היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמה בשנת 2017 בעקבות מחאות יוצאי אתיופיה נגד גזענות ממסדית. בין מטרות הליבה של היחידה, ״מניעה ומיגור גזענות ממסדית כלפי כלל הקבוצות בחברה הישראלית, על רקע צבע עור, מוצא, לאום או דת תוך התמקדות בשלושה תחומי ליבה: שינוי מערכתי וקידום מדיניות; פיתוח ידע, הכשרות וחינוך; טיפול בתלונות ציבור על גזענות ואפליה בשירות הציבורי.״
דוח חדש של היחידה לתיאום המאבק בגזענות, בניהולה של עו"ד ציקי שטרסברג-דיל, חושף פעילות מוסדית בנושא מיגור הגזענות. הדוח כולל שני חלקים: פעילות היחידה, ופעילויות משרדי הממשלה, רשויות ממשלתיות או מקומיות ויחידות הסמך הכפופים אליה, באמצעות 79 ממונים על מניעת גזענות.
גזענות בעבודה 2024: שליש מהמשיבים דווחו על אפליה על רקע מגדרי
בעקבות סקר שנערך בשנת 2024 בקרב 8,386 עובדים ועובדות במגזר הציבורי, נמצא כי כמעט רבע (23%) מגדירים את עצמם כשייכים לקבוצות מיעוט או לאוכלוסיות גיוון; יותר משליש (35%) מהעובדים לא ידעו שיש ממונה על גזענות בארגון; 14% מכלל המשיבים חוו גזענות במקום העבודה ו17% היו עדים לה. 35% מתוך המשיבים שמגדירים את עצמם אוכלוסיות גיוון או קבוצות מיעוט חוו גזענות במקום העבודה או היו עדים לה. יותר מחצי מהמשיבים שחוו או היו עדים לגזענות דיווחו על שלושה מקרי גזענות או יותר. רוב גילוי הגזענות היו על רקע לאום ו/או דת (48%) . 36% היו על רקע עדה, מוצא או צבע עור ו16%- היו על רקע מידת דתיות (חרדים, חילונים, דתיים וכדומה(. רוב המשיבים (75%) כלל לא דיווחו על המקרים שבהם חוו גזענות או היו עדים לה - רק 10% דיווחו בכל המקרים. שלוש הסיבות העיקריות לאי דיווח: חשש מהשלכות שליליות על המתלונן, חשש מאי התייחסות רצינית לתלונה וחוסר רצון לעסוק בנושא.
לאור הנתונים הקשים של סקר 2024, היחידה החליטה להוביל שינוי מערכתי וקידום מדיניות תהליך אסטרטגי מקיף בשנת 2025. במסגרת התהליך נבחנו תהליכים ויוזמות מהשנים האחרונות וזוהו תחומים הדורשים חיזוק, התאמה או שינוי.
הרחבת סמכויות היחידה והממונים
על פי הדוח, גובשה טיוטת עדכון שמטרתה להרחיב את סמכויות היחידה והממונים, לחזק את יכולת ההתמודדות עם תופעות גזעניות, להקים פורום מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, למנות ממונים בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים.
הטיוטה תישלח למשרדים לאישור. בנוסף, יגובש נוהל אחיד לטיפול בתלונות בשירות המדינה בשיתוף ועדת היגוי של ממונים, אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה וגורמים נוספים. כמו כן, גובש נוהל בין-משרדי לטיפול בתלונות על גזענות, במטרה ליצור סטנדרט מקצועי, אחיד ושקוף לכל משרדי הממשלה.
לפי הדוח, היחידה הובילה מהלך לעיגון תפקיד הממונה בתקשי"ר הכולל הגדרת סמכויות, מנגנוני פיקוח ודיווח, "קול קורא" ייעודי ושיטת תגמול. ״מהלך זה נועד לחזק את המעמד הפורמלי והמקצועי של הממונים.״ בשנת 2025 החלה היחידה לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, הלשכה המשפטית במשרד המשפטים ורפרנט משרד הבריאות בייעוץ וחקיקה לגיבוש נוהל לטיפול בגזענות של מטופלים ובני משפחותיהם כלפי צוותים.
מיזמים נוספים בתחום החינוך והתרבות: 27 מוסדות חינוך ישתתפו בפרויקטים חינוכיים הכוללים סדנאות לתלמידים, חוברת מערכי שיעור, ליווי של אנשי חינוך והשתלמות עומק למורים – עד פברואר 2026. מניעת גזענות בכדורגל בשיתוף ההתאחדות לכדורגל ישלבו מפגשים עם שחקנים שחוו גזענות, הכשרת מאמנים, מיפוי גזענות גלויה וסמויה וכלים להתמודדות. משרד התרבות והספורט השקיע כ-5 מיליון שקל בתקצוב היחידה למניעת אלימות וגזענות בספורט.
