צילום: שאטרסטוקועדת הכספים של הכנסת קיימה השבוע דיון מיוחד שעסק במצוקתם של עסקי התיירות בדרום רמת הגולן, אשר לטענתם נפגעו קשות מהמלחמה אך אינם זכאים למסלולי הפיצוי המורחבים שניתנו לעסקים אחרים בצפון הארץ. במהלך הדיון הציגו בעלי העסקים תמונה קשה של ירידה חדה בהכנסות, ביטולי הזמנות המוניים וחוסר ודאות כלכלי המאיים על המשך קיומם.
נציגי אוצר ומשרדי הממשלה הציגו תוכניות ממשלה בעלות של מיליארדי שקלים לצפון, אך חברי הוועדה ואף נציגת מנהלת תנופה קראו להתאמת המנגנונים לצרכים הדחופים בשטח באופן מידי לשם הצלת העסקים.
“הגולן חולק על הנייר, אבל התיירות היא אחת”
לדברי בעלי העסקים, החלוקה שנקבעה בין צפון הגולן לדרומו אינה משקפת את המציאות התיירותית בשטח. לדבריהם, כאשר תיירים נמנעים מלהגיע לצפון הגולן בשל המצב הביטחוני, הם אינם מגיעים גם לדרום הרמה, כך שכל המרחב התיירותי נפגע באופן דומה.
רוני הילמן, בעל חברת טיולי ג’יפים בדרום הגולן, תיאר בפני חברי הכנסת את המציאות המורכבת שבה פועלים העסקים באזור. לדבריו, רמת הגולן היא יחידה תיירותית אחת, ולכן ההבחנה בין צפון לדרום לצורך פיצויים יוצרת עיוות משמעותי.
בעלי העסקים הציגו נתונים הממחישים את עומק המשבר. ישראל בן הרוש, בעל חברת תיירות והפקה מקיבוץ גשור, סיפר כי בעוד שבחודשים מרץ ואפריל 2025 מחזור הפעילות של החברה עמד על כ-830 אלף שקלים, בתקופה המקבילה השנה הסתכמו ההכנסות במאות שקלים בלבד. לדבריו, בחודש מאי השנה לא נרשמה כלל פעילות עסקית.
בן הרוש הציג את הבעייתיות במתווה חלוקת הכספים של הממשלה: "יש 2 מתווים, החזר הוצאות ושכר, שהוא עד קו קצרין, ומסלול מחזורים בקו העימות, המדינה לקחה מקו קצרין ודרומה, חצתה את רמת הגולן. פיקוד העורף חילק לפי פוליגונים, לפי אזעקות, הוא לא מבין את האירוע. אנחנו רוצים פיצוי מחזורים, כמו בצפון הגולן. באנו לכאן כדי שתכניסו את האירוע למסלול הנכון".
אסף בורן, המייצג קבוצה של 160 עסקים בדרום הגולן, סיפר כי בעלי עסקים רבים הגיעו לקצה גבול היכולת הכלכלית. לדבריו, אחת מבעלות הצימרים באזור אף הודיעה לאחרונה כי החליטה למכור את ביתה ואת העסק שהקימה, לאחר שאיבדה תקווה לשיקום הענף בטווח הנראה לעין.
ירידה של עשרות אחוזים במחזורים
במהלך הדיון נשמעו עדויות קשות נוספות. בעל מתחם צימרים ממושב חד נס סיפר כי חווה ירידה של 82% במחזור העסקי שלו וכי רואה החשבון שלו המליץ לו לחפש עבודה חלופית. לדבריו, שני חשבונות הבנק שלו התרוקנו והוא מתקשה להמשיך להפעיל את העסק.
בעלי העסקים הדגישו כי אינם מבקשים סיוע חריג אלא החלה של מסלול פיצוי דומה לזה שממנו נהנים עסקים בצפון הגולן. לטענתם, מדובר בהוצאה תקציבית מוגבלת יחסית, אך בעלת משמעות קריטית להישרדותם.
יו”ר ועדת הכספים, ח”כ חנוך מילביצקי, מתח ביקורת על המצב שנוצר ותהה מדוע המדינה אינה מפעילה מנגנון כולל לטיפול בעסקים שנפגעו לאורך זמן. ״"האם היה צוות חשיבה, מישהו שאומר אנחנו רואים ש-3 שנים האנשים האלה לא חזרו לשגרת החיים העסקית שלהם, מה אנחנו עושים כדי לדאוג שהאנשים האלה יצופו? מה עושים עם הנזק המתמשך של העסקים האלה?״ שאל.
ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר, חיזק את הדברים וציין כי הכלכלה האזורית כולה נשענת על תיירות. לדבריו, פגיעה בענף אינה משפיעה רק על בעלי הצימרים, אלא גם על מסעדות, מדריכי טיולים, ספקים ועסקים משלימים רבים.
עלות נמוכה, חשיבות גבוהה
רשות המיסים העריכה כי מתווה פיצוי לעסקי דרום הגולן לתקופה של חודשיים בלבד יעמוד על כ-10 מיליון שקלים. נתון זה חיזק את טענת בעלי העסקים כי מדובר בהשקעה תקציבית מצומצמת יחסית, שעשויה למנוע קריסה של מאות מקורות פרנסה.
בסיום הדיון הנחה יו”ר הוועדה את משרדי הממשלה להכין אומדן מפורט למתווה “המשכיות עסקית”, בדומה לזה שהופעל בתקופת הקורונה, ולבחון אפשרות להקצות משאבים קיימים לטובת סיוע מיידי לעסקים בצפון בכלל ובדרום הגולן בפרט.
