ח”כ אביגדור ליברמן. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתועדת הכלכלה של הכנסת קיימה הבוקר (ג׳) את הדיון החמישי בסוגיית הפיצוי והביטוח לעסקים הפועלים תחת איומי סחיטה מצד ארגוני פשיעה. במוקד הדיון עמד הפיילוט הממשלתי החדש לפיצוי בעלי עסקים שנפגעו מנזקי זדון ואינם מבוטחים, אך חברי הכנסת והמשתתפים הדגישו כי המענה הנוכחי רחוק מלהספיק מול תופעת הפרוטקשן המתרחבת.
את הדיון ניהל ח”כ אביגדור ליברמן, מיוזמי המהלך, שמילא את מקומו של יו”ר הוועדה. לדבריו, המדינה אינה יכולה להסתפק בפיצוי לאחר שנגרם נזק, אלא חייבת להגן על בעלי עסקים כבר ברגע שבו הם בוחרים לעמוד מול ארגוני הפשיעה ולהגיש תלונה למשטרה.
“האדם שהגיש תלונה הוא אזרח שומר חוק שלא התקפל מול האיומים ולא אפשר לארגון פשיעה לסחוט קורבנות נוספים”, אמר ליברמן. “אם המדינה לא תעמוד לצדו כבר מהאיום הראשון, היא למעשה מורידה את המוטיבציה להגיש תלונה ומחזקת את העבריינים”.
פיילוט לחצי שנה בלבד
נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, אביגיל פלג, הציגה את עיקרי החלטת הממשלה, הכוללת פיילוט לתקופה של חצי שנה שבמסגרתו יינתן פיצוי לבעלי עסקים שנגרם להם נזק ישיר לרכוש או לבית ואשר לא היו מבוטחים מפני נזקי זדון, בתנאי שהגישו תלונה למשטרה.
אלא שחברי הוועדה העלו מיד את שאלת נפגעי העבר. ליברמן דרש לבחון החלת הפיצוי גם על מי שנפגעו לפני כניסת הפיילוט לתוקף, לפחות מתחילת שנת 2026.
לדברי פלג, במסגרת הערות הציבור תיבחן האפשרות לפיצוי רטרואקטיבי, אולם לדבריה קיימים קשיים משפטיים ומעשיים, ובהם הצורך לאמוד נזקים שכבר תוקנו והמורכבות הכרוכה בפיצוי בדיעבד.
אוטובוסים של חברת “הסעות סגל” שנשרפו כתוצאה מהפרוטקשן בצפון. צילום: עד כאן
החשש: מי שמתלונן נותר ללא ביטוח
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון הייתה מצבם של עסקים שהגישו תלונה על סחיטה אך טרם נגרם להם נזק בפועל. ח”כ עודד פורר התריע כי עצם הדיווח למשטרה עלול לגרום לחברות הביטוח לראות בעסק גורם בסיכון ולהימנע מלהעניק לו כיסוי ביטוחי.
“המצב שבו בעל עסק נענש על כך שפנה למשטרה הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת”, אמר ליברמן. “המדינה חייבת להבטיח שמי שבחר לשתף פעולה עם רשויות האכיפה לא יישאר חשוף”.
גם נציגת המשרד לביטחון לאומי, שרית נשיא, הודתה כי מדובר באחד החסמים המרכזיים להגשת תלונות. לדבריה, המשרד פועל לגיבוש תוכנית המשך ולהקמת מנהלת ייעודית להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן.
חברות הביטוח: אי אפשר לשאת לבד בסיכון
מנכ”ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, ציין כי מתקיים שיח עם משרד האוצר וכי לפי הערכות האיגוד לא צפוי שינוי גורף במדיניות מכירת הביטוחים לעסקים. עם זאת, הוא הדגיש כי חברות הביטוח אינן יכולות לשאת לבדן בסיכון כמעט ודאי של פגיעה מצד ארגוני פשיעה.
עמדה דומה הציג גם נציג לשכת סוכני הביטוח, מאיר רוטברג, שקרא למדינה להיכנס לנעלי חברות הביטוח במקרים שבהם הכיסוי לנזקי זדון מבוטל, ולהבטיח רציפות ביטוחית לעסקים המאוימים.
“לא רק האוטובוסים נשרפו”
משה סגל, בעל חברת הסעות שנפגעה מהצתת אוטובוסים במסגרת ניסיונות סחיטה, תיאר את ההשלכות הכלכליות הכבדות של האירוע. לדבריו, הנזק אינו מסתכם בכלי הרכב שנשרפו.
“כל אוטובוס כזה אמור להכניס 80-70 אלף שקלים בחודש”, אמר. “מעבר לנזק הישיר יש גם אובדן הכנסות ופגיעה בפעילות העסקית. אי אפשר להסתפק בפלסטר”.
גם יו”ר ארגון חברות ההסעה, ניסים סרוסי, בירך על עצם קיום הדיונים אך הזהיר כי פיילוט זמני של שישה חודשים אינו מעניק ודאות אמיתית לבעלי עסקים. “מי שמאיימים עליו היום שואל את עצמו מה יקרה ביום ה-181”, אמר.
ישראל אוחיון, בעל מאפייה מצפת, שקיבל איומים מעברייני פרוטקשן | צילום: עד כאןהאחריות חוזרת למדינה
מפקד יחידת הפרוטקשן בדרום של להב 433, ישראל חזן, סיפר כי סוגיית הביטוח חוזרת כמעט בכל מפגש עם קורבנות סחיטה ומהווה אחד הגורמים המרכזיים שמונעים הגשת תלונות. לדבריו, בדרום הפכה התופעה לממוסדת, כאשר חברות שמירה הפועלות לכאורה כחוק מציעות לעסקים מעין “שיפוי” תמורת תשלום קבוע.חזן קרא לפנות למשטרה גם באופן דיסקרטי.
בסיכום הדיון שב ליברמן והדגיש כי האחריות לביטחון האזרחים ולעצם יכולתם לנהל עסק בישראל מוטלת על המדינה. “מדיניות היא לא רק הצהרות אלא גם הקצאת משאבים”, אמר. “אם המדינה וחברות הביטוח לא יהיו חלק מהפתרון, התופעה רק תלך ותתרחב”.
