אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק הוועדה בראשות ח"כ אלון שוסטר התכנסה לדיון מעקב על דוח מבקר המדינה בנושא הליכי המיון והגיוס לצה"ל, בצל המחסור בכוח האדם בצה"ל והעומס המתמשך על מערך הסדיר והמילואים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בדיון השתתפו נציגי אגף כוח האדם בצה"ל, נציגי מערכת הביטחון, מומחים, ארגוני חברה אזרחית ונציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית. רס"ן אייל זילבר, ראש מדור לשכות גיוס בענף מיון רפואי, דיווח במהלך הדיון על "גידול עצום" בשיעור הדיווחים על אבחנות פסיכיאטריות קשות, דוגמת פסיכוזות, מגמה שהתעצמה באופן מובהק בשנים האחרונות לאחר ביטול חוק "תורתו אומנותו" וללא תלות בגורמים חיצוניים אחרים. הצבא מתמודד כיום עם גל חסר תקדים של בקשות המבוססות על חוות דעת פסיכיאטריות חד-פעמיות, המוגשות ללא תיעוד של רצף טיפולי קודם, כאשר חלק ניכר מחוות דעת אלו מוגשות בגילאים מאוחרים יחסית של 24 עד 25, עובדה המעלה תהיות מקצועיות לגבי כנות הבקשות.
העומס על מערך בריאות הנפש הצבאי הוביל לשיבושים משמעותיים בהליכי המיון, כאשר לדבריו מלש"בים מדווחים על זמני המתנה של למעלה מעשרה חודשים לצורך שינוי פרופיל נפשי או בחינת מסמכים ולנוכח כך נאלצים לעיתים רופאי הצו הראשון לקבוע פרופילים רפואיים חלקיים כ"פתרון ביניים" כדי לאפשר את המשך הליכי הגיוס והמיון המקצועי, זאת בזמן שמערך ברה"ן (בריאות הנפש) מתקשה לעמוד בקצב הפניות הגובר. למרות הניסיונות לגבש קריטריונים ברורים לאיכות חוות הדעת המוגשות, גורמי המקצוע מודים כי הכלים הנוכחיים אינם מצליחים לבלום באופן מלא את התופעה המתרחבת, המציבה אתגר משמעותי ליכולת המיצוי של כוח האדם בצה"ל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: "אנחנו מתכנסים היום כאשר כמעט כל זירות הלחימה פתוחות במקביל. במקום להגדיל את מצבת כוח האדם הסדיר ולהפחית את התלות במערך המילואים, המדינה ממשיכה להטיל את עיקר הנטל על אותם אנשי מילואים ועל אותם חיילי סדיר שכבר נשחקו לאורך חודשים ארוכים של לחימה. גם אם נראה גידול בהיקפי הגיוס בשנים הקרובות, צה"ל ימשיך להתמודד עם מחסור בכוח אדם בטווח הקרוב. לכן ביקשנו לבחון כיצד הצבא נערך למצות כל מקור אפשרי של כוח אדם בגיוס, במילואים ובשמירה על המשרתים. מהדיון עולה תמונה של מערכת צבאית שמזהה היטב את הבעיה ופועלת בכל הכלים העומדים לרשותה כדי להרחיב את בסיס המשרתים, לקצר הליכים ולייעל את מערך הגיוס. אבל בסופו של דבר יש גבול למה שהצבא יכול לעשות לבדו. המערכת הפוליטית צריכה להתעשת, לקבל את ההחלטות הנדרשות ולעמוד לצד ביטחון ישראל."
אלוף במיל` דן הראל: "השאלה איננה מי צודק בוויכוח הציבורי, אלא מי יגן על מדינת ישראל בעוד שנה ובעוד חמש שנים. משפחות המילואים נשחקות, עסקים קורסים, לוחמים נמצאים מאות ימים במילואים, והיקף המשימות רק הולך וגדל. בלי הרחבה משמעותית של בסיס המשרתים יהיה קשה מאוד להחזיק את המשימות הביטחוניות לאורך זמן."
רס"ן ניב עזרא, ראש מדור תכנון ומחקר במיטב, הציג את התוכנית האסטרטגית של אגף כוח האדם לייעול מערך המיון והגיוס וציין כי בשנים האחרונות בוצעו שינויים רוחביים שנועדו לקצר הליכים, לשפר את השירות למועמדים לשירות ביטחון ולהרחיב את מיצוי פוטנציאל הגיוס. לדבריו, צה"ל רואה עלייה מתמשכת במספר המתגייסים ובמוטיבציה לשירות בקרב מגוון רחב של אוכלוסיות, ובהן עולים חדשים, מתנדבי חו"ל, בני מיעוטים, אוכלוסיות מיוחדות ומתנדבים נוספים. "אנחנו מובילים תוכנית אסטרטגית רחבה שנועדה לייעל את כלל שרשרת הגיוס החל מקיצור זמני ההמתנה, דרך שיפור השירות למועמדים ועד להגדלת שיעור מסיימי ההליכים כבר בהתייצבות הראשונה. אנחנו רואים מגמת גידול במוטיבציה להתגייס ובכניסה של אוכלוסיות נוספות לשירות משמעותי."
בהמשך הדיון כאמור התייחס רס"ן אייל זילבר, ראש מדור לשכות גיוס בענף המיון הרפואי, לאחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון והיא העלייה בבקשות לקבלת פטורים על רקע נפשי.
במהלך הדיון העלו נציגי ארגוני החברה האזרחית ונציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית שורת קשיים הנוגעים לזמני ההמתנה במוקדי השירות, לליווי מועמדים לשירות ביטחון בבתי הספר, ולהליכי בריאות הנפש והמיון הרפואי. נציגי צה"ל השיבו כי בשנים האחרונות הוטמעו שורה של צעדים לשיפור השירות, לקיצור זמני ההמתנה ולהנגשת המידע, והתחייבו לבחון מקרים פרטניים שעלו במהלך הדיון.
בסיכום הדיון קבע יו"ר הוועדה כי חרף המאמצים המשמעותיים שמוביל צה"ל לייעול הליכי המיון, הרחבת מקורות הגיוס ומיצוי כוח האדם, המחסור בכוח אדם הוא אתגר לאומי המחייב קבלת החלטות מערכתיות ברמה המדינית. לדבריו, הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום המלצות מבקר המדינה ואחר צעדי מערכת הביטחון להבטחת כשירותו של צה"ל בשנים הקרובות.
