משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם דוח מדיניות חדש ובו המלצות לאימוץ ויישום של כלי מיסוי ממשלתיים, שיסייעו לחברות מו״פ אנרגיה ישראליות הנמצאות בשלבי צמיחה מתקדמים, להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים בצמיחת הענף – המעבר משלב פיתוח טכנולוגי לשלב המסחור.
הדוח נכתב במסגרת תכנית ממשק על-ידי ד"ר נחום גבינט ממשרד הכלכלה והתעשייה ד"ר בינה ברודי ממשרד האנרגיה והתשתיות וד"ר אמיר שריג מרשות המסים.
הדוח מצביע על האתגרים הייחודיים עמם מתמודדות חברות מו״פ האנרגיה בשלבי המעבר למסחור, ומציע כיווני פעולה בתחום מדיניות המיסוי, שיתמכו בחברות ויסייעו להן להשתלב בשוק. במרכזו עומדות שתי המלצות עיקריות:
התאמת מנגנון הטבת מס למשקיעים (Investment Tax Credit – ITC)
המנגנון מיושם כיום בישראל במסגרת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, שהוראת השעה שלו צפויה לפקוע בסוף שנת 2026. מועד זה יוצר הזדמנות לבחון התאמה של תנאי הזכאות להטבה, כך שישקפו טוב יותר את המאפיינים הייחודיים של חברות מו״פ אנרגיה ויאפשרו להן ליהנות מכלי זה בשלב קריטי בהתפתחותן.
הטבות RTC (Refundable Tax Credit)
ההמלצה השנייה עוסקת בקידום הטבותRTC ,(Refundable Tax Credit – RTC)תוך התאמת תנאי הזכאות וסוג ההטבות כך שיתמכו בחברות מו״פ האנרגיה. הטבת ה-RTC הנהוגה בעולם היא זיכוי מס ההופך למענק. ישראל הצטרפה, החל מסוף שנת 2025, לרפורמת "PILLAR II" של ה-OECD, במסגרתה רווחי חברות ענק רב לאומיות מחויבות במס מינימלי של 15%. כחלק מתוכנית זו, ובמטרה לאפשר למדינות לשמר תנאים אטרקטיביים לחברות, רשאיות המדינות להחיל הטבות מסוג RTC, אך עליהן לעמוד בכללים מסוימים (הטבות העומדות בתנאים נקראות QRTC).
הקריטריונים הקיימים בחוק לא לוקחים בחשבון את אתגרי המו״פ הישראלי
במרץ 2026 הצטרף תמריץ ה-QRTC לספר החוקים הישראלי ולחלק ממערכת המס. עם זאת, הקריטריונים הקיימים בחוק לא מביאים בחשבון את האתגר הייחודי שקיים לחברות מו"פ אנרגיה שנמצאות בשלב ההדגמה המסחרית, ויש להן הוצאות הוניות גבוהות וכמעט ללא הכנסות.
הדו"ח ממליץ לבחון אפשרות להרחיב את ההטבה, כך שתאפשר תמיכה בחברות צמיחה בשלב ההדגמה המסחרית, שיש להן הוצאות הוניות משמעותיות, אך שאינן עונות על הקריטריונים בחוק.
חברות אנרגיה מתקשות לגייס א ההשקעות הנדרשות
על פי נתונים שפורסמו בדוחות ממשלתיים שונים, כולל נתונים שמתפרסמים ב-IEA, עולה כי חברות מו"פ בתחום האנרגיה, אשר מגיעות לשלב שבו הטכנולוגיה כבר הוכחה, עשויות להתקשות לגייס את ההשקעות הנדרשות וכן את הרגולציה התומכת הנדרשת לצורך כניסה לשוק. שלב זה מודגם בגרף המצורף המכונה לעיתים "עמק המוות המסחרי" (Valley of Death), המהווה חסם משמעותי עבור חברות רבות ומעכב את מימוש פוטנציאל החברות.
מדינות בעולם: שימוש בכלי מיסוי כתמרוץ ממשלתי
מסקירה בינלאומית ניתן לראות שמדינות מספקות כלים מגוונים בראייה הוליסטית לקידום של חדשנות בתחומי הדיפטק, בדגש על אנרגיה. המדיניות נשענת על שילוב בין כלים המפחיתים את העלות האפקטיבית של השקעות הון ומאיצים פריסה ומסחור, ובכלל זאת הקמה של מתקני הדגמה וקווי ייצור ראשוניים.
כך למשל, בסקירה עולה כי במדינות ארה"ב וקנדה ניתן לראות כלי מיסוי מסוג (ITC), שתומך במעבר משלב המו"פ והדגמה מסחרית לשלב היישום המסחרי באמצעות הקטנת עלויות ההשקעה ויצירת ודאות למשקיעים, תוך האצת פריסת טכנולוגיות מתקדמות. במדינות אירופה נעשה שימוש בכלי של זיכוי מס מסוג (RTC), המאפשר החזר כספי גם בהיעדר חבות מס, ככלי להפחתת סיכון בשלבי הפיתוח וההדגמה ולהאצת המעבר ליישום מסחרי. מתוך כך עולה כי אחד הכלים המשלימים למענקים וסבסוד ישיר של החברות והפרויקטים, הוא שימוש בכלי מיסוי. כלי מיסוי אלה מאפשרים נדבך נוסף של תמרוץ ממשלתי משמעותי המעוגן לרוב בחקיקה ומייצר בסיס פיננסי משלים לשלבי ההדגמה המסוכנים היחסית.
