הצלחה ראשונה בישראל: הנבטת סחלב הביצות - מין נדיר בסכנת הכחדה

סחלב הביצות. צילום: על אורגד


לראשונה בישראל, הצליחו ברשות הטבע והגנים להנביט זרעים של סחלב הביצות – מין נדיר ויפהפה, המתאפיין בתפרחת צפופה של פרחים סגולים-ורודים בולטים, שמרבית אוכלוסיותיו בארץ נעלמו או מצויות בדעיכה. מדובר בהישג משמעותי במאמצי השימור של המין, לאחר שנים של ניסיונות שלא צלחו. הזרעים נאספו מאוכלוסיית הסחלב בהר קטע – האוכלוסייה הגדולה והיציבה האחרונה בישראל – והונבטו בשמורת הטבע עין אפק בשיטה חדשנית. לאחר התבססותם, חלקם מועברים כעת לעציצים – שלב הכרחי בדרך לגידול צמחים בוגרים והשבתם לטבע.

מרב לבל וין, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים, מסבירה: "בעבר ניסינו להנביט את הסחלב בחממות ובשיטות מעבדה סטריליות – ללא הצלחה. הפעם, הצליח אורי הנדלר, גנן גני המקלט במחוז צפון, להנביט את הזרעים בשיטה לא סטרילית, במיכלים סגורים ובתנאים מבוקרים, תוך הסתמכות על ידע מקצועי ממגדלי סחלבים מנוסים. זהו הישג ראשון מסוגו בגידול סחלב בר ישראלי מחוץ לבית גידולו הטבעי."

סחלב הביצות הוא צמח רב־שנתי עדין. גובהו יכול להגיע לכ־40-70 ס"מ, והוא פורח באביב. הפרחים בעלי מבנה אופייני לסחלבים, עם שפה תחתונה רחבה ומעוטרת המושכת מאביקים. הצמח גדל בבתי גידול אקווטים - אחו לח, שולי ביצות ונחלים - ולכן הוא רגיש מאוד לשינויים במשטר המים.

הסיבות להיעלמות סחלב הביצות נבדקות
סחלב הביצות גדל בעבר במספר אזורים בישראל – מהשרון ועד החרמון הנמוך – אך בעשורים האחרונים חלה קריסה דרמטית באוכלוסיות, עד ליעלמות כמעט מוחלטת ממקומות רבים. הסיבות לקריסת האוכלוסיות עדין נבדקות, "לא ברור האם מדובר בשינויים במשטרי מים, היעדר ממשק רעייה מתאים או פגיעה בקשרי הסימביוזה עם פטריות הקרקע החיוניות להתפתחות הסחלב", מוסיפה מרב לבל וין.

עשרות פרטים הועתקו לסביבתם הטבעית
ברשות הטבע והגנים מציינים כי במקביל להצלחה בהנבטה בעין אפק, הועתקו השנה עשרות פרטים מהר קטע לאתרים נוספים, כחלק מניסיון ראשון להשבת המין לטבע, על רקע לחצי פיתוח באזור. מהלכים אלו משתלבים בתוכנית רחבה של רשות הטבע והגנים למיפוי איומים, הבנת גורמי הקריסה ושיקום אוכלוסיות המין. "אנו רק בתחילת הדרך, אך ההצלחה מעוררת תקווה אמיתית להצלת המין. כיום, ניתן למצוא את סחלב הביצות בטבע כמעט רק בהר קטע שבחרמון הנמוך, לאחר שרוב האוכלוסיות במישור החוף ובעמקים נעלמו או הצטמצמו לפרטים בודדים", אומרת לבל וין.