עלייה של 30% במספר הפניות
על פי הנתונים המופיעים בדוח, בשנת 2025 נפתחו ביחידה 505 תיקי תלונה. בשנה האחרונה ניכרת עלייה במספר התיקים, כאשר 83% מהתלונות הוגשו על ידי הנפגעים עצמם. הנושא הבולט בתלונות הוא אפליה במתן שירות (43% מהתלונות); 28% מהמתלוננים הם מהחברה הערבית; 28% מהחברה החרדית, 12% יוצאי אתיופיה.
המאבק בגזענות אינו מגובה בתקציבים
לפי הדוח, במסגרת תקציב המדינה, אין סעיף ייעודי המוקדש למאבק בגזענות. היחידה הממשלתית עצמה פועלת עם משאבים מצומצמים יחסית: צוות של מספר תקנים בלבד ורשת של ממונים במשרדי הממשלה . כך שבפועל, ההשקעה במניעת גזענות מפוזרת בין עשרות משרדי ממשלה וגופי סמך, ללא תקציב מרכזי אחיד.
כמה כסף השקיעו משרדי הממשלה במאבק בגזענות ב-2025?
על פי הדוח, משרד הפנים הקצה כ-300,000 שקל למאבק בגזענות בשנת 2025; המשרד לביטחון לאומי הקצה תקציב של כ-50,000 שקל; משרד החינוך הקצה במסגרת תקציבי הגפ"ן למנהלי בתי הספר ולגני הילדים תקציב חובה ייעודי בסך של כ-38 מיליון שקל לפעילויות ולתוכניות חינוכיות המקדמות חיים משותפים. משרד החוץ הקצה לנושא כ-15,000 שקל. משרד העלייה והקליטה הפיק חומרי הסברה, איגרות מידע וחומרים נוספים במסגרת תקציב אגף ההדרכה. משרד ראש הממשלה תקצב פעילויות לקידום שוויון מגדרי, גיוון תעסוקתי ולמניעת גזענות בכ-360,000 שקל. המשרד לשירותי דת הקצה 2,375 לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות ו- 23,175 שקל לחג הסיגד. משרד התחבורה: 320,000 שקל; משרד התיירות – כ-80,000 שקל.
משרד הרווחה והביטחון החברתי, שאמור לקדם שוויון, הגנה על אוכלוסיות מוחלשות ומאבק בגזענות הקצה כ-12,000 שקל לכנס ערכי, 4,200 שקל עבור יריד תרבותי לחג הסיגד ו-2,000 שקל לתערוכת צילום ביום העובדות הסוציאליות בכנסת.
מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני: תמיכה בסך 25-30 אלף לכל סטודנט מאוכלוסיות הגיוון
מנהל המחקר החקלאי מקדם שיתופי פעולה רב מגזריים במגוון תחומים ומיישם בפועל שיתופי פעולה עם ארגונים אזרחיים, ביניהם האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות. בנוסף, פועל המכון לקידום פעילויות בפריפריה, מציין חגים ומועדים של כלל האוכלוסיות ותומך בלימודים לתארים מתקדמים מאוכלוסיות הגיוון, בהיקף של עשרות אלפי שקלים לכל סטודנט. היקף כלל הפעילויות הוא כ-200,000 שקל, כשחלק מהמימון מגיע מתרומות ומימון חיצוני באמצעות קשרים עם הקהילה ועם גופים עסקיים.
שינוי מערכתי: נדרשת השקעה משמעותית לטיפול בגזענות מוסדית
הדו”ח מדגיש שורה של צעדים מערכתיים: גיבוש נהלים אחידים, הרחבת סמכויות היחידה, הקמת פורום מנכ”לים בין-משרדי והטמעת תפקיד הממונים על מניעת גזענות. לפי הדו”ח, מדובר ב“העמקת תהליכים אסטרטגיים וגיבוש כלים מערכתיים” . אין ספק שמדובר בהתפתחויות חשובות ברמה המוסדית. אך בשטח, רבים מהצעדים הללו עדיין בשלבי יישום. לדוגמה, הנוהל האחיד לטיפול בתלונות טרם הוטמע באופן מלא, והרחבת הסמכויות של היחידה עדיין תלויה באישור משרדי הממשלה. לגבי רשויות מקומיות, קיימת פעילות נקודתית, למשל בתל אביב ובראשון לציון - אך היא תלויה ביוזמות מקומיות ולא במדיניות תקציבית ארצית.
הדו”ח מציג את המאבק בגזענות כיעד לאומי מרכזי, אך התקציב בפועל אינו משקף זאת:
היעדר תקציב ייעודי מרכזי, תלות בפרויקטים זמניים, כאשר רוב הפעילות מבוססת על יוזמות ולא על תקצוב קבוע, פיזור בין משרדים – ללא גורם מתכלל וחוסר שקיפות – קושי לעקוב אחר סך ההשקעה – כל אלה מותירים את המאבק בגזענות בגבולות הרצון הטוב ולא כנושא בעל השלכות חברתיות מרחיקות לכת.
