ח"כ גלית דיסטל אטבריאן. צילום ארכיון: דני שם טוב, דוברות הכנסתהוועדה המיוחדת לחוק התקשורת הוקמה באישור הכנסת ב 1.12.2025 לצורך דיון בהצעת חוק התקשורת. בראשות הוועדה עומדת ח״כ גלית דיסטל אטבריאן והיא כוללת 13 ח״כים – 7 קואליציה ו-6 לאופוזיציה. במכתבה חושפת היועצת המשפטי לממשלה, עו״ד שגית אפיק את ההתנהלות הבעייתית של יו״ר הוועדה, את החשש מזירוז הליכי החקיקה; מהשפעת יתר של שר התקשורת; חשש מפני החלשת כוחה וסמכויותיה של הכנסת בהיבטי הפיקוח על עבודת הממשלה; וחשש מפני פגיעה אפשרית בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת.
האצה בהליך החקיקה – מבלי להתייחס לייעוץ המשפטי
במכתבה, מפרטת עו״ד אפיק את הפגם שבהקמת ועדה מסוג זה, המתמקדת בהאצת חוק אחד, דבר שמונע עבודה מנהלית ומשפטית תקינה. לדבריה, הוועדה החלה מיד ובאופן רציף בדיונים על הצעת החוק, מבלי להותיר זמן ללימוד מעמיק של ההצעה מראש: ״צוות הייעוץ המשפטי לוועדה נדרש ללמוד בזמן אפסי את הצעת החוק המורכבת והמסועפת, שהיקפה עצום (רק כדי לסבר את האוזן יובהר כי ההליך הממשלתי שלא הסתיים ולא מוצה טרם הנחת הצעת החוק נמשך על פני תקופה של למעלה משנתיים).״ עוד היא טוענת במכתבה כי ״הצעת החוק לא עברה את התהליך הפנים ממשלתי הרגיל וחלקים ממנה אף לא נוסחו כנדרש במחלקת הרשומות של משרד המשפטים.״
האצת חקיקה ללא דיון מעמיק אינה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת
אפיק מפרטת במכתבה כי בדיוני הוועדה יש האצה ניכרת בהקראת הצעת החוק, ולמרות שמוצפות שאלות וסוגיות רבות שדורשות ליבון, לא נעשות הכרעות כלשהן ביחס להצעה.
במכתב קודם, מה 30.11.2025 , התריעה היועמ״שית על הפגמים הצפויים בעבודת הוועדה, שלדבריה, מתממשים בדיונים: ״למרות שהוצעו לוועדה אבני דרך שייתכן שיהיה בהן כדי לרפא את הפגם שבהקמת הוועדה המיוחדת ואת הפגם בהליך הממשלתי, ככל שדיוני הוועדה נמשכו התברר שניטשות מחלוקות רבות בין משרדי הממשלה השונים וכן אף בתוך משרד התקשורת.״ עוד היא ציינה: ״סוגיות רבות שהתעוררו במהלך הדיונים, בעלות השלכות רוחב, הצריכו, ועודן מצריכות, השלמות ובחינה מעמיקה חוזרת. ההתנהלות החד צדדית מול משרדי הממשלה, שאינם מעבירים מידע ונתונים כנדרש ואינם מוסרים עמדה ממשלתית, מקשה אף היא על קיומו של הליך תקין.״ היא קובעת במכתבה כי התנהלות זאת לא הייתה מתרחשת בדיון בוועדה הקבועה המוסמכת שיש לה סמכויות פיקוח המאפשרות לתבוע ממשרדי הממשלה להעביר נתונים ותשובות לסוגיות שעולות במסגרת הדיונים.
