צילום: שלומי מזרחילב ליטמן (36), מנכ”ל מרכזים לצדק חברתי מאז 2025, הגיע לתפקיד לאחר מסלול ארוך בארגון – ממנהל מרכז מקומי, דרך הובלת קמפיינים וגיוס משאבים, ועד לתפקיד סמנכ”ל פעילות השטח. הוא מתגורר בנהריה עם זוגתו ובתם, כחלק מקהילת “רות”, קיבוץ עירוני הפועל בעיר.
את דרכו החל בעולם החינוך ובתנועת השומר הצעיר, שם גיבש את תפיסת עולמו החברתית. עם כניסתו לתפקיד המנכ”ל אמר: “אנחנו נמצאים בצומת קריטי. עוד ועוד אזרחים ואזרחיות בוחרים לפעול למען המדינה לה הם מייחלים. זה מתחיל ברחוב, בשכונה ובעיר – ושם אנחנו נמצאים לתת תקווה.”
מהו החזון של מרכזים לצדק חברתי?
“אנחנו מאמינים שהשינוי החברתי המשמעותי ביותר מתחיל מלמטה – מהתושבים עצמם. המטרה שלנו היא לחזק את החברה האזרחית, לבנות קהילות יוזמות ולהצמיח מנהיגות מקומית שפועלת לשינוי מדיניות ולשיפור איכות החיים בעיר.”
כיום פועלת התנועה ב-23 ערים ויישובים ברחבי הארץ, מקצרין וקריית שמונה בצפון ועד אופקים, נתיבות ובאר שבע בדרום. ״אנחנו פועלים גם בערים מעורבות כמו חיפה ועכו, לצד יישובים ערביים כמו טמרה ומג‘ד אל כרום, כאשר כל מרכז מאגד סביבו קהילה חזקה ומגוונת של תושבים ותושבות הפועלת כדי לשפר את החיים בעיר.״
לב ליטמן, מנכ”ל מרכזים לצדק חברתי. צילום: שלומי מזרחימהו ההישג המשמעותי ביותר של הארגון?
“אני לא חושב שיש הישג אחד. הכוח שלנו נמצא בשינויים הקטנים שמצטברים למציאות חדשה. מרכזים לצדק חברתי מקיימים תוכניות הכשרה לשינוי מדיניות במרחב העירוני, לצד אירועי קהילה ותרבות משותפים - כך אנחנו בונים ובונות קהילות שמקדמות נושאים חשובים בעיר.״
לדבריו, קבוצות הפעולה המקומיות הצליחו לקדם שורה של מהלכים עירוניים, ביניהם: קידום הצללה בגני שעשועים בעכו; שיפור התחבורה הציבורית בתמרה; הרחבת שירותי שאטלים והצללת תחנות אוטובוס; יוזמות קהילתיות לגיל השלישי; פרויקטים סביבתיים ותחבורתיים ברחובות ובערים נוספות.
כיצד פועלים מול רשויות מקומיות בתקופה של קיטוב וחוסר אמון?
“העשור האחרון החריף את הפער ובפרט לאור המציאות הכאוטית החל מהקורונה ועד השבר של ה-7 באוקטובר. בשונה מהרמה הלאומית, ברמה המקומית אפשר למצוא פתרונות מעשיים וליצור שיתופי פעולה שלא נופלים לתוך חלוקות פוליטיות בינאריות. כשאנשים מרגישים שיש להם השפעה אמיתית בעיר שלהם, מתחיל להיבנות מחדש האמון בין התושבים לרשות המקומית - זה תהליך הדרגתי, אבל הוא משנה מציאות.”
מה הופך את המודל שלכם לייחודי?
״מרכזים לצדק חברתי מבוססים על מודל היברידי הלקוח מהעולמות החברתיים של הארגון הקהילתי אבל אין תנועה דומה לה בעולם. ההשראה שלנו הגיעה מתנועות הנוער. הרעיון היה לקחת את תחושת הקהילה, השייכות והשליחות שמאפיינת סניף של תנועת נוער – ולבנות מודל דומה עבור מבוגרים. אנשים מגיעים מתוך בחירה ומתוך רצון להשפיע. זו עשייה התנדבותית שמבוססת על מוטיבציה פנימית, הכשרה מקצועית ותחושת אחריות למקום שבו אתה חי.״
אילו מגמות אתם מזהים כיום בשטח?
“אנחנו רואים שתי מגמות הפוכות שמתקיימות במקביל. מצד אחד, המציאות המורכבת מייצרת ייאוש, הסתגרות ועייפות ציבורית. מצד שני, יש צמא גדול מאוד לסיפור הקהילתי, למעורבות ולעשייה. גם ברשויות המקומיות ניכרת מגמה דומה: חוסר ידע לגבי אופני ההכלה של מעורבות אזרחית, ומצד שני, יותר ויותר ראשי רשויות מבינים שכאשר מגייסים את החברה האזרחית לעשייה העירונית, נוצר מכפיל כוח משמעותי.״
צילום: שלומי מזרחימה הופך את המודל שלכם לייחודי?
״מרכזים לצדק חברתי מבוססים על מודל היברידי הלקוח מהעולמות החברתיים של הארגון הקהילתי אבל אין תנועה דומה לה בעולם. ההשראה שלנו הגיעה מתנועות הנוער. הרעיון היה לקחת את תחושת הקהילה, השייכות והשליחות שמאפיינת סניף של תנועת נוער – ולבנות מודל דומה עבור מבוגרים. אנשים מגיעים מתוך בחירה ומתוך רצון להשפיע. זו עשייה התנדבותית שמבוססת על מוטיבציה פנימית, הכשרה מקצועית ותחושת אחריות למקום שבו אתה חי.״
אילו מגמות אתם מזהים כיום בשטח?
