קרית החינוך מרחבים והכפר השיקומי ״עדי נגב נחלת ערן״ בצמוד ייבנה היישוב ״מרחבי דניאל״ עם 500 יח״ד. צילום: דוברות המועצה האזורית מרחבים במשך שנים ארוכות היו הסכמי הגג כלי כמעט בלעדי בידי הערים הגדולות בישראל. המדינה חתמה על הסכמים רחבי היקף עם רשויות עירוניות, השקיעה מיליארדים בתשתיות, בשכונות חדשות ובמוסדות ציבור, והאיצה את קצב הפיתוח העירוני. לעומת זאת, המועצות האזוריות נותרו מחוץ למודל.
מבנה ההתיישבות הכפרי, הכולל יישובים קטנים ומפוזרים, הוביל לכך שמנגנוני הפיתוח שנבנו עבור ערים לא התאימו לו – והפער בין מרכזי הערים לבין המרחב הכפרי הלך והעמיק.
כעת, לראשונה, המודל הזה מתחיל להשתנות – ובמרכזו עומד הנגב.
הסכם גג ראשון למועצה אזורית
המועצה האזורית מרחבים הצליחה לקדם הסכם גג ראשון מסוגו למועצה אזורית – מהלך שמסמן נקודת מפנה במדיניות הפיתוח בישראל.
מודל הסכמי הגג נבנה מלכתחילה עבור רשויות עירוניות גדולות, והתבסס על ריכוז מאמץ תכנוני, פיתוח שכונות בהיקפים גדולים והשקעה מרוכזת בתשתיות.
״במשך שנים אמרו לנו שהמודל הזה מתאים לערים בלבד”, אומר שי חג’ג’, ראש המועצה האזורית מרחבים ויו”ר מרכז השלטון האזורי. “אנחנו טענו בדיוק את ההפך. אם המדינה רוצה לחזק את הנגב והגליל, היא חייבת לתת למועצות האזוריות את אותם כלים שהיא נותנת לערים."
לדבריו, קידום ההסכם דרש לא רק עבודת תכנון ארוכה מול משרדי הממשלה, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק באופן שבו המדינה מתייחסת למרחב הכפרי.
מודל חדש למרחב הכפרי
במועצות אזוריות, שבהן היישובים מפוזרים על פני שטחים נרחבים, נדרש מודל שונה לחלוטין מזה העירוני – כזה שמסוגל לתת מענה גם לתשתיות אזוריות, גם לפיתוח יישובים קטנים וגם לחיזוק המרחב הכפרי כולו כמערכת אחת.
במרחבים בחרו להפוך את המגבלה הזו ליתרון, ולבנות מודל פיתוח רחב יותר. המודל רואה במועצה האזורית יחידה אזורית אחת שלמה, ומאפשר פיתוח מתוכנן ומדורג של יישובים כפריים תוך שמירה על אופיים הקהילתי.
הנגב כזירת מבחן
השלכות המהלך בולטות במיוחד בנגב, אזור שמתמודד בשנים האחרונות עם אתגר כפול: ביקוש גובר להתיישבות מצד משפחות צעירות, לצד מחסור מתמשך בתשתיות שיאפשרו קליטה וצמיחה.
הסכם הגג במרחבים מבקש לשבור את המעגל הזה – ולאפשר פיתוח מתוכנן ומדורג של יישובים כפריים, תוך שמירה על אופיים הקהילתי.
תשתיות, תעסוקה וחינוך
מעבר לשינוי התפיסתי, להסכם יש גם משמעות מעשית רחבה בשטח.
ההסכם כולל השקעות בתשתיות תחבורה, מוסדות חינוך, מבני ציבור, אזורי תעסוקה, מערכות ניקוז ושדרוג המרחב הציבורי – במטרה לאפשר קליטה ארוכת טווח של משפחות חדשות לצד חיזוק היישובים הקיימים.
״הסכם גג הוא לא רק מספר יחידות דיור”, אומר חג’ג’. “הוא כבישים, גני ילדים, מבני ציבור, תעסוקה ואיכות חיים. בלי התשתיות האלה אי אפשר לקלוט משפחות צעירות ולבנות עתיד.”
שי חג`ג` מסכם "״ההישג האמיתי הוא לא שמרחבים קיבלה הסכם גג. ההישג הוא שנוצר תקדים. היום כבר ברור שגם מועצות אזוריות יכולות להוביל מהלכי פיתוח לאומיים. זה פותח דלת למועצות נוספות, ובעיניי זו הבשורה הגדולה.”
שי חג`ג`, ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל. צילום: דוברות המועצה
