צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה אמש (ג’) דיון מעקב מקיף בנושא מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה — דיון שהפך במהרה לביקורת חריפה על התנהלות הממשלה והיעדר תקצוב מספק להיערכות לאסון לאומי אפשרי.
״היעדרות אגף תקציבים פוגעת בקידום פתרון״
כבר בפתח הדיון מתח יו”ר הוועדה, ח”כ יצחק קרויזר, ביקורת על משרד האוצר, לאחר שאגף התקציבים לא שלח נציג לדיון. במקום זאת השתתף נציג החשב הכללי בלבד, עובדה שהותירה שאלות תקציביות רבות ללא מענה.
“מדובר באירוע ודאי בזמן בלתי ידוע”, אמר קרויזר, והוסיף כי היעדרות אגף התקציבים פוגעת ביכולת לקדם פתרונות מערכתיים. ראש רשות החירום הלאומית (רח”ל), איציק בר, הציג תמונת מצב מדאיגה והתריע כי ללא החלטת ממשלה על תקציב רב־שנתי, ישראל אינה ערוכה כראוי לתרחיש קיצון. “עד שלא תעבור החלטת ממשלה בתקציב רב־שנתי, אנחנו נמשיך להתעסק עם תקציבים שהם פירורים”, אמר.
תרחיש הייחוס הלאומי: רעידת אדמה עצימה אחת ל־50 שנה
לדבריו, רח”ל החמירה בשנים האחרונות את תרחיש הייחוס הלאומי, וכיום מתכוננת המדינה לרעידת אדמה בעוצמה שתתרחש סטטיסטית אחת ל־50 שנה — במקום אחת ל־100 שנה כפי שהיה בעבר. עלות השיקום בתרחיש כזה נאמדת ביותר מ־150 מיליארד שקלים. בר הדגיש כי השקעה מוקדמת תחסוך בעתיד משאבים עצומים.
“על כל דולר שנשקיע היום בהיערכות, נחסוך בעתיד 13 דולר”, אמר. בדבריו התריע גם מפני מצב של “אחריות בלי סמכות”. לדבריו, חוק העורף תקוע מאז 2009 בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה בנוגע לחלוקת הסמכויות, כאשר חלק מהגופים אינם מממשים בפועל את אחריותם בתחום החירום.
מערכת חדשנית מציגה תמונת מצב והערכת נזק ראשונית – בתוך דקות
במסגרת הדיון הציג בר את מערכת “אמיר”, המספקת בתוך דקות ספורות לאחר רעידת אדמה הערכת נזק ראשונית ותמונת מצב לאומית. בנוסף עדכן כי נמשך פיתוח מנגנון התרעה לצונאמי. גם מערכת הבריאות הציגה את היערכותה. ארנון מלאכי, מנהל תחום התשתיות, וסרגי נאזרוב ממשרד הבריאות, דיווחו על השקעה של כחצי מיליארד שקלים בחיזוק תשתיות רפואיות, בעיקר בבתי חולים הנמצאים באזורי סיכון ולאורך השבר הסורי־אפריקאי.
חיזוק בתי חולים מפני רעידות אדמה
בבית החולים רמב”ם חוזקה קומת הטיפול הנמרץ, בבית החולים בנהריה מתבצעות עבודות מיגון, בבית החולים זיו בצפת מתקדם שלב נוסף בתוכנית החיזוק, ובבית החולים פוריה מוקם מבנה שיקום חדש העמיד לאסונות. עוד נמסר כי פיקוד העורף השלים מיפוי של כלל בתי החולים לצורך גיבוש תוכנית שדרוג כוללת.
נציג מד”א, רונן בשארי, מנהל אגף המבצעים, הציג תוכנית חדשה להקמת “נט”רים” — נקודות טיפול ראשוני שיוקמו בסמוך לאתרי הרס המוניים. המתחמים יאוכלסו בצוותי מד”א, רפואה בקהילה וחיל הרפואה, ויטפלו בנפגעים קל כדי למנוע עומס וקריסה בבתי החולים.
לדבריו, כיום פועל פיילוט בשמונה נקודות מתוך 16 מתוכננות ברחבי הארץ. בנוסף הציג מד”א הסכמים לייבוא מנות דם בהטסה ישירה מארצות הברית ומגרמניה, למקרה שבנק הדם בישראל ייפגע או יושבת.
400 בתי ספר לא עומדים בתקן
גם מערכת החינוך הציגה נתונים מדאיגים. שאלתיאל רם, מנהל אגף החירום במשרד החינוך, חשף כי כ־400 בתי ספר צפויים להיפסל עד שנת 2035 ויידרשו להיבנות מחדש.
בתשובה לשאלת נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, האם מבני חינוך חרדיים נכללים בבדיקות העמידות, השיב רם כי המשרד בודק רק מוסדות בעלי סמל מוסד רשמי. משמעות הדברים היא שמוסדות שאינם מוכרים אינם נבדקים כלל — ורמת עמידותם ברעידות אדמה אינה ידועה.
נציגת הפיקוח על הבנקים, שירן מלול, עדכנה כי כ־80% מסניפי הבנקים בישראל עמידים לרעידות אדמה. לדבריה, המערכת הבנקאית מתרגלת מתן שירותים חיוניים גם בתרחישי קריסה, ובהם משיכת מזומנים, תשלומים בכרטיסי אשראי וזיהוי לקוחות שאיבדו מסמכים מזהים.
