תלמידות בירושלים. צילום: שאטרסטוקלמעלה משנתיים של מלחמה חשפו עד כמה מערכת החינוך בישראל מתקשה לשמור על רציפות לימודית במצבי חירום. סגירת בתי ספר, פגיעה ביכולת להגיע ללמידה פיזית ומעבר ללמידה מרחוק הפכו למציאות יומיומית עבור מאות אלפי תלמידים, כאשר הפתרון המרכזי שנועד להבטיח המשכיות לימודית - למידה מקוונת - לא היה זמין או אפקטיבי במוסדות רבים.
דוח מבקר המדינה, שבחן את היערכות משרד החינוך והפעלת מערכת החינוך בעורף במהלך מלחמת חרבות ברזל בביקורת שנערכה בין ינואר 2024 ליוני 2025, מצביע על פערים בין הצורך בלמידה מרחוק לבין היכולת ליישם אותה בפועל.
הלקחים מהקורונה לא יושמו
בתקופת הקורונה הפעילה מערכת החינוך למידה דיגיטלית בהיקפים חסרי תקדים. על רקע ניסיון זה, מציין מבקר המדינה אנגלמן כי ניתן היה לצפות ל״קפיצת מדרגה״ באיכות הלמידה מרחוק. בפועל, על אף ההכרה הרשמית של משרד החינוך בחשיבות קידום למידה דיגיטלית בשגרה כתשתית לחירום - רכיבים מהותיים לשיפור האפקטיביות לא יושמו.
כך, מסקר שערך משרד החינוך בפברואר 2023 עולה כי רק 11% מבתי הספר בישראל נמצאו ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה ללמידה מקוונת, ורובם נכנסו למלחמה עם מוכנות בינונית או נמוכה. הדוח מצביע על פערים חמורים בהכשרת הצוותים החינוכיים ללמידה במצב חירום: בשנות הלימודים תשפ״ב ותשפ״ג (2021–2023) רק כ־12%–15% מעובדי ההוראה עברו השתלמויות בתחום הלמידה הדיגיטלית, ובשאלון שהפיץ משרד החינוך באפריל 2024 העידו בין 36% ל־40% מהמורים כי אינם מיומנים בהוראה מרחוק.
רוב בתי הספר בירושלים לא ערוכים ללמידה במצב חירום
על פי סקר מנהלי בתי הספר שערך משרד מבקר המדינה, 71% מבתי הספר במחוז ירושלים דיווחו כי לתלמידים חסרים אמצעים ללמידה מרחוק, ובמקביל 46% מבתי הספר דיווחו על מחסור באמצעים גם בקרב המורים. נתונים אלה מציבים את מחוז ירושלים בין המחוזות שבהם הפער בין הצורך בלמידה דיגיטלית לבין היכולת ליישם אותה בפועל הוא מהגבוהים בארץ.
כשליש ממנהלי בתי הספר שענו לסקר הארצי ציינו כי המחסור באמצעים היה אחד משלושת הקשיים המרכזיים בלמידה מרחוק במלחמה, ובקרב מנהלים שבחרו שלא להפעיל למידה מקוונת, זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך.
צניחה בהשתתפות בתרגילי חירום במחוז ירושלים: מ־99% ל־59% בתוך שנה
השלכות המחסור ניכרו גם בשיעורי ההשתתפות בתרגילי חירום. במחוז ירושלים נרשמה ירידה חדה בהשתתפות התלמידים בתרגילי למידה מרחוק: בשנת הלימודים תשפ״ב (2022) עמד שיעור ההשתתפות על כ־99%, ואילו בשנת תשפ״ג (2023) צנח ל־59% בלבד.
לעומת זאת, בעיר ירושלים עצמה נרשמה דווקא מגמה הפוכה: שיעור ההשתתפות עלה מ־37% בתשפ״ב ל־84% בתשפ״ג. פער זה מדגיש את חוסר האחידות בהיערכות ללמידה מרחוק גם בתוך אותו מחוז.
מבקר המדינה מציין בדוח כי תרגול מוקדם הוא תנאי בסיסי להצלחת למידה מרחוק, וכי היעדר השתתפות רחבה בתרגילים פוגע בהיערכות המערכת וביכולת להגיב במהירות בעת משבר.
כשלים במיגון בתי הספר ברחבי הארץ
לצד הפערים בלמידה מרחוק, דוח המבקר מציג תמונת מצב מדאיגה ברמה הארצית גם בכל הנוגע להיערכות הפיזית של בתי הספר לשעת חירום. מסקר המנהלים עולה כי בקרוב ל־40% מבתי הספר שנבדקו לא כל התלמידים הצליחו להגיע למרחבים המוגנים בתוך זמן ההתרעה, ובמרחבים עצמם נמצאו ליקויים חמורים: דלתות ופתחים לא תקינים, היעדר שירותים, מערכות סינון אוויר ותקשורת - כאשר נכון ליוני 2025 למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה על תיקון הליקויים.
בגרויות בחירום: הקלות שמנעו פגיעה בציונים אך יצרו עיוות
לצד הקשיים בלמידה מרחוק, הדוח עוסק גם בהתאמת מתכונת בחינות הבגרות למציאות החירום. בעקבות המלחמה גיבש משרד החינוך מתווה הקלות רחב, שבמסגרתו חולקו בתי הספר ל״מעגלי פגיעה״ לפי רמת ההשפעה של המלחמה על התלמידים.
מהדוח עולה כי מדיניות ההקלות אמנם מנעה פגיעה בציוני הבגרות, אך היא גם הובילה לעליות חדות בציונים לעומת השנים הקודמות. כך למשל, בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 4 יחידות לימוד נרשמה בין השנים 2023 ל־2024 עלייה של עד 17.5% בציונים.
מבקר המדינה מזהיר כי מצב זה עלול ליצור ״הינף יתר״ בציונים, ולפגוע במעמדן של בחינות הבגרות כמדד אמין ליכולת האקדמית של התלמידים.
״הפקת לקחים היא תנאי יסודי לתפקוד מערכת החינוך בעת חירום״
מבקר המדינה קובע כי על אף המלצות הביקורת כבר בשנת 2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב־שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית.
לדבריו, ״הפקת הלקחים מהפקת הלקחים והטמעתם בשגרה - הן בתחום הלמידה הדיגיטלית והן בהיערכות הפיזית – הן תנאי יסוד ליכולתה של מערכת החינוך לשמור על רציפות תפקודית ולחזק את החוסן הלאומי בעת חירום״.