“אנחנו רואים שתי מגמות הפוכות שמתקיימות במקביל. מצד אחד, המציאות המורכבת מייצרת ייאוש, הסתגרות ועייפות ציבורית. מצד שני, יש צמא גדול מאוד לסיפור הקהילתי, למעורבות ולעשייה. גם ברשויות המקומיות ניכרת מגמה דומה: חוסר ידע לגבי אופני ההכלה של מעורבות אזרחית, ומצד שני, יותר ויותר ראשי רשויות מבינים שכאשר מגייסים את החברה האזרחית לעשייה העירונית, נוצר מכפיל כוח משמעותי.״
מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפניכם?
״מצבי חירום ומלחמה מייצרים סינרגיה בין המרכזים שלנו לרשויות המקומיות. האתגר הוא כשיש חשדנות או רתיעה של הרשות ממתן מקום לתושבים. לדוגמא, בעיר רחובות נוצר מתח סביב מערכת היחסים בין דתיים וחילוניים. לפני שנה הובלנו מהלך של יצירת שיח במסגרת שולחנות עגולים, בין התושבים לבין עצמם ובין התושבים לרשות ונוצר שיתוף פעולה חיובי.״
סיפורי הצלחה מהשטח
ראש העין: קהילה שמייצרת השפעה
קבוצות תושבים בגילאי 60+ בנו מסגרות חברתיות קבועות, הובילו מסמך דרישות עירוני, יצרו פרויקט חונכות לילדים והקימו מערך סיוע למשפחות מילואים.
רחובות: מאקטיביזם סביבתי לתנועה עירונית
קבוצת פעילים שפעלה לקידום תשתיות אופניים הפכה בהמשך לארגון עצמאי שהקים סדנת אופניים קהילתית, המהווה מוקד פעילות עירוני פעיל.
תמרה: תחבורה ציבורית מותאמת לתושבים פעילים מקומיים קיימו שולחנות עגולים, גיבשו מסמך מדיניות והצליחו לקדם שינויים ממשיים במערך התחבורה הציבורית בעיר.
מבט קדימה
מרכזים לצדק חברתי מפעילים כיום כ־70 קבוצות פעולה ברחבי הארץ, לצד מיזמים ייעודיים בתחומי חינוך, סביבה, שוויון מגדרי, חיים משותפים, מאבק בעוני והעצמת דוברי רוסית.
ליטמן מסכם את היעד המרכזי לשנים הקרובות:
“אנחנו רוצים להרחיב את מעגלי העשייה שלנו, להגיע לעוד רשויות מקומיות ולבנות עוד ועוד קהילות שמבינות שיש להן כוח אמיתי להשפיע על החיים במקום שבו הן חיות.” |
תוכניות צדק חברתי ברשויות המקומיות
קול מקומי
תוכנית הכשרה מקצועית המיועדת לחברי וחברות מועצה. התוכנית מעניקה למשתתפים את הידע והכלים לקידום מדיניות שוויון ודמוקרטיה בעיר, מציגה את המנגנונים השונים במערכת העירונית ומצטרפת לרשת של שותפים הפועלים בשלטון המקומי.
הרשת לחיים בכבוד
רשת ארצית של פעילים ופעילות המתמודדים עם אתגרי הקיום בכבוד. הרשת פועלת לשינוי מדיניות בנושאים כמו ביטחון תזונתי ומאבק בעוני - ברמה הארצית והמקומית.
שומרי שותפות
שיח משותף לחיזוק האמון בין אוכלוסיות שונות תוך מניעת הסלמה בין יהודים וערבים, במיוחד בערים מעורבות. דרך מפגשים, אירועי תרבות ויוזמות קהילתיות, ניתן לבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד הדדי.
5050מיזם הפועל להשגת ייצוג שוויוני של 50% נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות. המיזם, בהובלת יעל יחיאלי, מקדם הצבת רשימות “ריץ-רץ‘“ שוויוניות בבחירות, ומלווה קהילות וסיעות ביצירת שותפות מגדרית וקידום מדיניות שוויונית המייצגת את כלל הציבור.
משמר החינוך המקומי
קרן ברל כצנלסון הקימה את משמר החינוך הממלכתי בשנת 2023 במטרה לבנות כוח אזרחי של הורים למען חיזוק החינוך הציבורי-ממלכתי. הקרן בשיתוף עם מרכזים לצדק חברתי הקימה את משמר החינוך המקומי לביסוס קהילות הורים מקומיות, ליווי יוזמות לשיפור המרחב החינוכי והבטחת מעורבות הורים בעיצוב המדיניות והערכים בבתי הספר וברשויות.
סביבה
שותפות המקדמת אקטיביזם סביבתי-קהילתי בערים ובשכונות. התוכנית, בשיתוף עם מחלקת סביבה ואקלים בקק״ל, מעניקה כלים למנהיגות מקומית לשמירה על שטחים פתוחים, קידום קיימות עירונית והתמודדות עם משבר האקלים, מתוך תפיסה שהזכות לסביבה ירוקה ובריאה היא חלק בלתי נפרד מצדק חברתי. |
