מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. צילום: מארק ניימן לעמלמרות שבידי המשטרה היה מידע על כתובות החשודות כזירות זנות ברחבי הארץ, לרבות במחוז הצפון, ובמוקד 100 של המשטרה התקבלו גם דיווחי אזרחים בנוגע לזירות זנות, בשנת 2024 לא הוטל במחוז אפילו קנס אחד בגין צריכת זנות. כך עולה מדוח שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, העוסק בתופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות.
לפי הדוח, בשנת 2024 היו בידי המשטרה נתונים על למעלה מ־1,300 כתובות החשודות כזירות זנות ברחבי הארץ, מתוכן מאות ברמת מהימנות גבוהה או בינונית וכ־40% מהן במחוז תל אביב. למרות זאת, בשנת 2024 נסגרו רק 13 בתי בושת בכל הארץ, ובסך הכול נסגרו 60 בתי בושת בארבע השנים 2022 עד 2025.
אלפי נשים וקטינים במעגל הזנות הסקר הלאומי היחיד שנערך בישראל בנושא, בשנת 2016, העלה כי נכון לשנת 2014 היו בישראל כ־12 אלף נשים וגברים במעגל הזנות, 95% מהם נשים. כ־1,300 מהם היו קטינות וקטינים, וגיל הכניסה הממוצע למעגל הזנות עמד על 13 עד 14. עם זאת, לפי הערכות עדכניות של גורמי המקצוע, מספר הקטינים והקטינות במעגל הזנות היה גבוה בהרבה כבר באותה תקופה, וכיום, נכון לשנת 2025, הוא מוערך בכ־3,000 עד 5,000. היקף התשלומים עבור צריכת זנות הוערך בשנת 2014 בכ־1.3 מיליארד ש״ח.
על אף החוק שאוסר על צריכת זנות, האכיפה נחלשה שש שנים לאחר כניסתו לתוקף של חוק איסור צריכת זנות (ב-2020) כהוראת שעה, הנתונים מצביעים על ירידה עקבית בהיקף האכיפה. מספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות ירד בכ־70% בין השנים 2022 ל־2023, מ־3,004 ל־902 קנסות, ובשנת 2024 ירד פעם נוספת ל־378 קנסות בלבד. בשנת 2025 אומנם נרשמה עלייה ל־1,061 קנסות, אך מדובר עדיין בירידה של כ־65% לעומת שנת 2022.
עוד עולה כי האכיפה אינה אחידה ברחבי הארץ. כ־99% מכלל הקנסות שהוטלו בשנים 2021 עד 2025 ניתנו בשלושה מחוזות בלבד: תל אביב, מרכז וחוף. בפועל, מרבית הקנסות הוטלו על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד, זבולון, ראשון לציון ושרת, מתוך מאות תחנות משטרה. במחוזות דרום, צפון וירושלים לא הוטל בשנת 2024 אפילו קנס אחד בגין צריכת זנות, אף שבידי המשטרה היה מידע על כתובות החשודות כזירות זנות בתחומן. המבקר קובע כי מצב זה עלול אף לעורר טענה לאכיפה בררנית. מתוך 8.05 מיליון שקל קנסות שהוטלו בשנים 2022 עד 2024 נגבו בפועל כ־4.4 מיליון שקל בלבד, שהם 55%.
גם המרכיב השיקומי של החוק כמעט שאינו מיושם. רק 111 בני אדם, שהם 2% בלבד מתוך 5,345 נקנסים, בחרו בהליך השיקומי־חינוכי החלופי לקנס בשנים 2022 עד 2025, אף שמטרתו להפחית את צריכת הזנות באמצעות שינוי תפיסות והתנהגות, ואף שמדובר בכלי פוטנציאלי יעיל לצמצום התופעה.
המבקר מצא גם כי המידע המצטבר במשטרה על זירות זנות לא הוטמע בקרב הגורמים העוסקים באכיפה בשטח, ושיתוף המידע בין מרפאות לוינסקי למשטרה מתקיים באופן חלקי וראשוני בלבד. עוד נמצא כי המשטרה לא קבעה במשך שנים ועד 2025 יעדים ארציים לאכיפת החוק. כמו כן, והאכיפה במרחב המקוון נותרה מצומצמת, כשמאז שנת 2017 הוצאו 95 צווים בלבד לסגירת אתרי אינטרנט ששימשו לעבירות הקשורות בזנות.
בתחום הסחר בבני אדם המבקר מצא כי המשטרה אינה ממצה את המידע שברשותה: בשנת 2024 תורגמו לפעילות אכיפה רק 44% מהמידע המודיעיני בתחום הסחר בבני אדם , ובשנים 2022 עד 2024 היא פיצחה רק רבע ממספר הפרשיות בתחום סחר בבני אדם שהציבה לעצמה כיעד (שתי פרשיות לעומת יעד של שמונה פרשיות).
מעמדה הבין־לאומי של ישראל בסיכוןהדוח מתייחס גם למעמדה הבין־לאומי של ישראל במאבק בסחר בבני אדם. לאחר שבשנת 2001 דורגה ישראל בתחתית הדירוג בתחום הסחר בבני אדם של מחלקת המדינה האמריקאית, היא קידמה שורת צעדים חקיקתיים ומוסדיים ועלתה בשנת 2012 לדרגת הדירוג הגבוהה ביותר. ואולם בשנת 2020 ירדה ישראל לדירוג הביניים, שבו היא נמצאת עד היום, בין היתר בשל ירידה באכיפה ובעיכובים בזיהוי קורבנות. בעקבות זאת גיבשה הממשלה תוכנית לאומית למאבק בסחר בבני אדם, אולם המבקר מצא כי חלק מהמשימות בה טרם הושלמו וכי המשך הליקויים עלול להוביל לירידה נוספת בדירוג, שעלולה להיות מלווה בסנקציות.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: ״החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת־אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצורכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות.
בחלוף שש שנים מכניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף, אין די בפעולות האכיפה שנעשו, פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר. על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות״.
