עו"ד בטי אדר, צילום חן ברקוביץבבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו התקבל פסק דין שבבסיסו החלטה העשויה לשנות סדרי עולם הן למפרע והן מכאן ולהבא.
עת“מ 12825-12-24 סייפר פלייס בע“מ נ‘ עיריית רמת גן, היא עתירה מנהלית בה גם מדינת ישראל נתנה את עמדתה, בפני כבוד השופט קובי ורדי, ופסק הדין בה ניתן ביום 9.12.25.
השופט תיאר את התיק ככזה שיש לו “השלכות רוחב... עקב זאת שיש רשויות מקומיות הממתינות להחלטת בית המשפט וכן עקב קיומו, לכאורה, ברשויות מקומיות רבות של מצב מציאותי שאינו עולה בקנה אחד לכאורה עם הדין“.
אמנם כעת התקבלה החלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים (ערכאת המחוזי, ולא העליון), וההחלטה ניתנה על ידי השופט הנכבד במישור העקרוני בלבד, כך לדבריו, אך יש במהות העקרונית שבה עמדה משפטית ברורה הנשענת על מסכת עובדתית ברורה, כפי שניתן לקרוא בפסק הדין.
התיק עניינו במכרז של העירייה, אך נגע עקרונית כאמור בשאלת היתר השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות LPR, מצלמת LPR היא מצלמה חכמה שמזהה אוטומטית לוחות רישוי של כלי רכב תוך צילום, תיעוד והצלבת נתונים, המאפשרת למשל כניסה ויציאה אוטומטיות של רכבים מחניונים.
עמדת המדינה והעותרת, אשר התקבלה על ידי השופט, היא כי לא ניתן לעשות שימוש במצלמות LPR לצורך אכיפת עבירות חנייה מוסדרות (כמו חנייה בכחול לבן) ללא הסמכה מפורשת בדין, ולכן כל זמן שלא הוסדרה בדין הסמכה שכזו, לא ניתן לעשות שימוש שבמצלמות LPR לצורך הנ“ל – זה פעם אחת.
השופט קיבל את עמדת המדינה גם שלא ניתן לעשות שימוש במצלמות LPR לצורך אכיפת עבירות איסורי חנייה שעניינן הפרעה לציבור (כמו חנייה באדום לבן) באמצעות מצלמות LPR, ללא הסמכה מפורשת בדין - זה פעם שנייה.
עוד השופט נטה לקבל עמדת המדינה כי חוזר מנכ“ל משרד הפנים מספר 4/2018 לא עוסק במצלמות LPR ולכן לכאורה אין הסמכה בדין לשימוש במצלמות LPR לצורך אכיפת עבירות איסורי חנייה.
לאור כל האמור לעיל, השופט חידד כי המשמעות של קבלת עמדת המדינה כאמור לעיל, הינה שקיימת כיום מציאות בה ישנן רשויות מקומיות רבות העושות שימוש במצלמות LPR, ועקב כך לכאורה פועלות שלא כדין, בניגוד לדין, וללא הסמכה הנדרשת בדין, ולדברי השופט הנכבד זה מצב “לא תקין, לא רצוי ולא מתקבל על הדעת“.
לכן, ממשיך השופט בפסיקתו, מצופה מהמדינה לפעול בהתאם לשיקול דעתה במהירות ובנחישות להבהרה, תיקון והסדרת המצב באופן שבו תדאג להנחות ולהבהיר לרשויות המקומיות את האיסור בשימוש במצלמות LPR לאכיפת עבירות איסורי חנייה ותוציא הנחיות ברורות לרשויות המקומיות בעניין, או לחילופין, תציין או תיצור תחליפים או שתדאג להסדיר את המצב הקיים באמצעות יצירת הסמכה בדין או תפעל בכל דרך אחרת לפי שיקול דעתה כך שלא יהיה מצב בו הרשויות פועלות לכאורה שלא כדין.
מצלמות אבטחה. צילום: שאטרסטוקבמסגרת העתירה עלתה השאלה האם גם השימוש במצלמות LPR בחניונים הוא שימוש תקין ולפי הדין. ולפיכך, גם בעניין זה פסק השופט כי מצופה שהמדינה תבחן גם את הנושא הזה ותיתן את דעתה עליו, בהקדם, תגבש את עמדתה ותנחה/תבהיר/תסדיר לאורה את מי שזקוק להנחיה/הבהרה/הסדרה כזו כולל המדינה עצמה שאמורה לשמש דוגמה אישית, בהתאם לשיקול דעתה של המדינה.
לבסוף, ועל מנת להמחיש את עומק המשמעות של החלטתו של השופט, בבואו לפסוק האם ליתן הוצאות בתיק, כך הגדיר השופט את התיק, במילים המדברות בעד עצמן: “בנסיבות העניין, ולאור חשיבות הנושא, הצורך שהיה בליבונו באמצעות העתירה, וחשיבות שמיעת עמדת המדינה, אין צו להוצאות“.
איגוד הגזברים: הרשויות משתמשות במצלמות וידאו רגילות. באותה עמדה מטעם המדינה, אשר כאמור היוותה את הבסיס לפסק הדין, נקבע כי בכל הנוגע לשימוש במצלמות וידאו רגילות, הרי שאלה אינן פוגעות בפרטיות או פוגעות בפרטיות באופן מינימלי ועל כן הוכרה האפשרות לעשות בהן שימוש בהתאם לנוהל שנקבע במסגרת חוזר מנכ“ל 4/2018. המצלמות בהן עושות שימוש מרבית הרשויות לצורך אכיפת עבירות חניה, הינן מצלמות וידאו רגילות המותרות כאמור לשימוש בהתאם לנוהל. על כן, רשויות מקומיות המבצעות אכיפה של עבירות חניה באמצעות מצלמות וידאו רגילות ובהתאם לנוהל פועלות בהתאם לדין ולפסיקה.
הילה פריימן-קריב מיסדת שותפה בחברת סייפר פלייס: ״בעידן של רגישות גבוהה לפרטיות ולשימוש בטכנולוגיה, אין מקום לפשרות. בימים אלו הפסיקה והרגולציה מדברות על פערים מהותיים בין טכנולוגיות המוטמעות ברשויות. מערכות סייפר פלייס עומדות בכל דרישות החוק והרגולציה, פותחו תוך הקפדה מלאה על פרטיות האזרחים, ומספקות לרשות שכבת הגנה משפטית ותפעולית קריטית. הניסיון מלמד: פתרונות זולים ולא מבושלים עלולים לעלות ביוקר – בהוצאות משפטיות, בפגיעה באמון הציבור ובכותרות מיותרות. כלל הלקוחות של חברת סייפר פלייס לאחר בדיקה קפדנית של משמעויות פסק הדין וההשלכות עליהן קיבלו החלטה מושכלת להמשיך באכיפה באמצעות מצלמות כרגיל. יש מספר רשויות עם מערכות שלא עומדות בדרישות החוק אשר עצרו את פעילות. מה שנראה זול היום עלול להתברר כיקר הן מבחינת תקציב, הן מבחינת סיכונים משפטיים והן מבחינת אמון הציבור ונזק תדמיתי לעיר.״ |
