תומר ביטון"כמי שצמח מתוך עולם הכספים והניהול המוניציפלי וליווה את הנגב בעשורים האחרונים בתפקידים שונים, רו"ח תומר ביטון רואה בנאות חובב הרבה מעבר לאזור תעשייה – זהו הלב הפועם של הכלכלה המעגלית והסביבתית במדינת ישראל שמהווה מודל לפיתוח כלכלי אזורי.
רוח המפקד: מאחריות לעוצמה – המשוואה החדשה של התעשייה
מהי "רוח המפקד" המובילה את המועצה כיום, וכיצד היא מיישבת את המתח המובנה שבין פיתוח תעשייתי מואץ לשמירה על הסביבה?"השינוי הגדול והעמוק ביותר שעברנו הוא במעבר מתפיסה מיושנת של `דו-קיום` לתפיסה מודרנית של סימביוזה בין תעשיה לסביבה. רוח המפקד שאנחנו מובילים בנאות חובב היא בראש ובראשונה רוח של שותפויות בין אנשים, חברות עסקיות, ארגונים, קהילות, ממשלה, אקדמיה ורשויות. אנחנו לא רואים בסביבה ובתעשייה שני כוחות מנוגדים שצריך למצוא ביניהם פשרה כואבת, אלא כוחות המזינים זה את זה באופן אורגני. החזון הרשמי שלנו ברור ומחייב: פארק אקו-תעשייתי נאות חובב יהווה אבן שואבת לתעשייה איכותית מהארץ ומהעולם ועוגן כלכלי ותעסוקתי בנגב. ואת החזון הזה אנחנו מחברים בימים אלו לשותפויות שנרקמות עם כלל הגורמים שפועלים במרחב שלנו.
התפיסה המקצועית שמובילה אותי היא `אחריות מתוך עוצמה`. אנחנו מבינים שכדי למשוך לכאן תעשייה בינלאומית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר, רגולציה סביבתית מחמירה היא לא חסם או `קנס` – היא תו איכות והיא זו שמייצרת ודאות עסקית. יצרנו משוואה חדשה: מפעל שרוצה לצמוח כאן, חייב להיות בחזית הטכנולוגיה הירוקה. המועצה כבר אינה רק רגולטור `שוטר` שבודק ארובות; אנחנו גורם מאפשר שדוחף את המפעלים לאמץ פתרונות קצה חדשניים ובכך אנחנו מבטיחים את עתיד התעשייה לצד ביטחון סביבתי מלא ושקיפות מוחלטת לתושבי הנגב."
כלכלה ותעסוקה: הפיכת הנגב לאזור ה-Defense-Tech של ישראל
המעבר של ענקיות טכנולוגיה וביטחון כמו אלביט ורפאל לתחומי המועצה הוא אירוע משנה מציאות ברמה הלאומית - כיצד המועצה נערכת לקליטת העוגנים הללו?
"מדובר באירוע היסטורי שממצב את נאות חובב כחלק מאזור ה-Defense-Tech של מדינת ישראל. קליטת אלביט ורפאל היא הרבה מעבר להעתקת מפעלים; זוהי הצהרת אמון של המערכת הביטחונית בנגב כעתיד של ישראל. המועצה משקיעה מאמצים כבירים בתכנון, רישוי ופיתוח כדי להעניק לענקיות הללו סביבת עבודה אופטימלית ורציפות תפעולית.
הבשורה לתושבי הנגב היא חסרת תקדים: ראשית, יצירת אלפי משרות איכותיות למהנדסים, טכנאים ואנשי פיתוח מהסביבה הקרובה. שנית, אנחנו בונים כאן אקו-סיסטם שלם של יזמות. סביב הענקיות הללו יצמחו מעגלי אספקה מקומיים, חברות הזנק טכנולוגיות ונותני שירותים שימצאו בנאות חובב בית. מדובר בקטר כלכלי שימשוך את כל האזור, ויבטיח שההון האנושי האיכותי ביותר יישאר כאן, בנגב."
מתחם הפל"א בנאות חובב. צילום: grffin
קיימות וחדשנות: מהפכת הפל"א – ממטרד למשאב
בנאות חובב מקודמים פרויקטים שאפתניים בתחום האנרגיה והפסולת, ובראשם מתקן הפל"א. היכן עומד הפרויקט ומה חשיבותו ברמה הלאומית?
"מתקן הפל"א (פסולת לאנרגיה) הוא הלב הפועם של המהפכה הסביבתית שמתרחשת בנאות חובב. במציאות שבה ישראל מתמודדת עם מצוקה קריטית של עתודות הטמנה, המתקן הזה הוא פתרון אסטרטגי לאומי. מיישמים כאן הלכה למעשה את המעבר מ`מטרד למשאב` – במקום לקבור פסולת באדמה ולזהם את הקרקע לדורות, הופכים אותה לחשמל וקיטור נקיים.
