ראשי הרשויות עם יו״ר ועדת החינוך ויו״ר קק״ל. צילום: נועה עזרהוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל קיימה דיון חירום במהלך סיור בראש פינה ובחצור הגלילית. במוקד הדיון עמדה הטענה כי יישובים המצויים קילומטרים ספורים מגבול הצפון נותרו מחוץ למפת השיקום והפיצויים, למרות יותר משנתיים של אזעקות, ירי רקטות ופגיעה מתמשכת בשגרת החיים.
יו”ר הוועדה, עודד פורר, לא חסך בביקורת כלפי מדיניות הממשלה ואמר כי “הממשלה ויתרה על הגליל, ומדינת ישראל מפסידה את האחיזה בגבול הצפון”.
“אם לא יבואו לגור בצפון – הצפון לא יהיה שלנו”
לדברי פורר, האיום על הגליל אינו מסתכם רק באיומים הביטחוניים מעבר לגבול, אלא גם בשחיקה המתמשכת באטרקטיביות של החיים באזור ובתחושת הנטישה של התושבים.
“הגליל נמצא כיום תחת איום אמיתי, לא רק מצפון אלא גם מבפנים”, אמר. “אם ממשלת ישראל לא תשנה את הפרדיגמה, אנחנו נפסיד את הגליל. אם אנשים לא יבואו לגור בצפון – הצפון פשוט לא יהיה שלנו”.
פורר מתח ביקורת על מנגנוני הסיוע הממשלתיים המבוססים על חלוקה גיאוגרפית לפי מרחק מהגבול, ובראשם מודל היישובים הנכללים בטווח של 0–9 קילומטרים מגבול לבנון. לדבריו, מדובר בשיטה שאינה משקפת את המציאות שחווים התושבים.
במקום זאת הציע לעבור למודל של ניהול ותקצוב באמצעות אשכולות רשויות אזוריים, כדוגמת אשכול גליל מזרחי ו־אשכול גליל מערבי, המכיר לדבריו טוב יותר את הצרכים המקומיים.
משבר חברתי ונפשי לצד הפגיעה הכלכלית
מלבד ההשלכות הכלכליות, בוועדה התריעו גם מפני משבר חברתי ונפשי מתמשך באזורי קו העימות. פורר הגדיר את המצב כ”משבר פוסט־טראומה אזרחי חסר תקדים”, והדגיש כי הצורך במענים טיפוליים ורגשיים לבני נוער ולמשפחות הפך לאחד האתגרים המרכזיים של הצפון. כחלק מהצעדים המעשיים שעלו בדיון הודיע פורר כי הוועדה תפנה לחשב הכללי במשרד האוצר ולשר האוצר בדרישה לפטור את חצור והאזור מחובת ההשתתפות העצמית בפרויקטים ממשלתיים, במטרה לאפשר לרשויות להפנות משאבים לצרכים דחופים יותר כמו מיגון, חינוך ותעסוקה.
ראשי הרשויות עם יו״ר ועדת החינוך ויו״ר קק״ל. צילום: נועה עזרבקק”ל מבטיחים: לא יהיו “גליל א’” ו”גליל ב’”
לסיור הצטרף גם יו”ר קרן קיימת לישראל, אייל אוסטרינסקי, שהציג ביקורת חריפה על התנהלות המדינה כלפי היישובים שנותרו מחוץ למתווי הסיוע.
“ראש פינה וחצור הגלילית הן מקרה טראגי של הזנחה ממשלתית והפקרה אזרחית”, אמר. “לא נסכים שיהיו בישראל ‘גליל א’’ ו’גליל ב’’”. לדבריו, קק”ל תקדם כבר בימים הקרובים תוכנית סיוע אסטרטגית ייעודית לשתי הרשויות:
״נפעל לקדם בחצור הגלילית התחדשות עירונית תוך הסרת חסמי מימון, נייצר השקעות בחינוך ובתרבות, ונבחן את הרחבת תקציבי המיגון שלנו גם ליישובים אלו. נפעל בממלכתיות לפי הצרכים המהותיים בשטח ולא נאפשר השארת יישובים מאחור - חצור וראש פינה על המפה שלנו, והן יישארו עליה", הדגיש אוסטרינסקי.
ראש מועצת חצור הגלילית: ״ עיוות מוסרי וכלכלי״
מאז תחילת המלחמה קיבלה ממשלת ישראל שורה של החלטות לשיקום הצפון. בסך הכול אושרו שבעה מתווי שיקום שונים, שבמסגרתם הוקצו לצפון כ־22 מיליארד שקלים למגוון רחב של תחומים: הטבות מס לתושבים, מענקי פיתוח לרשויות, מענקי עידוד למעסיקים, סבסוד מעונות יום, השקעות בחינוך ובמערכות החוסן, פיתוח תשתיות, מיגון, תמריצים לדיור ולהתיישבות, השקעות בעסקים ובאזורי תעשייה, תקציבי קהילה ורווחה.
ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, מיכאל קבסה, תיאר מציאות שבה הרשות מצאה את עצמה בחזית הלחימה אך מחוץ לכל מנגנוני השיקום. “איננו מבקשים יחס מועדף”, אמר קבסה. “אנחנו דורשים צדק ושוויון”.
גם ראש המועצה המקומית ראש פינה, מוטי חטיאל, תיאר את תחושת חוסר הצדק בקרב התושבים. “שני ילדים שומעים את אותה אזעקה, רצים לממ”ד וחיים את אותו הפחד”, אמר. “אבל בבוקר שאחרי אחד מקבל מעטפת של חוסן ותמיכה והשני מקבל הסבר למה הוא לא זכאי. זו כבר לא מדיניות — זו אפליה”. חטיאל סיכם: ״אני רוצה להאמין שממשלת ישראל תדע לעשות את הדבר הנכון, לתקן את העיוות וחוסר הצדק שנעשה עם ראש פינה, ולהעניק לתושביה את מה שמגיע להם בזכות, לא בחסד."
