|
|
|
|
|
70% מהכנסות המדינה מגיעות מההייטק: ברשות המסים מזהירים מזליגת חברות מישראל
|
|
מגמת זליגה של חברות הייטק מישראל מעוררת דאגה במערכת הכלכלית, על רקע מעבר גובר של חברות לרישום מחוץ לישראל. כ־89% מהחברות שהודיעו על גיוסי הון נרשמו כחברות אמריקאיות. מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ`, הזהיר בכנס לשכת עורכי הדין כי המשך המגמה עלול לפגוע בהכנסות המדינה. ברשות המסים ובמשרד האוצר נבחנות המלצות לצמצום התופעה
מגדלי עסקים ומשרדי הייטק בתל אביב. צילום: שאטרסטוקמגמת מעבר של חברות הייטק ישראליות לרישום מחוץ לישראל מעוררת דאגה גוברת במערכת הכלכלית, על רקע חשש מפגיעה בבסיס ההכנסות של המדינה ממסים. לפי נתוני חברת EY, כ־89% מהחברות שהודיעו על גיוסי הון בתקופה האחרונה נרשמו כחברות אמריקאיות, נתון שמחדד את היקף התופעה בשוק ההון הפרטי. ברשות המסים מזהירים כי המשך המגמה עלול לפגוע באופן משמעותי בהכנסות המדינה, כאשר לדבריהם ענף ההייטק אחראי לכ־70% מגביית המסים בישראל. ברשות ובמשרד האוצר בוחנים בימים אלו שורה של המלצות שנועדו לצמצם את התמריץ לרישום פעילות מחוץ לישראל ולעודד חזרה של חברות להתאגדות מקומית. הנושא עלה במסגרת פאנל “ההייטק בהגירה שלילית: איך עוצרים את בריחת היזמים?” שנערך בכנס לשכת עורכי הדין באילת, שם התריע מנהל רשות המסים, עו״ד שי אהרונוביץ׳, מפני השלכות המגמה על הכלכלה הישראלית. “אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל מדינת ישראל תלויה בהייטק ובתפקיד שלי אני מבין עד כמה”, אמר אהרונוביץ׳. לדבריו, “אני אדם פסימי ומאז שאני מנהל את רשות המסים אני עוד יותר פסימי. באמת יש דאגה שההייטק חלילה יזלוג מכאן ואני כמי שאחראי על גביית המסים צריך לזכור ש־70% מגביית המסים מגיעה מעולם ההייטק”. בהמשך הוסיף כי “מדינת ישראל נמצאת במצב שהיא תצטרך בשנים הקרובות להגדיל עוד ועוד את גביית המסים שלה”, בין היתר על רקע העלייה בהוצאות הביטחון. לדבריו, “בשונה מנדל״ן, שגם בשנה פחות טובה יביא 13 מיליארד דולר, ההייטק עושה את השיפט ביחס להכנסות המדינה”. הדיון בפאנל חשף גם מחלוקת באשר לכלי המדיניות האפשריים להתמודדות עם התופעה, לרבות הצעות להגבלת פעילות של יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה״ל לתקופה מסוימת לאחר שחרורם. לצד זאת עלו גישות שונות בין המשתתפים - החל מתמיכה בכלי “מקל” רגולטורי ועד הסתמכות על תמריצים כלכליים לשימור פעילות בישראל. אהרונוביץ׳ ציין כי “אנחנו צריכים לחזור ליחס של 50/50 כי כרגע היחס הזה מטריד”, בהתייחס לפער בין רישום חברות בישראל לבין רישומן מחוץ למדינה. לדבריו, שר האוצר הנחה לבצע עבודת מטה בנושא בתוך כחודש, כאשר המטרה היא לגבש המלצות לצמצום התופעה. ברשות המסים מציבים יעד לשינוי מגמה עד שנת 2027, שבמסגרתו ייעשה ניסיון להגדיל את שיעור החברות שנרשמות ופועלות מישראל באמצעות שיתוף פעולה בין הממשלה, רשות המסים ותעשיית ההייטק.
חדשות נוספות
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל ביקרו במועצה האזורית מעלה יוסף וביישוב נטועה, שם נפגשו עם תושבים, בעלי עסקים ונציגי הקהילה. במהלך הביקור שמעו על אתגרי התקופה הביטחונית ועל מאמצי החוסן והשיקום ביישובי קו העימות, והביעו תמיכה בתושבי הצפון המתמודדים עם מציאות ביטחונית ממושכת
ראה מידע נוסף..
בוועדת העבודה והרווחה נחשף כי מתוך כ-13,000 משפחות של משרתי מילואים כ-6,300 לא מקבלות את ההטבה. האוצר: סבסוד המעונות בא לתת מענה להורים לפעוטות בעלי הכנסה נמוכה - כל עוד זו ההגדרה, אנשים בעלי הכנסה גבוהה שלא עומדים בתנאי הסף אינם זכאים.״ חברי הכנסת וארגוני המילואימניקים דורשים לשנות את הקריטריונים ולהחיל את הסבסוד על כלל המשרתים
ראה מידע נוסף..
אגף רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, בשיתוף ארגון הקבלנים בנגב, משטרת ישראל ורשות המסים, הוביל אמש (ד׳) מבצע אכיפה בשכונות כלניות ורקפות בבאר שבע. במהלך המבצע אותרו שוהים בלתי חוקיים שהסתתרו בתעלת ביוב בניסיון להימלט מהביקורת. כמו כן נחשפו ליקויים באתרי בנייה ונפתחו הליכי אכיפה נגד גורמים החשודים בהפרת חוק רישום קבלנים
ראה מידע נוסף..
דיון בוועדה לביקורת המדינה על משבר האמון בין הציבור למשטרה נערך על רקע דוחות הביקורת שהצביעו על פערים בכוח אדם, קשיים במתן שירות מותאם לאוכלוסיות שונות, ליקויים בטיפול בתלונות על אפליה ופערים במנגנוני הבקרה. עוד הצביע המבקר על בעייתיות בשיטור, באכיפת החוק ובהתנהלות גורמי האכיפה מול החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, הציבור החרדי וקבוצות נוספות
ראה מידע נוסף..
לראשונה בישראל: הסכם גג למועצה אזורית מסמן שינוי תפיסתי עמוק במדיניות הפיתוח הלאומית. במוקד המהלך – המועצה האזורית מרחבים, שמציבה מודל חדש לפיתוח המרחב הכפרי בנגב
ראה מידע נוסף..
דיון בוועדה לביקורת המדינה על משבר האמון בין הציבור למשטרה נערך על רקע דוחות הביקורת שהצביעו על פערים בכוח אדם, קשיים במתן שירות מותאם לאוכלוסיות שונות, ליקויים בטיפול בתלונות על אפליה ופערים במנגנוני הבקרה. עוד הצביע המבקר על בעייתיות בשיטור, באכיפת החוק ובהתנהלות גורמי האכיפה מול החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, הציבור החרדי וקבוצות נוספות
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|