אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
הוועדה, בראשות ח"כ אורית פרקש-הכהן, קיימה דיון מקיף בהחלטת הממשלה מ-16 ביוני לקידום תחום הבינה המלאכותית. ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תא"ל (מיל`) ארז אסקל, הציג לראשונה בפני הוועדה את עיקרי התוכנית הלאומית, שגובשה בעקבות דוח ועדת נגל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש-הכהן: "מדובר בבשורה שצריך לתמוך בה ולקדם. אחרי ה-7 באוקטובר, ולאחר שראינו אמברגו נשק וניתוקי ענן כלפי יחידות בצה"ל, ברור שביטחון תשתיות פיזיות וטכנולוגיות הוא נושא של ביטחון לאומי. המחיר של המשך אי-פעולה בתחום הבינה המלאכותית יהיה כבד מאוד, הן במונחים כלכליים והן בעוצמה לאומית."
"המחיר של המשך אי הפעולה בתחום הבינה המלאכותית יהיה כבד מאוד הן במונחים כלכליים והן בעוצמה לאומית. אני קוראת מכאן לכל משרדי הממשלה ולכל הצדדים הנוגעים בדבר: חובה עלינו ללמוד את הדברים הללו, להכיר בחשיבות שלהם, לתחזק אותם ולקחת בחשבון את התקצוב שלהם כדי לוודא שההחלטה הזו תמומש."
עיקרי התוכנית שהוצגו בוועדה:יעד לאומי של 100,000 מעבדי AI שייבנו על ידי השוק הפרטי בשנים הקרובות, כשהמדינה משמשת לקוח; קידום חוק חוות השרתים, המגדיר לראשונה חוות שרתים כתשתית לאומית; שאיפה להקמת מפעל שבבים מתקדם בישראל בשיתוף ענקיות השבבים העולמיות; והכרזה על בניית מחשב קוונטי ישראלי, שמפת הדרכים להקמתו תפורסם בימים הקרובים.
בנוסף, החל מספטמבר 2026 יילמדו לימודי אוריינות בינה מלאכותית בכיתות ח`; כ-10 תוכניות תואר חדשות בבינה מלאכותית נפתחות באוניברסיטאות; הוקצו תקציבים להחזרת מומחים ישראלים מחו"ל; ומתגבשת תוכנית הכשרה לכ-4 מיליון עובדים במשק.
ראש המטה ארז אסקל הציג שלושה תחומים שבהם ישראל תכוון להובלה עולמית סייבר ו-AI בטוח, יישום בינה מלאכותית בבעיות "מהחיים האמיתיים" בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה באמצעות מעבדות לאומיות חיבור בין תוכנה לעולם הפיזי, בהתבסס על יתרונות התעשיות הביטחוניות.
ארז אסקל, אמר בדיון: "הבינה המלאכותית היא הנפט החדש, והנפט הזה הוא יציר אדם ולכן זו הזדמנות אדירה למדינת ישראל. המועדון של הבינה המלאכותית מתעצב והולך ונסגר, וישראל צריכה לא רק להיות בו אלא להיכנס לעמדת הובלה. זה ביטחון לאומי, לא טכנולוגיה חביבה." עקל העריך כי יישום התוכנית ידרוש תקציב של כ-5 מיליארד ₪ בשנה, וציין כי תוכנית רב-שנתית מתוקצבת, עם יעדים מדידים, תגובש עד סוף השנה לקראת תקציב 2027.
בדיון עלה גם אתגר האנרגיה: נציג רשות החשמל מסר כי הוגשו בקשות חיבור של חוות שרתים בהיקף של כ-20,000 מגה-ואט - יותר מכלל הביקוש הקיים במשק - וכי הרשות מעריכה שתוכל לעמוד ביעד ה-100,000 המעבדים ואף מעבר לו, לצד אתגרים בפיתוח הרשת ובקליטת ביקושים במרכז הארץ.
בהתייחס לאירוע ניתוק שירותי הענן ליחידה 8200, דרשה יו"ר הוועדה מנציג משרד הביטחון להסדיר את הנושא: "שום חברה שמספקת שירותים לצבא לא יכולה שתהיה לה זכות, משיקולים אידיאולוגיים, לנתק יחידה בצה"ל. הדבר צריך לקבל טיפול משפטי באפס סבלנות, והמטרה חייבת להיות שישראל תהיה פחות ופחות תלויה ביכולת להוריד עליה את השלטר — טכנולוגית ואנרגטית."
בסיכום הדיון קראה יו"ר הוועדה למטה לתעדף את המשימות: "האתגרים רחבי היקף מדי מכדי לרוץ על הכול במקביל. הייתי מדרגת ברמה הגבוהה ביותר את נושא התשתיות כי בלעדיהן אין כלום ואת ההון האנושי. משרדי הממשלה זקוקים ליעדים ברורים, לוחות זמנים ותאריכים. המבחן האמיתי של ההחלטה יהיה תקצובה בתקציב 2027, וזו חובתה של הממשלה הבאה".
