מדריכים בתנועת הצופים. צילום: תמר מוצפי. באדיבות אתר תנועת הצופים בתוך ויקימדיהועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בראשות גלעד קריב, קיימה היום (ב׳) דיון מיוחד שעסק בתרומת תנועות הנוער לקליטתם החברתית של בני נוער וצעירים עולים בישראל. הדיון התקיים על רקע החשש הגובר מפני בדידות, ניכור וקשיי השתלבות בקרב בני נוער עולים חדשים, ובעקבות מקרים טרגיים שהציפו את מצוקתם של צעירים שלא הצליחו למצוא את מקומם בחברה הישראלית.
בוועדה הזכירו את מותה של מילנה בובקובה, את פציעתה של חברתה קמילה שוקינה ואת התאבדותו של ולדימיר חודיינטוב — מקרים שהמחישו את המחיר הכבד שעלולים לגבות קשיי ההסתגלות והבדידות בקרב בני נוער עולים.
גידול משמעותי במספר העולים המשתתפים בתנועות הנוער
לפי נתוני משרד החינוך, בשנת 2025 היו חברים בתנועות הנוער בישראל 7,444 עולים חדשים — עלייה של 29% בהשוואה לשנת 2024. לצורך קידום השתלבותם של בני הנוער העולים מקצים משרדי הממשלה לתנועות הנוער תקציב כולל של קרוב ל־4 מיליון שקלים בשנה.
נציג משרד החינוך, אמיר רימון, אמר בדיון כי “קליטת העלייה נמצאת ב־DNA של תנועות הנוער” והגדיר את שילוב הנוער העולה כ”משימה לאומית ראשונה במעלה”. לדבריו, בשנה האחרונה הוקמו שלושה סניפים חדשים המיועדים בעיקר לעולים חדשים במסגרת תנועות בני עקיבא, הצופים ו־עזרא.
לא רק פעילות חברתית – גם סיוע לימודי וקליטה בקהילה
במשרדי הממשלה ובתנועות הנוער מדגישים כי תרומתן של המסגרות הבלתי פורמליות חורגת הרבה מעבר לפעילות חברתית. תנועות הנוער מסייעות בצמצום פערי שפה ולימודים, בחיבור לקהילה המקומית ובהיכרות עם התרבות והחברה הישראלית.
אלישבע סבתו, סמנכ״לית משרד העלייה והקליטה ציינה כי חלק משמעותי מהתקציב מיועד לסבסוד דמי החברות בתנועות הנוער והשתתפות בפעילויות ובמפעלים השונים, לצד מימון רכזי עלייה והכשרת מדריכים לעבודה עם אוכלוסיית העולים.
בתנועת בני עקיבא מפעילים את תוכנית “עמישב”, שמטרתה לשלב את ילדי העולים בסניפים המקומיים. מנהלת התוכנית, הדר לפיד, סיפרה כי התנועה מסייעת גם בסגירת פערים לימודיים ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם בתי הספר. לדבריה, לקראת גל העלייה הצפוי בקיץ, נערכים אנשי התנועה לקליטת בני הנוער כבר עם נחיתתם בישראל בעשרות טיסות שיגיעו לנתב”ג.
האתגר: להגיע גם להורים ולעולים שאינם משתלבים
אחד הנושאים שעלו שוב ושוב בדיון היה הצורך בהסברה ובהנגשת פעילות תנועות הנוער להורים העולים, שאינם תמיד מכירים את המודל הישראלי של חינוך בלתי פורמלי.
אופיר אדרוקי הסבירה כי שילוב מוצלח של בני הנוער עובר פעמים רבות דרך ההורים עצמם. לדבריה, פערי שפה ותרבות יוצרים לעיתים חסמים, ולכן נדרשת השקעה משמעותית בהסברה ובבניית אמון מול המשפחות.
גם מזכ”ל תנועת אריאל, אלחנן וולף, הדגיש כי ההורים צריכים להיחשף כבר בשלבי העלייה הראשונים למגוון המסגרות הבלתי פורמליות הקיימות בישראל.
במקביל הזהירה לאה אהרוני כי רק כ־10% מבני הנוער העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר משתתפים כיום בתנועות הנוער, למרות שמדובר בקבוצת העולים הגדולה ביותר בישראל.
קריב: לחבר בין בתי הספר הקולטים עלייה לתנועות הנוער
יו”ר הוועדה, ח”כ גלעד קריב, קרא ליצור זיקה ישירה בין בתי הספר הקולטים עלייה לבין תנועות הנוער הפועלות באזורם.
“יש אלפי צעירים עולים שנופלים בין הכיסאות ואינם לוקחים חלק בפעילות הרשמית של תנועות הנוער”, אמר קריב. לדבריו, המדינה צריכה לפעול ליצירת מסלולים ייעודיים, לחיזוק ההסברה ולהנגשת המענים הקיימים לצעירים העולים ולמשפחותיהם.
בסיכום הדיון דרשה הוועדה ממשרדי החינוך והעלייה והקליטה להעביר נתונים מפורטים על שיעור השתתפותם של בני הנוער העולים בתנועות הנוער, על היקף התקציבים המועברים לנושא ועל רשימת בתי הספר המוגדרים כקולטי עלייה. בנוסף המליצה הוועדה לקדם פרויקט ארצי שיחבר באופן שיטתי בין בתי הספר הקולטים עולים לבין תנועות הנוער הפועלות בקהילה, מתוך תפיסה כי השתלבות חברתית מוצלחת מתחילה הרבה מעבר לשעות הלימודים.
