אושר לקריאה ראשונה: הצעת החוק להכרה בשפת הסימנים הישראלית

שפת הסימנים. צילום: שאטרסטוק

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ צבי סוכות אישרה אתמול (ד`) פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק להכרה בשפת הסימנים הישראלית. לפי ההצעה, תכיר מדינת ישראל בשפת הסימנים הישראלית כשפה טבעית של החירשים בישראל. בדיון ביקשו חברי קהילת החרשים להכיר בשפת הסימנים כחלק מתרבותם, זאת לאחר שלטענתם 81 מדינות בעולם הכירו במעמדה של שפת הסימנים.


חלק משמעותי בדיון הוקדש לשאלת `מיהו חירש`. משרד המשפטים טען כי יש לכך השלכות משפטיות, תקציביות ואכיפתיות ולכן צריך להכליל אותו בחוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הקיים שנמצא תחת אחריות הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, אולם חברי הכנסת החליטו לקדם את הצעת החוק כחוק חדש העומד בפני עצמו.


נציגת היעוץ המשפטי במשרד הרווחה, נופר נחמני, טענה כי הגדרה זו מצמצמת את את ההיקף של המשתמשים בשפה, אך לא נכללים בהגדרה "בעיקר בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימוש בשבלול (מכשיר אלקטרוני לכבדי שמיעה). ההגדרה הזו מצמצמת מאוד את האנשים שמשתמשים בשפה, אך לא נכללים בהגדרה".



חברי הכנסת מצביעים בעד הצעת החוק. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת


אכיפה, שירות ציבורי והחובות הממשלתיות – חסרים בנוסח

משרדי הממשלה הביעו חשש מנוסח החוק שיחייב אותם לנקוט בפעולות כדי לאכוף אותו. דן אורן, ראש אשכול חברתי במשרד ראש הממשלה ביקש מהוועדה להבהיר את נוסח החוק: "הכרה בשפה כרשמית זה לא רק עניין טכני, צריך להבין מה המשמעות המשפטית למי שמשתמש בשפה וגם מי שצריך לאכוף את הנושא. הנוסח הנוכחי לא בהיר האם המדינה תחויב לתת שירות בשפת הסימנים. השאלה מה החובות הקונקרטיות של המדינה מההכרה הזו, כשנדע את זה נדע מה חסר לנו בנוסח.

ח"כ חילי טרופר מיוזמי הצעת החוק: "עד היום החרשות התקבלה בחברה כחריג, המטרה שלנו לראות בשפה הייחודית שלהם כנכס תרבותי שבו קהילת החרשים מדברים בשפה שלהם ומצליחים להיות חלק מהתרבות הישראלית בזכותה ובעזרתה".

ח"כ אביחי בוארון גם מיוזמי הצעת החוק: "הצו המוסרי העליון שלנו מורה לנו שכל אחד חייב להשתלב בחברה. בדיון הזה אנחנו לא מדברים על מוגבלויות, אלא על אפיון תרבותי מסוים ונכס תרבותי שאנחנו צריכים לשמר".