מטילי זהב ומטבעות זהב. צילום: שאטרסטוקועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה בשבוע שעבר דיון בנושא מדיניות בנק ישראל בדבר אי החזקת הזהב במסגרת יתרות המט"ח.
״בחינה דחופה של המדיניות לאור המתחים הגיאופוליטיים בעולם״
פרופ` משה אליה כהן, מומחה למשפט השוואתי ממכון מסד הארץ, התריע על היעדרות הזהב מיתרות המט"ח של ישראל וקרא לבחינה דחופה של המדיניות לאור המתחים הגיאופוליטיים בעולם. "מדובר בעניין של חוסן פיננסי ופיזור סיכונים. אם חלילה תהיה קריסה פיננסית, אילו בטוחות יש לנו כשכמעט כל ההשקעות הן במטבעות פיאט? בעוד העולם עובר לזהב כדי לייצר עצמאות מסנקציות ולהגן על הרזרבות, ישראל נותרת חשופה ללא נכס אסטרטגי קלאסי". רוז ציין כי המעבר של בנקים מרכזיים וגופים מוסדיים בעולם לנכסים אלטרנטיביים מחייב את בנק ישראל לספק תשובות על חריגותו מהסטנדרט הבינלאומי המקובל.
יפן 7% זהב; הולנד 70%
לירון רוז, מכון מסד הארץ אמר כי בנקים מרכזים בעולם רוכשים בערך אלף טון זהב בשנה, כולל מדינות קטנות יותר : ״זה עניין של ניהול סיכונים - יש מדינות שהלכו לכיוון של ביטקוין, או שילוב של נכסים אלטרנטיביים".
יתרות הזהב ביפן עומדות על 7% זהב בעוד שהולנד עם 70%. פולין 28% וטורקיה עם 44%, לכל אחת מהן יש כ- 600-700 טון זהב.
בתגובה אמר ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, כי המדינות המפותחות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, כאשר מי שמוכר זהב הן המדינות המפותחות ומי שקונה הן מדינות כמו רוסיה, סין, קזחסטן, צפון קוריאה.
בנק ישראל. צילום: שאטרסטוקבנק ישראל "הזהב אינו נכס סולידי, הוא תנודתי ומסוכן לא פחות ממניות״
לדברי בניטה, הבחירה במניות על פני זהב הוכיחה את עצמה כמשתלמת ביותר עבור הציבור הישראלי. על פי נתוני הבנק, מאז 2012 הניבה ההשקעה במניות תשואה של פי שלושה לעומת הזהב. "הזהב אינו נכס סולידי, הוא תנודתי ומסוכן לא פחות ממניות, כפי שראינו בנפילה הדרמטית של 20% ביומיים.״ עוד הוא הדגיש כי הזינוק במחיר הזהב בשנתיים האחרונות אינו נובע מרכישות של בנקים מרכזים במערב, אלא מגורמים ספקולטיביים וניתוק מהשווי הפונדמנטלי של הנכס".
לדבריו, בנק ישראל בחר לנהל את הסיכונים באופן אקטיבי ולמקסם את עושר המדינה. החזקת מטילי זהב במרתפים אינה מספקת הגנה ממשית מסנקציות, שכן היכולת להנזיל ולמכור אותם בעת משבר מוגבלת ביותר". בניטה סיכם כי הפיזור המטבעי הרחב והחשיפה המדודה למניות, בשיעור של 25% מהרזרבות, מציבים את בנק ישראל בשורה הראשונה של הבנקים המרכזיים בעולם מבחינת ביצועים וחוסן פיננסי.
״שילוב נכסים דיגיטליים ככלי להבטחת המשכיות כלכלית״
ניר הירשמן רוב, מפורום חברות הקריפטו, קרא בדיון לאמץ גישה חדשנית לניהול יתרות המדינה באמצעות שילוב נכסים דיגיטליים. הירשמן ציין כי בעידן של חוסר יציבות, המטרה העליונה של הרזרבות היא שימור הנגישות לשווקים הגלובליים גם בתרחישי קיצון: "אם המערכות הפיננסיות הרגילות יקרסו, רזרבת ביטקוין מדודה תאפשר לישראל נגישות קריטית לשווקי ההון הבינלאומיים. כפי שארצות הברית כבר מבינה ומיישמת ברפורמות החדשות שלה, מדובר בפלטפורמה המאפשרת העברת ערך ושמירה על עצמאות כלכלית כשהדרכים המסורתיות נחסמות". כך ציין הירשמן כי על ישראל לפעול בדומה למעצמות העולם ולייצר רזרבה טכנולוגית שתהווה "חבל הצלה" פיננסי בעת חירום.
בנק ישראל: ״מדינת ישראל חייבת להיות מושקעת במטבע חוץ עם כוח קנייה ריאלי״
ח"כ מלבציקי תהה לאור הדברים, מדוע נציגי הבנק לא הציגו בפני הוועדה "גרף של זהב ודולר אחד מול השני״. ד"ר עמית פרידמן, מבנק ישראל השיב כי התנודתיות בדולר לא חשובות לישראל כמו התנודתיות בזהב: "מדינת ישראל חייבת להיות מושקעת במטבע חוץ, אלה נכסים עם כוח קנייה ריאלי, יש להם מטרות של מדיניות מוניטרית וגם מדיניות ריאלית שקשורה לכוח הקנייה של היתרות. יש לי יבוא באירו, בדולר קנדי, בדולר, על רקע כך שאני מייבא את המוצרים האלה, אני מחזיק את המטבעות הללו, וחלק מהמטרה של היתרות זה לאפשר את היבוא הזה גם בזמן חירום. כך אני אדיש לתנודה של היתרות, כי זה מאפשר לי כוח קנייה גם בתנודתיות. אנחנו משקיע אסטרטגי, אנחנו לא נכנסים ויוצאים לתקופות קצרות, אנחנו רוצים לראות אופק, אנחנו לא נכנסים לנכס חדש בתקופה של עלייה חדה, כי אז אתם רואים מה קרה ביום שישי. זהב זה נכס סיכון אבל יש לנו נכס סיכון טוב יותר".
״הזהב איבד את תפקידו הקלאסי כנכס מגובה לדולר ארה"ב״
עוד ציינו נציגי הבנק כי בדיונים בוועדה המוניטרית הוחלט שלא לרכוש זהב, ולהשקיע במניות ובקונצרנים - במידה ויראו לנכון ירכשו גם זהב. "היו שנים רבות שבהן יחס הרזרבה של זהב היה די אפס, כל בנק ישב על הזהב שלו. הזהב איבד את תפקידו הקלאסי כנכס מגובה לדולר ארה"ב. יש לו תפקיד, אולי גם כנכס רזרבה בעתיד, זה עניין של תזמון ויחס לתיק, אנחנו לא פוסלים את זה" ציין נציג הבנק.
