דיון הוועדה. צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץלאחר חודשים של דיונים סוערים, אישרה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות צבי סוכות, לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שיאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים גם בתארים מתקדמים.
לפי הנוסח שאושר, ההפרדה תתאפשר בכיתות הלימוד בלבד ובמסלולים ייעודיים לסטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך, כאשר במוסדות האקדמיים המעורבים לא תותר הפרדה במרחבים הציבוריים כגון ספריות, קפיטריות ומרחבים משותפים אחרים.
קידום נשים או פגיעה בשוויון?יוזמת החוק, לימור סון הר מלך, טענה כי מדובר במהלך שנועד לפתוח בפני נשים ממגזרים מסורתיים וחרדיים אפשרויות חדשות לרכישת השכלה גבוהה ולהתקדמות מקצועית. לדבריה, “החוק יקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי”.
מרכז המידע והמחקר של הכנסת: מאות מיליוני שקלים הושקעו – היעדים טרם הושגומסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מיוני 2025 מציין:״ למרות כל המאמצים והתקציבים הייעודיים שהוקצו בעשור האחרון במסגרת תוכניות החומש להנגשת ההשכלה הגבוהה בחברה החרדית, מספרם של הסטודנטים החרדים לא הגיע ליעדים שהוצגו.
בשנת הלימודים תשפ”ה למדו באקדמיה כ־19 אלף בוגרי החינוך החרדי, כאשר כשני שלישים מהם הן נשים. עם זאת, שיעור האקדמאים בחברה החרדית עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית — כ־13% בלבד לעומת כ־46% באוכלוסייה הכללית.
על פי תוצאות סקר של מכון צפנת עבור המל"ג משנת 2022, אשר בחן את הצורך להרחבת המענים האקדמיים לבני החברה החרדית בפריפריה, עולה כי 84% מהם כלל אינם מתעניינים בלימודים אקדמיים.״
שיעורי נשירה גבוהיםלפי המסמך, לצד הגידול במספרם של הסטודנטים בני החברה החרדית במערכת ההשכלה הגבוהה, יש להזכיר גם את שיעורי הנשירה הגבוהים שלהם מהמערכת במהלך הלימודים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: שיעור הפסקת הלימודים בקרב בוגרי החינוך החרדי שהיו סטודנטים חדשים לתואר ראשון בשנת תשפ"ב ונשרו בשנה שלאחר מכן היה9.2% (שיעור דומה לשיעור הנשירה בקרב ערבים (9.1%) וגבוה משמעותית מהנשירה בקרב כלל האוכלוסייה (7.4%).
245 מיליון שקלים הוקצו ללימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית בשנת 2025המדינה מקצה מעטפת רחבה לעידוד השכלה במגזר החרדי, הכוללת:
• הקלה בתנאי הקבלה עבור בוגרי החינוך החרדי במסלולי לימוד שונים.
• אפשרות לקבלת מלגות ייעודיות ומעטפת חברתית, כלכלית ואקדמית.
• תעדוף תחומי לימוד.
• רשת ביטחון תקציבית לתוכניות חדשות וקיימות בהפרדה מגדרית.
• תקצוב תוספתי למוסדות עבור סטודנטים מקרב החברה החרדית: 245 מיליון שקלים ללימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית לשנת 2024. התקציב ל 2025 משקף גידול של 15.5%.
כ-83% מהנשים החרדיות ו-79% מהגברים החרדים אינם מוכנים ללמוד ללא הפרדה מגדריתעל פי סקר שהזמינה המועצה להשכלה גבוהה בנושא עמדותיהם של חרדים מקבוצות, זרמים וגילאים שונים, ביחס להשתלבות בלימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית ומגזרית, עולה כי כמחצית מכלל החרדים (54%) שלא למדו באקדמיה, מעוניינים במידה רבה או בינונית בהשכלה גבוהה. עוד עלה מהסקר כי קיימת רתיעה בציבור החרדי מלימודים אקדמיים במסגרות שאינן בהפרדה מגדרית: כך, ממצאי הסקר העלו כי כ-83% מהנשים החרדיות ו-79% מהגברים החרדים אינם מוכנים ללמוד במסגרות שאינן כוללות הפרדה מגדרית.
ברשות לפיתוח כלכלי־חברתי של החברה החרדית במשרד ראש הממשלה העריכו כי הרחבת אפשרויות הלימוד בהפרדה עשויה להגדיל את שיעורי ההשתתפות של נשים חרדיות בלימודים מתקדמים ולתרום לשיפור השתכרותן בעתיד.
