון ולידה, ו-60% מהאימהות שחזרו לעבודה לאחר חופשת לידה דיווחו על קשיים בחזרה לשוק העבודה. 43% מהן דיווחו על קושי באיזון בין בית לעבודה. נציגת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הציגה את נתוני המחקר על "קנס האימהות", ולפיהם עשור לאחר לידת הילד הראשון נרשמת ירידה של כ-28% בהכנסות נשים ביחס לגברים. לדבריה, עיקר הפגיעה נובע מצמצום היקף העבודה ושעות העבודה, ופחות מיציאה מוחלטת משוק התעסוקה.
מעל למחצית מנשות משרתי המילואים נאלצו להפחית אחוזי משרה עו"ד הייא חאג` יחייא מהנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה דיווחה כי מאז 2023 התקבלו בנציבות כ-4,500 פניות, מהן כ-2,200 מנשים, וכי כמעט מחצית מהפניות קשורות למשרתי מילואים ולבנות זוגם. איילת עירון מפורום נשות המילואימניקים הוסיפה כי לפי נתוני הפורום, 54% מבנות הזוג של משרתי המילואים נאלצו להפחית אחוזי משרה, 14% דיווחו על פיטורים או הוצאה לחל"ת, ו-83% מהעצמאיות דיווחו על פגיעה בעסק. טירון אמרה: "הפערים האלה אינם מסתיימים עם סיום סבב מילואים. הם מצטברים לאורך חודשים ואף שנים, ומעמיקים את הפגיעה במסלול הקריירה דווקא בשנות הפריון."
מאיה שוחט לבוביץ`, מאיגוד הדירקטורים ופורום הדירקטוריות, שיתפה בדיון כי בעלה שירת יותר מ-400 ימי מילואים, בזמן שהיא ניהלה את הבית, שלושה ילדים, קריירה והתאוששות מלידה מסכנת חיים. לדבריה: "אל תשאלו רק איך מצמצמים את פערי השכר. תשאלו איך מונעים ממצבי החירום לצמצם את ההזדמנויות המקצועיות של נשים ולהעמיק בכך את פערי השכר."
כשלי אכיפה בתחום פערי השכרד"ר יעל פרואקטור ממרכז אדוה אמרה כי החוק הקיים לשכר שווה אינו מאפשר אכיפה אפקטיבית: "אין הנחיה ברורה איך לדווח. מעסיק יכול לבחור איזו קבוצה הוא בודק, איך הוא מחלק את הנתונים, ואין סנקציות או תמריצים." בדיון נחשף כי מתוך 530 חברות פרטיות שהיו מחויבות בדיווח על פערי שכר בשנים 2021–2023, רק כ-30% דיווחו בפועל.
הוועדה קראה למשרדי העבודה והאוצר להוביל תוכנית בין-משרדית לצמצום קנס האימהות ופערי השכר, שתכלול יעדים, תקציב ולוחות זמנים; למשרד העבודה, הביטוח הלאומי ומשרד האוצר לבחון מחדש את משך תקופת הלידה וההורות בתשלום ולקדם תקופת הורות נפרדת לאב; ולמשרדי החינוך, האוצר והעבודה להרחיב את המסגרות הציבוריות והמפוקחות לגילי לידה עד שלוש ולהתאים את שעות הפעילות ליום העבודה. עוד קראה הוועדה לקדם תיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שיכלול מנגנוני פיקוח, אכיפה וסנקציות; ולכנס שולחן עגול במשרדי האוצר והעבודה לצורך גיבוש חוק קבוע למענה תעסוקתי במצבי חירום, שיאפשר בין היתר עבודה חלקית לצד פיצוי יחסי, חל"ת גמיש או סבסוד שכר, ויהיה מותאם לסגירת מסגרות החינוך ולצורכי ההורים העובדים.
