מרחב מוגן ליד בית ספר יסודי בתל אביב. צילום: רשויותלמרות איומים ביטחוניים מתמשכים, אלפי תלמידים בישראל עדיין לומדים במוסדות חינוך ללא מיגון או עם רמת מיגון נמוכה, כך עולה ממסמך חדש של מרכז המחקר והמידע בכנסת
בנושא מיגון מוסדות חינוך. למרות פערי המיגון הגבוהים, לפי משרד החינוך, בשלב זה אין תוכנית לאומית להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך ברחבי הארץ.
עשר מועצות אזוריות עם רמת מיגון נמוכה
מנתוני משרד החינוך, המעודכנים לפי המשרד עד למאי 2025 , עולה כי עשר המועצות המקומיות והאזוריות שבתחומן עשרה בתי ספר לפחות, בהן השיעור הגבוה ביותר של בתי ספר ללא מיגון או שרמת המיגון בהם היא נמוכה (1% - 50% משטח המיגון הנדרש) הן:
נווה מדבר ( 50% מבתי הספר), ג`דיידה-מכר וכסייפה (40% ), אל-קסום ( 39% ), זבולון ושפיר (33% ), גזר ( 32% ), פרדס חנה-כרכור ומטה יהודה (31% ) והר חברון ( 27%).
פערים משמעותיים במיגון בתי הספר ברחבי הארץ
מקרב הערים, ירושלים בולטת עם השיעור הגבוה ביותר ( 38% ), כאשר למעלה משליש מבתי הספר בעיר, כולל מזרח ירושלים, הם ללא מיגון או עם רמת מיגון נמוכה; אחריה בני ברק ושפרעם ( 31%), חיפה ( 30% ) ואום אל - פחם ( 29% ) – עם כמעט שליש מבתי הספר שהם ללא מיגון או שרמת המיגון בהם היא נמוכה; לפי נתוני המשרד, בחדרה ובאופקים כרבע מבתי הספר הם ללא מיגון או עם רמת מיגון נמוכה. לטענת סמנכ"ל ומנהל מינהל ביטחון במשרד החינוך, בתי הספר בהם קיים מיגון עודף יכולים `לפצות` על בתי הספר בהם חסר מיגון, על ידי ניוד תלמידים בין המוסדות, בהתאם לצורך והתנאים הביטחוניים, ומכאן שפערי המיגון בפועל נמוכים יותר מן הנתונים שלעיל. עם זאת, פתרון זה אינו תמיד מעשי, שכן מעבר תלמידים בין בתי ספר בעת חירום עלול להיות מורכב ואף מסוכן.
צילום: שאטרסטוק
התקן למיגון אינו כולל אנשי צוות והיתכנות לימודים במוסד
על-פי הנתונים, משרד החינוך מחשב את מספר התלמידים שיש להם מיגון תקני במוסדות החינוך לפי מפתח של 0.5 מ"ר לתלמיד. קביעה זאת מביאה בחשבון רק תלמידים ולא את אנשי הצוות החינוכי והעובדים הנוספים בבתי הספר, כך ששטח המיגון האישי הוא בפועל קטן יותר. בנוסף, טוען הדוח כי התקן אינו כולל שיקולים נוספים הקשורים להיתכנות לימודים בזמן מלחמה, זמן ההגעה למרחב מוגן, גיל התלמידים, מספר התלמידים ורמת הבטיחות של דרכי הגישה למרחב המוגן.
עיריית גבעתיים מיגנה את כל בתי הספר בעיר
כאשר בוחנים את המצב ברמת הרשויות המקומיות, מתגלים פערים גדולים עוד יותר. יש רשויות שבהן שיעור גבוה במיוחד של בתי ספר אינם ממוגנים בעוד שרשויות אחרות דאגו למיגון. בעיר גבעתיים, למשל, הרשות המקומית יזמה ומימנה פרויקט מיגון עצמאי, ובכך הצליחה להביא את כל בתי הספר בעיר לרמת מיגון מלאה.
אין מיפוי מלא של מצב המיגון בגני הילדים ובמעונות היום
אשר למוסדות החינוך לגיל הרך: כיום אין בידי משרד החינוך מיפוי מלא של מצב המיגון בגני הילדים ובמעונות היום. לפי דוח מבקר המדינה, נכון לאוגוסט 2024 , לא היו בידי משרד החינוך נתונים על מצב המיגון ביחס לכמחצית מכיתות הגן ברחבי הארץ. לפי משרד החינוך, נכון ליוני 2025 , מספר מעונות היום הממוגנים הוא 2,952 מתוך 5,787 (כ- 51% .)
על פי דיווח המשרד בוועדת החינוך, משרד החינוך נמצא בימים אלה בהתקשרות עם חברה קבלנית במטרה לאסוף מידע עדכני אודות מצב המיגון במוסדות חינוך, כולל גני ילדים.
לפי משרד החינוך, בשלב זה אין תוכנית לאומית להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך ברחבי הארץ. עם זאת, קיימות יוזמות נקודתיות. אחת מהן היא תוכנית “מגן הצפון”, שמטרתה להקים מרחבים מוגנים במוסדות חינוך הנמצאים בטווח של עד תשעה קילומטרים מהגבול הצפוני. במסגרת התוכנית אמורים להיות ממוגנים מאות מוסדות חינוך.
תוכנית מיגון למוסדות חינוך בצפון יש – תקציב לא הועבר לרשויות
נציג פיקוד העורף מסר, על פי המסמך, כי במסגרת תוכנית `מגן הצפון`, ישנם 336 פרויקטים של מיגון שהם בתכנון או בביצוע במוסדות חינוך ביישובים השוכנים בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול הצפוני (לא ברור אם הכוונה היא רק לבתי הספר או גם לגני הילדים).
בנוסף, נציג פיקוד העורף ציין כי גובשה תוכנית, בתיאום עם משרד החינוך, למיגון מוסדות חינוך - בדגש על מעונות יום וגני ילדים - ביישובים המרוחקים 9 – 45 ק"מ מהגבול הצפוני. במסגרת התוכנית, הרשויות המקומיות הן שאמורות לבצע את עבודות הבינוי והמיגון בתחומן. לשם כך פורסם קול קורא להגשת מיפוי של פערי המיגון, והוקצה תקציב של כ־ 140 מיליון שקלים. עם זאת, התוכנית לא התקדמה, לדבריו, בשל תקציב שטרם הועבר לרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית .
