רכבת קלה. צילום: רשויותבכירי ענף הנדל"ן, ראשי רשויות ושמאים מזהירים מפני אי־ודאות גוברת סביב פרויקט המטרו של גוש דן – אחד מפרויקטי התשתית הגדולים והמורכבים בישראל. לדבריהם, היעדר לוחות זמנים מחייבים ותמונה תכנונית מלאה מייצר חוסר בהירות המשפיע כבר כיום על יזמים, בעלי קרקעות ורשויות מקומיות לאורך התוואי.
בנת"ע מדגישים כי פרויקט המטרו כבר נמצא בעיצומו וכי מדובר ב"עובדה מוגמרת". לפי נתוני החברה, שלב המיון המוקדם למכרזים הסתיים עם 33 חברות בינלאומיות שהתמודדו, בהן מסין, הודו, ארה"ב ואירופה. בנת"ע מציינים כי העבודות בשטח כבר החלו, וכי שלב המנהור והקמת התחנות צפוי להתחיל ב־2028, בעוד הקו הראשון מיועד לפעול ב־2037.
הדברים נאמרו בפאנל "והרי התחזית: המטרו של ישראל", שנערך במסגרת כנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים.
הרשויות: פער בין התכנון לשטח
ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, אמר שהוא "בעד המטרו" אך מתח ביקורת על קבלת ההחלטות ואמר כי "יש ניתוק של הלבל הארצי מול הלבל המקומי. המתכננים הארציים צריכים להבין שגם אנחנו קיימים, ראשי הרשויות המקומיות. אני חי בעיר שלי. אני יודע איפה צריכות להיות תחנות. מי שיושב למעלה לא מבין יותר ממי שנמצא למטה". בוידא הוסיף כי כי הרשויות המקומיות נדרשות להתמודד עם השלכות הציפוף והפיתוח. "הוועדה המחוזית סופרת יחידות דיור".
יזמים ושמאים: אי־ודאות שפוגעת בשוקגם בענף הנדל"ן מזהירים מהשפעות אי־הוודאות סביב הפרויקט על קידום יוזמות ובחינת כדאיות כלכלית של פרויקטים לאורך התוואי.
אסף סימון, מנכ"ל בסט יזום, אמר כי הבעיה המרכזית אינה עצם קידום המטרו אלא היעדר יכולת לתמחר את לוחות הזמנים. "האירוע של המטרו לא מנוהל נכון. אנחנו יודעים לתמחר סיכונים, אנחנו לא יודעים לתמחר אי ודאות של לוחות זמנים". לדבריו, "כולנו מבינים שאין לזה דדליין - וזאת הצרה".
פאנל "והרי התחזית: המטרו של ישראל" בכנס הנדל"ן. צילום דרור סיתהכל השמאי ארז כהן ציין כי בעלי קרקעות מתקשים להעריך את זכויותיהם העתידיות בשל מצב תכנוני לא סופי, ולעיתים נדרשים להגיש תביעות כבר בשלב מוקדם. לדבריו, גובה היטל ההשבחה במקרים מסוימים פוגע בכדאיות הכלכלית של פרויקטים לאורך התוואי.
יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, הציגה את תפיסת המדינה ולפיה המטרו אינו רק פרויקט תחבורה אלא מנוף לשינוי אורבני רחב. "ראינו במטרו הזדמנות לחולל מהפכה במרחב", אמרה. לדבריה, תמ"א 70 כבר מקדמת מעל 350 אלף יחידות דיור במרחבי התחנות, לצד שטחי ציבור, תעסוקה וקישוריות תחבורתית. "אין תכנון אורבני בלי מערכת תחבורה".
עו"ד הדר מנצורי־דוד, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב, סיפרה כי ההשפעה כבר מורגשת בשטח. "הוגשו עד היום תביעות פיצויים על שלוש תוכניות של הקו הראשון", אמרה, וציינה כי הוקמה ועדה מיוחדת המטפלת רק בפיצויי המטרו ובתביעות ירידת הערך. לצד זאת שיבחה את ניסיונות נת"ע להגיע להסכמות מחוץ לכותלי הוועדות.
עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר תכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל, הדגישה כי ברמ"י כבר מתכננים את המטרופולינים הבאים מתוך תפיסה משולבת של קרקע ותחבורה. "אין תכנון אורבני בלי תחבורה".
