מבקר המדינה. צילום: מארק ניימן לע"מ הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה אתמול (ב׳) דיון בדוח מבקר המדינה על מבנה הממשלה בישראל - שינויים והשלכותיהם על תפקודה. על-פי הדוח, בוצעו במבנה הממשלה 76 שינויים מבניים מכוח החלטות ממשלה, ובהם העברה של 50 שטחי פעולה שונים בין משרדים. מתוך שטחי פעולה אלו, 40% הועברו יותר מפעם אחת, כאשר שני תחומים ספציפיים הועברו ארבע פעמים בין משרדים שונים.
כפילויות בין משרדי ממשלה
נתוני המבקר מלמדים כי מספר משרדי הממשלה בישראל גבוה פי 1.5 עד 2.7 מהמקובל במדינות השוואה בעולם, ובממשלה ה-37 נמצא כי 15 מתוך 31 משרדים אינם קיימים או כמעט אינם קיימים במדינות אלו. העלות הכלכלית של שינויים אלו נאמדת במאות מיליוני ש"ח בשנה לפחות.
מבחינת משך הביצוע, השלמת מעבר של שטח פעולה אורכת בממוצע 7.5 חודשים - פרק זמן המהווה 31% ממשך הכהונה הממוצע של ממשלה בישראל (כשנתיים). עוד עולה מהדוח כי למרות שאגף התקציבים זיהה 12 תחומים שבהם קיימת כפילות בין משרדי ממשלה, עד מאי 2025 החליטה הממשלה על ביטול כפילות בתחום אחד בלבד.
יו״ר הוועדה: אי הופעת נציגי משרד ראש הממשלה – ביזוי הוועדה
שוסטר מתח ביקורת חריפה בפתח הדיון על היעדרות נציגי משרד ראש הממשלה ואמר:
"לא נוכל לעבור לסדר היום על ההתעלמות ועל ביזוי הוועדה הזו. זה לא רק הכנסת. זה המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. משרד ראש הממשלה לא בחן ברצינות ביטול כפילויות בין משרדי הממשלה, למרות החלטות הממשלה עצמה - מי שמשלם את המחיר הוא השירות לאזרח."
עוד הוא הוסיף: "אני מפציר בכל מי שיהיה לו יד ורגל בהרכבת הממשלה הבאה לקחת בחשבון גם את המחיר של חלוקת השלל הפוליטי. יש רשויות ויחידות שכבר הפכו פוסט טראומטיות מבחינה ארגונית מהמעברים האינסופיים. הממשלה חייבת להגיע מוכנה עם עבודת מטה מקצועית, עם תוכניות מגירה מסודרות ועם הסתכלות ארוכת טווח על המבנה הארגוני של הממשלה. לא ייתכן שכל כמה חודשים יפרקו וירכיבו מחדש מערכות ציבוריות מבלי לבחון את הנזק המצטבר."
מעבר בין משרדים: פגיעה ביכולת לעבוד בצורה רציפה
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב מטפלת באוכלוסייה הבדואית בנגב בכל הקשור לתחומי הקרקע, התכנון והמוניציפליות. מנכ"ל הרשות, יובל תורג`מן, הצביע על המורכבות והנזקים שנגרמו כתוצאה ממעברים בין משרדים: ״ הרשות עברה בין משרד ראש הממשלה, משרד השיכון, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ומשרד התפוצות. מעבר בין משרדים יוצר מורכבות גדולה שכן השירותים והמערכות של הרשות מפוזרים ביניהם, מה שפוגע ביכולת שלנו לעבוד בצורה רציפה ויעילה.״ ״ לדבריו,
אין לרשות עצמאות בתחומי השכר, הביטחון והמחשוב: ״כל מכרז חדש או שינויים במערכות מחשוב, יוצר תלות במשרדים שונים. הרשות צריכה לקבל עצמאות מלאה בתחומי השכר, הביטחון והמחשוב בלי קשר לשאלה תחת איזה משרד היא יושבת.״
לצד הקשיים, אמר תורג׳מן, כי בשנים האחרונות הוקמו צוותים בין משרדיים, התקבלו החלטות ממשלה משמעותיות והחלו תהליכים עמוקים בתחומי הקרקע, התכנון והמוניציפליות. זאת, לצד מהלכים מול אגף התקציבים, החשב הכללי ומערך הדיגיטל ליצירות עצמאות מלאה של הרשות בתחומי המחשוב והשכר.
הרשות לקידום מעמד האישה: קושי בשימור הידע המקצועי וברציפות העבודה
גם מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, מירב שטרן, הצביעה על הבעייתיות הטמונה בשינויים מבניים. לדבריה, בעקבות המעברים בין המשרדים, שלושה מאגרי מידע משמעותיים של המשרד לא עברו באופן מלא. קושי נוסף, לטענתה, הוא מחסור באנשי מקצוע: ״מתוך כעשרה עובדים - רק שתיים הן משרות תקן קבועות, בעוד ששמונה מהמשרות הן משרות אמון.״ המשמעות היא קושי משמעותי בשימור הידע המקצועי וברציפות העבודה.״
אגף התיישבות ופיתוח כפרי: בתקופת המעברים נוצרו פקקים ופגיעה בכוח אדם
אלעד חבשוש, מנהל אגף בכיר להתיישבות ופיתוח כפרי במשרד החקלאות אמר כי החזרה למשרד החקלאות מאפשרת עבודה מקצועית רציפה ויעילה. ״כל המערכות, הידע וההיסטוריה המקצועית נמצאים במשרד החקלאות, ולכן בתקופת המעברים נוצרו עיכובים, צווארי בקבוק ופגיעה בכוח האדם. ״היום אנחנו פועלים כדי לייצב מחדש את המערכת, להחזיר ועדות לפעילות סדירה ולשחרר את הפקקים שנוצרו בתקופת המעברים."
בהתייחס לכוח האדם שנפגע מהמעברים בין המשרדים, אמר מנהל תחום הון אנושי בנציבות שירות המדינה, יובל זיו, כי על נציבות שירות המדינה להיות שותפה מראש לעבודות המטה המקדימות למעברים בין המשרדים. ״פעמים רבות החלטות הממשלה נכתבות באופן שמקשה מאוד על היישום בפועל. צריך לזכור שמאחורי כל החלטה כזו יש גם עובדים ואנשים, ולא רק מבנים ארגוניים."