דיון הוועדה. צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
האם יש הפרדה מגדרית באקדמיה במדינות המפותחות?על-פי המסמך של מרכז המחקר והמידע, מוסדות המציעים תוכניות לימודים בהפרדה מגדרית במדינות שצוינו בהצעת החוק הם מיעוט קטן מכלל המוסדות והתוכניות המוצעות בכל מדינה. במרבית המקרים שנמצאו בסקירה ביחס למדינות המפותחות, מדובר במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים, כאשר ההפרדה המגדרית מתקיימת לרוב בלימודים לתואר ראשון בלבד.
האקדמיה למדעים: קידום החוק יוביל להדרה שיטתית של מרצות מהוראה בכיתות גבריםבפסיקת בג"צ מיולי 2021 נקבע כי "מדיניות המאפשרת הדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד מהווה הפליה אסורה של מרצות במוסדות להשכלה גבוהה שיש לבטלה לאלתר". לפי המל״ג, בכל שנה נדרש כל מוסד המקיים תכניות ייעודיות לחרדים למלא דו"ח מעקב הבוחן בין היתר את סוגיית הגיוון בסגל ההוראה, וכי מתקיימים ביקורים של יחידת הפיקוח והאכיפה של המל"ג במסגרות הייעודיות.
בגילוי דעת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נכתב בתגובה להצעת החוק ש"קידום החוק יוביל להדרה שיטתית של מרצות מהוראה בכיתות גברים, ובכך יפגע בהזדמנויות התעסוקה שלהן ובקידומן האקדמי וירחיקן מעמדות בכירות באקדמיה ומתפקידי הוראה וניהול אקדמי.״
עוד נכתב כי ״הרחבת האפשרות לקיים מסלולים מופרדים מגדרית גם לתארים מתקדמים תעצים את התופעה של הדרת נשים מרצות מהוראה בכיתות גברים, ועל כן תוביל בהכרח לירידה ברמה האקדמית, באיכות ההוראה והמחקר, ואף תוביל לפגיעה במעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבין-לאומית.״
נציגי האקדמיה שהשתתפו בדיונים התריעו מפני השלכות רחבות של החוק על איכות ההוראה והמחקר. מיכל פרנקל טענה כי “לימודים בהפרדה הם נחותים מבחינה אקדמית”, והזהירה מפגיעה אפשרית בשיתופי פעולה מחקריים, בניהול קבוצות מחקר ובחופש האקדמי של חברי הסגל. לעומתה, נציג המל”ג, רונן קוטין, הבהיר כי הרמה האקדמית במסלולים הנפרדים נשמרת במלואה וכי אין פגיעה באיכות ההוראה.
היועצת המשפטית: יש תכלית ראויה אך נדרשים איזוניםהיועצת המשפטית של הוועדה, תמי סלע, ציינה כי קיימת תכלית ראויה לחוק, שעשויה להצדיק פגיעה מסוימת בעקרון השוויון, כל עוד נשמרים מנגנוני איזון ומידתיות. לדבריה, הצעת החוק אינה מחייבת מוסדות אקדמיים להפעיל מסלולים נפרדים, אלא מותירה את ההחלטה בידי המועצה להשכלה גבוהה, שתידרש לבחון כל בקשה באופן פרטני ובהתאם לצורכי המוסד והסטודנטים. סלע הדגישה כי החוק אינו משנה את ההסדרים המשפטיים הנוגעים להעסקת מרצות או לאפליית נשים בסגל האקדמי.
האם ההפרדה תתרחב גם למרחבים הציבוריים?אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיונים נגעה לשאלה האם ניתן יהיה להחיל את ההפרדה גם מחוץ לכיתות הלימוד, במיוחד בקמפוסים ייעודיים לציבור החרדי. יוסף טייב ביקש לאפשר הפרדה גם במרחבים נוספים במוסדות נפרדים, אך נציגי משרד המשפטים והיועצת המשפטית של הוועדה התנגדו לכך בטענה שמדובר בפגיעה רחבה מדי בעקרון השוויון.
בסופו של דבר נקבע כי במוסדות המעורבים ההפרדה תותר בכיתות הלימוד בלבד, בעוד שהסוגייה הנוגעת למוסדות נפרדים תמשיך להיות נתונה להכרעת המל”ג.