היעדר נתונים כלכליים, אי מתן זכות דיבור, השפעה של שר התקשורת בסוגיות ליבה – בסתירה לתכני הדיון
מכתבה של היועמ״שית הוא כתב אשמה חמור כנגד התנהלות חסרת מעצורים של יו״ר הוועדה – הפועלת בניגוד לכללי המנהל התקין:
״לא הוצגה תמונה כלכלית מלאה כפי דרישת חברי הוועדה (אף לא במסגרת דיון חסוי -
שקיימה הוועדה בנושא); ניכר כי דיוני הוועדה מתנהלים באופן מואץ, ללא הכרעות, חלף התמקדות בסעיפים שכבר נדונו; חברי הוועדה מוסיפים להלין על כך שזכות הדיבור שניתנת להם קצובה ומוגבלת באופן שאינו מאפשר לממש את עקרון ההשתתפות שלהם, וכן על הוצאתם מהדיונים מטעמים לא ענייניים ולמשכי זמן ארוכים. בנוסף לכך, ניכרת השפעה רבה של שר התקשורת על הוועדה וסדר יומה וכן על ההכרעות ועל תיקוני הנוסח שהועברו מטעמך ביחס לפרק הראשון שבו דנה הוועדה, שבהם אומצו כלל עמדות שר התקשורת בסוגיות הליבה שנדונו בדיוני הוועדה, מבלי שניתנו הנמקות לנוסח, ובאופן שסותר את שעלה בדיונים ובפרט על ידי חברי הוועדה.״
דחיית הטענה כי צוות הייעוץ המשפטי לוקה באג׳נדה לעומתית
היועמ״שית מצטטת במכתבה את הדברים שהפנתה ח״כ דיסטל אטבריאטן כלפי צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה:
"דעותיכם אינן רלוונטיות לשולחן הזה" וכי "מה שקורה היום עם הייעוץ המשפטי של הכנסת מדליק לי נורות אדומות ... אני אשקף את כל הפעמים שללא שיקולים הגיוניים, ללא שיקולים מהותיים, עם שיקולים של אגו בלבד, מהרגע שאתם נעלבתם שלא קיבלתי את הנוסח שלכם, אתם מעכבים את הוועדה, אתם מתנהלים נגדי, אתם מדווחים בתוך הקבוצה נגדי, אני כרגע יודעת, לא חושבת ולא מנחשת, שאני פועלת לבד מול הייעוץ המשפטי לממשלה ומול הייעוץ המשפטי של הכנסת ... אבל האגו שלכם יותר חשוב, העלבון שלכם יותר חשוב מאזרחי ישראל".
עו״ד אפיק דוחה במכתבה את טענתה של יו"ר הוועדה, כאילו הייעוץ המשפטי לוועדה אחראי לבעיות הרבות בהצעת החוק ובדיוניה וכי יש לו אג`נדה מנוגדת למדיניות יו״ר הוועדה:
״ההצעות והחלופות שהובאו על ידי צוות הייעוץ המשפטי לוועדה בתיקוני הנוסח משקפות את עמדת מרבית חברי הוועדה ואת שעלה בדיונים עצמם, לרבות גם על ידך. התיקונים גובשו לאחר מספר ישיבות פנימיות עם הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ובמשרד התקשורת, וגם עמך. אנו סבורים כי התיקונים שהוצעו מאזנים בין המנגנונים המוצעים בהצעת החוק, מחד גיסא, לבין ההערות והסוגיות שהוצפו במסגרת דיוני הוועדה
ולא הוכרעו בהם, מאידך גיסא. הצעות וחלופות אלה אף גובשו בשים לב לדברי חקיקה שבהם קיימים מנגנונים דומים עד זהים, והם נועדו בראש ובראשונה לאפשר דווקא את הותרת המנגנון המרכזי שהוצע על ידי משרד התקשורת (! ) מלכתחילה בנוגע למינוי יו"ר מועצה שישמש גם כמנהל הרשות. זאת בשונה מטענתך כאילו תיקוני הנוסח שהוצעו נועדו לכפות התערבות רגולטורית בתוכן או כאילו להביא להכפפת המועצה שתוקם ליועצת המשפטית לממשלה.״
העברת הדיון בהצעת החוק – לוועדת הכלכלה
יועמ"ש הכנסת מסכמת כי משהתברר כי אף התנאי הבסיסי של קיום הליך חקיקה נאות אינו מתקיים, לא ניתן להציע אבני דרך והיועצת המשפטית חוזרת על עמדתה כי הליך חקיקה תקין הוא בדיון בהצעת החוק כולה בוועדה המוסמכת לכך – ועדת הכלכלה.
