אושר במליאה: פסילת מועמדים המתנגדים לקיום מדינה יהודית ודמוקרטית בבחירות לרשויות המקומיות

מליאת הכנסת. צילום ארכיון: נועם מושקוביץ / דני שם טוב, דוברות הכנסת


במסגרת הצעת החוק נקבע כי ניתן יהיה למנוע השתתפות מועמד בבחירות לרשויות המקומיות בגין העילות הקיימות למניעת השתתפותה של רשימת מועמדים (שלילת קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות). בנוסף, מוצע לקבוע עילה נוספת של תמיכה במאבק מזויין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל, למניעת השתתפות של מועמד או רשימה. כמו כן, מוצע לקבוע כי תמיכה תכלול, בין היתר, את מעשיו של אדם והתבטאויותיו.

מי יקבע? רוב של שני שליש מחברי ועדת הבחירות

ההליך בו יקבע כי רשימה או מועמד מנועים מהתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות יתנהל לפני יושב ראש ועדת בחירות אזורית. ועדת הבחירות של רשות מקומית, היועץ המשפטי לממשלה או המשנים של היועמ"ש רשאי להגיש עתירה ליו"ר ועדת הבחירות האזורית לעניין רשימה מנועה. לעניין מועמד מנוע, יידרש רוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות המקומית כדי להגיש עתירה. ניתן יהיה לערער על ההחלטה לפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ולאחר מכן תהיה זכות ערעור לפני בית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד.

ח"כ חנוך מלביצקי: "החוק הזה הוא לא חוק נגד מועמדים ערביים והוא לא נועד לפגוע ברשויות מקומיות ערביות. כפי שאני משוכנע שהמאבק בפשיעה הוא אינטרס משותף לכל אזרחיה של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין ".

להבדיל מהבחירות לכנסת, לא ניתן היום למנוע את השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ואין הוראות בחוק המאפשרות למנוע השתתפות אישית של מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות.