ח"כ מיכל וולדיגר, יו"ר הוועדה. צילום: דוברות הכנסת, דני שם טובעל-פי הנתונים של מרכז אדוה, במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ישנם כיום 1,435 תקנים של עובדים סוציאליים שאינם מאוישים וקיים צורך באלפי עובדים נוספים. במערכת החינוך קיים מחסור של 2,674 תקנים של פסיכולוגים חינוכיים, לצד 997 תקנים שאינם מאוישים ויש צורך בתוספת של כ- 1,500 משרות של פסיכולוגים קליניים בשירות הציבורי. עוד נכתב כי 15% מתקני הפסיכיאטרים באגף השיקום אינם מאוישים, וכי יחס התקינה הנוכחי עומד על 3,200 מטופלים על כל רופא.
ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל במרכז אדוה אמרה בדיון בוועדת הרווחה: "מה שמבריח מטפלים מהשירות הציבורי זה לא רק השכר אלא עומס יתר שמביא לשחיקה. ב-2024-2025 הוקצו כ-1.4 מיליארד ש"ח לכלל תחומי הטיפול בבריאות הנפש, אבל מדובר במדיניות שהיא אד הוק. צריך מדיניות של הקצאות יציבות וארוכות טווח לתחום. במדינות מערב אירופה יש תקציב של פי שניים ויותר ולהם אין עתות חירום בכל שנתיים".
גידול של 42% בהיקף הטיפוליםיונתן אמסטר, מנהל תחום רגולציה בבריאות הנפש, במשרד הבריאות: "מתחילת המלחמה המשרד הפעיל תכנית להרחבת השירותים הניתנים באמצעות קופות החולים, שקלטו מטפלים רבים והרחיבו את השירותים בעשרות אחוזים. לצד זאת נפתח גם רצף שלם של שירותים כמו בתים מאזנים, אשפוזי בית פסיכיאטרים ותוכניות נוספות. תורי ההמתנה עדיין ארוכים אבל יש גידול של 42% בהיקף הטיפולים ו-32% בכמות המטופלים. בסה"כ ב-2025 טופלו במרפאות 435 אלף אנשים".
רעות שלו מרקס, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית טענה כי במשרד הבריאות אין מפתח תקינה, כך שכל בית חולים יכול להחליט על מספר הפסיכולוגים. ״במערכת החינוך התקן עומד על פסיכולוג אחד על כל 1,000 תלמידים - ככה אי אפשר להגיע למניעה, אנחנו כל הזמן בכיבוי שריפות ומבקשים לשנות את היחס ל-1:500".
דיון הוועדה. צילום: דוברות הכנסת, דני שם טובביטוח לאומי: עשרות אלפי מטופלים והכפלת מספר המטפליםמאשי סנדרוביץ, מנהלת אגף השיקום בביטוח לאומי: "מספר המטופלים שלנו גדל פי שישה ועומד על עשרות אלפים, אל מול מספר העו"סים שגדל פי שניים, כ-200 עובדים אל מול כ-100 לפני כן. כמעט כל התקנים מאוישים. בתחילת המלחמה עו"סים החזיקו עוד ועוד מקרים מתוך תחושת שליחות אבל שנתיים וחצי אחרי אנחנו עם עומס וקושי גדול להכיל את ההיקפים ואת העבודה המורכבת.״
100 עובדים סוציאליים ל- 85,000 אישמילי שוורצמן, מאגף השיקום במשרד הביטחון הסבירה כי 800 מטופלים אצל רופא אינו דומה ל-800 מטופלים אצל עובד סוציאלי, מה שמוביל לקשיים בכימות התקינה. ״אגף השיקום קלט תוספת של כ-20,000 פצועים מפרוץ המלחמה וזה הוליד עד כה עוד 30 תקנים בלבד. היום יש לנו קצת יותר מ- 100 עו"סים על 85,000 אנשים. זה לא רק מספר הנפגעים אלא גם המורכבות שלהם וכמה זה קרוב לפגיעה".
מרטין וילר, כוח לעובדים הדגיש את הפער בין השכר לעבודה: מדריך שעובד עם אוכלוסיות בתחום בריאות הנפש מרוויח 37 שקל לשעה. אנשים בשכר חודשי של 6,000-7,5000 שקל, עוזבים אחרי חצי שנה או שנה.״
נציג משרד האוצר עידו חי טען כי המספרים שהוצגו על ידי משרד הביטחון אינם נכונים: "בשנת 2024 נוספו 215 תקנים לאגף השיקום ובשנת 2025 הוחלט על תוספת של עוד 250 תקנים למשרד הביטחון בתיעדוף מיוחד לאגף השיקום - שינתנו לאורך 5 שנים, כלומר עוד 50 בכל שנה". עוד ציין כי לביטוח הלאומי נוספו מתחילת המלחמה כ- 200 תקנים והיום יש בחינה נוספת אם יש צורך בתקנים נוספים.
בימים אלה ועדת מור יוסף בוחנת את כלל המענים שניתנים היום לנכי צה"ל באגף השיקום ואמורה לפרסם את מסקנותיה בסוף החודש הבא.
איציק סעידיאן, הלום קרב: ״גם אם יתקצבו ויוסיפו תקנים לא נצליח להגיע לכל האנשים בדרכים הקיימות. צריך תכנית לאומית שמחפשת מענים אלטרנטיביים ופתרונות יצירתיים למניעה ולטיפול".
