צילום: אודי פורטל
כ-300 משתתפים - מהנדסי ערים, אדריכלים, ראשי רשויות, יזמים ובכירי משרדי הממשלה - השתתפו בכנס שנערך תחת הכותרת “ממשבר לצמיחה – בונים עתיד”. אלא שמעבר לעיסוק בהתחדשות עירונית, מיגון ושיקום, בלט השנה ציר מרכזי אחד שחיבר בין כלל הדיונים: עתידו של הנגב.
אם בעבר נתפס הדרום כפריפריה מרוחקת, הרי שבכנס השנה הורגשה תפיסה חדשה וברורה - הנגב הופך למוקד הצמיחה הלאומי הבא של ישראל.
“מרכז הארץ הולך דרומה”
את רוח הדברים סימן כבר בפתיחת הכנס יו”ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, בשיח עם יו”ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים בישראל ומהנדס העיר בית שמש, אדר’ גיא דוננפלד.
צילום: אודי פורטל“מרכז הארץ הולך דרומה”, אמר אלנתן, כשהוא מציג חזון רחב היקף לפיתוח הנגב והפיכתו למנוע הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל.
לדבריו, ישראל אינה יכולה להמשיך להישען כמעט באופן בלעדי על גוש דן, ועליה לייצר מוקדי חיים משמעותיים בדרום - עם תחבורה מתקדמת, תעסוקה, חינוך ואיכות חיים מלאה. בין היתר הוצגו תוכניות להרחבת שדרות, אופקים ונתיבות, לקידום יישובים חדשים ואף לבחינת הקמת עיר חדשה בין באר שבע לאילת. החזון הזה נועד לאפשר לישראל להתמודד עם הכפלת האוכלוסייה הצפויה בתוך כ-20 שנה.
מלחמת “חרבות ברזל” שינתה את תפיסת התכנון בישראל
הדיונים בכנס קיבלו משמעות עמוקה במיוחד על רקע אירועי השנים האחרונות. מלחמת “חרבות ברזל” והפגיעה הקשה ביישובי הדרום המחישו עד כמה שאלות של תכנון, מיגון, חוסן קהילתי ותשתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של ישראל.
במושב הפתיחה הדגיש אדר’ גיא דוננפלד כי תפקידם של מהנדסי הערים השתנה מהיסוד: “מהנדסי הערים נמצאים היום בחזית - מהחירום ועד השיקום, מהתכנון האסטרטגי ועד השירות לתושב”. לאורך ימי הכנס חזרה ועלתה ההבנה כי מהנדסי ואדריכלי הערים הפכו לאחד ממנועי ההשפעה המרכזיים על עתידה של המדינה - לא רק בתחום הבנייה, אלא גם בכל הקשור לחוסן אזרחי, איכות חיים וצמיחה אזורית.
800 אלף דירות ללא מיגון: ההתחדשות העירונית כמשימה לאומית
מנכ”ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, הציג במהלך הכנס תוכנית רחבת היקף לקידום מיגון והתחדשות עירונית בישראל. לדבריו, בישראל קיימות כיום כ-800 אלף דירות שנבנו לפני 1980 ללא מיגון בסיסי, והיעד הוא להגיע ל-100% מיגון במבנים הישנים.
צילום: אודי פורטלאלמליח הדגיש כי ההתחדשות העירונית כבר אינה רק כלי נדל”ני - אלא מרכיב אסטרטגי של חוסן לאומי. אחד המסרים המרכזיים שעלו מדבריו היה הצורך בהעצמת הרשויות המקומיות ובהעברת סמכויות לוועדות המקומיות, מתוך הבנה כי מהנדסי הערים הם אלה שמכירים בצורה הטובה ביותר את צורכי השטח.
תכנון לחברה החרדית: “צפיפות היא הזדמנות”
אחד המושבים הבולטים בכנס עסק בתכנון עבור החברה החרדית - סוגיה שהופכת לאחד מאתגרי התכנון המרכזיים של ישראל בעשורים הקרובים.
בפאנל, בהנחיית אדר’ גיא דוננפלד, השתתפו אדר’ ניצן ברכן, מהנדס העיר בני ברק; אדר’ רוני בן נון, מהנדסת העיר צפת; והרב שמעון גולדברג, יו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בית שמש. במהלך הדיון עלו סוגיות של צפיפות, בנייה לגובה, התאמות תרבותיות ותכנון מותאם קהילה.
“צפיפות היא לא בעיה - היא הזדמנות”, אמר גולדברג, בעוד ברכן הדגיש כי החברה החרדית מחייבת תכנון רגיש וגמיש המותאם לאורח החיים הייחודי שלה.
גם ההתיישבות הכפרית היא חלק מהחוסן הלאומי
המרחב הכפרי וההתחדשות הכפרית קיבלו גם הם מקום משמעותי בכנס. בפאנל שהובילה אדר’ מיכל נאור ורניק, מהנדסת מועצה אזורית מטה יהודה ויו”ר משותפת של הכנס, עסקו המשתתפים בצורך לשמר את אופיים של הקיבוצים והמושבים, תוך שילוב טכנולוגיה, תעסוקה וחדשנות.
המסר המרכזי היה ברור: גם ההתיישבות הכפרית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל.
מעבר לתכנים המקצועיים, בלט השנה גם הממד האנושי והקהילתי של הכנס.בתוך תקופה של אי-ודאות, נדמה היה כי קהילת מהנדסי ואדריכלי הערים מבינה היטב את גודל האחריות המוטלת עליה - אך גם את גודל ההזדמנות.
לצד הכנס התקיימה גם תערוכה מקצועית רחבה של חברות וספקים בתחומי התכנון, התשתיות וההנדסה העירונית, שבה נחשפו המשתתפים לחידושים טכנולוגיים מתקדמים. בנוסף הוצגה תערוכת יצירות אומנות של חברי האיגוד, שאצרה אדר’ מירב נחום שניר, מהנדסת העיר הוד השרון.
בסיום הכנס חזרה ועלתה שוב אותה תובנה מרכזית: ישראל אינה יכולה להמשיך לחשוב במונחים הישנים של מרכז ופריפריה.
העתיד מחייב תכנון אמיץ, ארוך טווח וגמיש - כזה שמבין כי חוסן לאומי מתחיל בתכנון נכון, בקהילה חזקה וביכולת לבנות עתיד טוב יותר גם מתוך משבר. |
