הקרן לאזרחי ישראל: האוצר הקצה 15 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת

פאנלים סולארים מותקים על גגות. צילום: שאטרסטוק

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח”כ ניסים ואטורי, קיימה אתמול (ג׳) דיון מקיף בהצעת התקציב לשנת הכספים 2026, שהתמקדה בהקצאות לתחומי האנרגיה המתחדשת ומחקר ופיתוח.

יו”ר הוועדה, ח”כ ניסים ואטורי, פתח את הדיון בהצהרה תקיפה: “התקציב המוקצה לאנרגיה מתחדשת צריך להיות מוכפל. אני מוחה על כך שבהצעת האוצר הוקצו רק 15 מיליון שקלים לאנרגיה מתחדשת”. ואטורי הדגיש כי הוועדה לא תשמש חותמת גומי להחלטות האוצר, וכי בכוונתו לדרוש שינויים גם בתחומים נוספים, בהם ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות לחרדים, שלדבריו אינם מקבלים מענה ראוי בהצעה הנוכחית.

ביקורת על חוסר השקיפות בהליך התקצוב

חברי כנסת נוספים הצטרפו לביקורת. ח”כ יסמין פרידמן טענה כי האוצר לא הציג לוועדה את תהליך קבלת ההחלטות שעמד בבסיס ההצעה: “ראשית האוצר צריך להציג איך הוא הגיע להצעת התקציב הזו – מה היו החלופות, מה נבחן ומה לא נבחן. בהצעה לא כתוב לטובת מה הכספים מיועדים”. לדבריה, החוק מחייב שקיפות מלאה, כולל פירוט המשרדים שהגישו בקשות והיקף הבקשות שנדחו.

גם ח”כ יוראי להב הרצנו הטיל ספק בעמידת ההצעה בדרישות החוק והנהלים של הוועדה. הוא ציין כי שני היעדים המרכזיים של הקרן – עידוד תעסוקה בנגב וקידום מחקר ופיתוח ואנרגיות מתחדשות – אינם מקבלים ביטוי מספק: “אין לנו מושג כמה מוקצה לעידוד תעסוקה בנגב, ומעט מדי כסף מושקע באנרגיה מתחדשת”.


ח"כ ניסים ואטורי. צילום ארכיון: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת


משרד האנרגיה: פער עצום בין הבקשות לאישור

סמנכ”לית מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה, שרון חצור, הציגה תמונה מדאיגה: המשרד הגיש פרויקטים בהיקף כולל של כ־300 מיליון שקלים, אך בהצעת האוצר אושרו לו רק 15.7 מיליון שקלים. בין היוזמות שנדחו או קוצצו נמנים פרויקטים לקידום אנרגיות מתחדשות בים, הקמת מרכזי חדשנות, האצת מעבר רשויות מקומיות לאנרגיה מקיימת, הלוואות להתקנת מערכות סולאריות בבתים משותפים, פאנלים סולאריים בדיור הציבורי, החלפת דודי שמש במשאבות חום והקמת קירויים סולאריים למסופי תחבורה ציבורית.

האוצר: בחרנו בפרויקט הבשל ביותר

מנגד, רפרנטית האנרגיה באגף התקציבים, מאי אלון, הסבירה כי הבחירה נעשתה על בסיס רמת הבשלות של הפרויקטים: “ישבנו עם משרד האנרגיה, מיפינו ותעדפנו. מתוך סל הפרויקטים בחרנו פרויקט אחד גדול של מו”פ בים, שלדעתנו הוא הבשל ביותר”.
בדיון השתתפו גם נציגי החברה האזרחית והאקדמיה. יעל כהן פארן מהפורום הישראלי לאנרגיה הציגה פרויקט לקידום אנרגיה מתחדשת בבתים משותפים, ופרופ’ משה תשובה ביקש תמיכה של שני מיליון שקלים ל”מיזם חשמל מאה”, שמטרתו להוביל מפעלים ותעשיות למעבר מלא לאנרגיה מתחדשת. פרופ’ חזי גילדור מהאוניברסיטה העברית הדגיש את הצורך הדחוף בחידוש ספינת מחקר ימית, תשתית קריטית למחקר וניטור סביבתי.