אנחנו נמצאים בעידן שבו רשויות שואפות לעצמאות אנרגטית, כפי שרואים במגמות ברשויות מובילות אחרות. מתקן הפל"א (פסולת לאנרגיה) הוא ספינת הדגל בנושא זה. אנחנו הופכים בעיה לאומית – הטמנת פסולת – למשאב אנרגטי.
מדובר בצעד מכריע של עצמאות משאבית וכלכלה מעגלית. זהו יישום קלאסי של כלכלה מעגלית: הפסולת הופכת לחשמל או קיטור, שחוזרים ומזינים את המפעלים בפארק. המהלך הזה מנתק את התלות בהטמנה מזהמת ומציב את נאות חובב בחזית הטיפול במשבר הפסולת בישראל."
פיתוח המרחב הציבורי: פארק היובל – הגשר שבין תעשייה לטבע
אתם מתכננים השקעה חסרת תקדים ניכרת גם בנראות ובפיתוח הנופי, כמו בפרויקט שצ"פ 60 ופארק היובל. מה עומד מאחורי התפיסה התכנונית הזו?"התפיסה המודרנית של אזורי תעשייה חכמים גורסת שאיכות סביבת העבודה משפיעה ישירות על הפריון ועל היכולת לגייס הון אנושי איכותי. מהנדס או חוקרת ב-2026 מצפים לסביבה שהיא לא רק פונקציונלית, אלא גם מטופחת, ירוקה ומעוררת השראה.
פרויקט שצ"פ 60 ופארק `היובל` הם לא `קישוט` נופי – הם הצהרה תכנונית. אנחנו מייצרים ריאות ירוקות בלב התעשייה הכבדה כדי להמחיש את חזון הסימביוזה שלנו, זוהי הצהרת כוונות תכנונית וסביבתית שאומרת תעשייה וטבע חיים דרים בכפיפה אחת. פארק היובל, שנקרא כך לציון 50 שנה להקמת המפעל הראשון במועצה, הוא הגשר בין העבר המפואר של התעשייה הישראלית לבין העתיד הירוק והנקי שלה. המרחבים הללו מעודדים קהילתיות בין המפעלים השונים ומייצרים גאוות יחידה עבור כל מי שנכנס בשערי המועצה."
מבט לעתיד: נאות חובב כמודל עולמי לרשות המחר
במבט לעשור קדימה, כיצד תיראה נאות חובב?"אנחנו עסוקים כעת בהכנת תוכנית אסטרטגית לעשור הבא כשהחזון שלנו הוא מיצוב פארק אקו-תעשייתי נאות חובב כאבן שואבת לתעשייה איכותית מהארץ ומהעולם, ועוגן כלכלי ותעסוקתי בנגב. אציין כמה מהיעדים הברורים שלנו: להוות את חוד החנית בטיפול בפסולות בישראל, לממש עצמאות אנרגטית מלאה ומרכז ידע עולמי לסימביוזה אקו-תעשייתית. בשנת 2036 נאות חובב תהיה `המעבדה הלאומית לחדשנות תעשייתית`. המועצה תהיה מרכז הפעילות התעשייתית בנגב ומודל לשיתוף פעולה בין תעשיה לסביבה. המועצה תהיה חלוצה בניהול דיגיטלי חכם ושקוף של משאבי תעשייה וסביבה."
מרכז המבקרים החדש ע"ש אלי הורוביץחינוך, קהילה והסברה: מרכז המבקרים ע"ש אלי הורביץ
מהו החזון שעומד מאחורי מרכז המבקרים החדש?
"מרכז המבקרים ע"ש אלי הורביץ הוא הצהרת כוונות של שקיפות ושותפות אזורית. עברנו מעידן של `ניהול טכני` של תעשייה למנהיגות אזורית המבוססת על אמון. החזון שלנו הוא להפוך את נאות חובב למוקד ידע וגאווה ישראלית. המרכז מנפץ סטיגמות ישנות וממחיש לדור הצעיר כיצד תעשייה מתקדמת, קיימות והגנה על הסביבה משתלבות זו בזו. אנחנו מפעילים תוכניות לימוד ייחודיות בתחומי המדעים ומנגישים את עולם הכימיה לבני הנוער בנגב. השאיפה שלי היא שכל נער ונערה באזור יראו בנאות חובב נכס אסטרטגי, מקום עבודה עתידי ומרכז של גאווה לאומית."
