צילום: שאטרסטוקהצעת החוק, שיזם יו”ר הוועדה ח”כ צביקה פוגל, עברה שינויים מהותיים: בעוד שבשלביה הראשונים ביקשה לקשור בין ארגוני פשיעה לארגוני טרור, הנוסח הנוכחי מתמקד בהענקת סמכויות ייעודיות, תחומות בזמן, למשטרת ישראל לצורך מאבק ממוקד בארגוני פשיעה.
הרחבת סמכויות האכיפה: כלים חדשים למשטרה
החוק מציע להעניק למשטרה שורה של סמכויות חריגות, בהן אפשרות לבצע חיפוש סמוי במחשבים ובבתים, להגביל מפגש של עצור עם עורך דינו, לדחות הבאת עצור בפני שופט, ולהפעיל אמצעי פיקוח טכנולוגיים לצורך אכיפת צווים שיפוטיים. צעדים אלו נועדו, לפי יוזמי החוק, להתמודד עם התחכום והמורכבות של ארגוני הפשיעה, במיוחד בעבירות חמורות כמו רצח, סחר בנשק וגביית דמי חסות.
עו”ד קרן אבירם הדגישה כי החוק לא יחול על כלל האזרחים אלא יכוון לארגוני פשיעה בלבד. לדבריה, מדובר במענה ממוקד לאיום חמור, ולא בהרחבת סמכויות כללית שעלולה לפגוע באזרחים תמימים. גם נציג המשטרה, נצ”מ גלעד בהט, ציין כי במהלך גיבוש החוק בוצעו התאמות רבות כדי לשמור על איזון. “היו סמכויות רבות שהוסרו מהנוסח המקורי כדי להגיע לנקודת איזון שתאפשר אפקטיביות מבלי לחרוג יתר על המידה”, אמר.
ח"כ צביקה פוגל. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתמחלוקות סביב זכויות אדם והליך הוגן
לצד התמיכה במהלך, נשמעו גם קולות ביקורת משמעותיים, בעיקר מצד גורמים משפטיים וארגוני זכויות אדם. עו”ד גיל שפירא התריע כי מדובר בצעדים דרמטיים במדינה דמוקרטית. “היכולת של המשטרה להיכנס לביתו של אדם ללא ידיעתו היא חריגה ביותר, ויש חשש אמיתי לזליגה של סמכויות אלו לעבירות נוספות בעתיד”, אמר.
עו”ד דבי גיל חיו התמקדה בסוגיית הגבלת המפגש עם עורך דין, והגדירה אותה כאחת הזכויות הבסיסיות ביותר בהליך פלילי. לדבריה, גם כיום קיימות החרגות בחוק, אך נעשה בהן שימוש מועט – ולכן יש לבחון היטב את ההצעה הנוכחית.
ח”כ עאידה תומא סלימאן הביעה תמיכה במאבק בפשיעה אך הדגישה את הצורך באיזונים ברורים, במיוחד בכל הנוגע לפגיעה אפשרית באזרחים שאינם קשורים לפעילות פלילית.
תמיכה רחבה במאבק בפשיעה בחברה הערבית
מן הצד השני, חברי כנסת נוספים הדגישו את הדחיפות שבחקיקה. ח”כ סמיר בן סעיד ציין את היקף האלימות בחברה הערבית, והבהיר כי רוב מקרי הרצח קשורים לארגוני פשיעה. “נעניק תמיכה לכל נוסח שיקודם ויביא לתוצאה בשטח”, אמר.
גם עו”ד רואי כחלון טען כי מדובר בעבריינים מתוחכמים ומנוסים, ולכן יש צורך בכלים חזקים יותר. לדבריו, הגבלה של 48 שעות על מפגש עם עורך דין אינה מספקת במקרים רבים.
יו”ר הוועדה, ח”כ פוגל, סיכם את הדיון: חובתנו להגן על האזרחים הנורמטיביים ולמנוע את הרצח הבא”. לדבריו, השאלה המרכזית היא איזו זכות גוברת – זו של הפושעים או זו של הציבור. הצעת החוק אושרה כאמור לקריאה ראשונה ותועבר למליאת הכנסת.
