ירושלים / צילום: שאטרסטוקאפליית נערות ממוצא ספרדי בקבלה למוסדות חינוך היא בלתי חוקית ומנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל ועם זאת, זו אינה תופעה מקומית אלא רחבת היקף. ירושלים מובילה במספר התלמידות ממוצא מזרחי שנותרו ללא מסגרת חינוכית לשנת הלימודים הבאה. בכתבה שפורסמה על ידי הכתב יואלי ברים בחדשות 13 ב-30.6.2025, נמסר כי כ-440 נערות, רובן המכריע ממוצא מזרחי, נותרו ללא מסגרות חינוכיות לשנת הלימודים הבאה לאחר שמספר מוסדות סרבו לקבלן. בעקבות הפרסום משרד החינוך הציב אולטימטום למוסדות תוך התרעה בקיזוז תקציבים וביטול רשיונות.
נעמה לזימי: להטיל קנס על מוסדות המפלים על רקע מוצא
וועדת הצעירים דנה אתמול (ג׳) באפליית נערות ספרדיות בסמינרים בירושלים. יו"ר הוועדה ח"כ נעמה לזימי הדגישה כי מדובר בסוגייה גזענית, כאובה, מפלה ומשפילה, שהמדינה מחויבת למגר אותה. ״יש עליה וירידה בדיווחים, אך יש גזענות קבועה, מטורפת וממוסדת. הפקידות המקצועית בעיריית ירושלים מעיזה להשתמש בשפה בזויה וגזענית". היא קראה להטלת קנס על מוסדות המפלים על רקע מוצא.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת: מחסור בראיות – תוצאה של היעדר נתונים
לפי ד"ר יהודה טרואן, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, החוק אוסר על אפליה בין תלמידים מטעמים עדתיים, בין היתר בהליכי הקבלה והרישום למוסד חינוך. במשך השנים שבות ועולות תלונות על אפליה כאמור בהתייחס למוסדות חינוך במעמד מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובכלל זה על שהם נוקטים "מכסות" להגבלת מספר התלמידות שאינן אשכנזיות. לאחרונה, טענות כאמור עלו בהקשר של כמה בתי ספר בירושלים, והליך משפטי של עמותת "נוער כהלכה" מול מוסדות אלה ומול עיריית ירושלים מתקיים בימים אלו לבירור הטענות. טרואן הדגיש את הפער הניכר בין עדויות הורים ודיווחים נוספים שנשמעו בין היתר בדיון קודם בכנסת, להתייחסויות משרד החינוך והרשויות המקומיות לפיהן אין בידיהם ראיות לאפליה כזו. נראה שהיעדר הנתונים בנושא הוא העדר מידע על המוצא העדתי של תלמידים – אשר לא ברור עד כמה המשרד והרשויות בחנו אפשרויות להתמודד עמו.
בתי ספר המפלים על רקע עדתי נחשבים יוקרתיים יותר
הוא ציין כי לבתי ספר יוקרתיים, יש יותר ביקוש מהיצע, וחלקם – יוקרתיים בגלל עצם המחסום בקבלת תלמידות. אפליה עדתית בהליך השיבוץ יכולה להתקיים בין השאר אם הרשות המקומית נענית למדיניות קבלה מפלה של המוסדות שבהם היא מבקשת לשבץ תלמידות. באשר לרישום לקראת שנת הלימודים תשפ"ו, ידוע על לפחות שני מוסדות בירושלים שהתנגדו לשיבוץ של מנהלת החינוך – אם כי אין ביסוס לטענות כי הרקע לסירוב הוא אפליה עדתית. המחוז החרדי במשרד החינוך זימן את המוסדות לבירור. לפי הזימונים, באחד המוסדות הורה מינהל החינוך לשבץ 30 תלמידות, ובמוסד השני – 17 תלמידות – אך בהיעדר מענה מצד משרד החינוך לפנייתנו האחרונה בנושא, אין בידינו מידע כיצד הגיבו מוסדות אלו.
יעל כהן שילה, אם לשתי בנות שהתקשו בשיבוץ לסמינר, סיפרה כי מנהלת המקום נמנעה מסיוע להן בספרי לימוד ובהשלמת חומר לימודי.
תלמידות ששובצו על ידי הרשות אך לא הגיעו למוסד: בשנת תשפ״ג - 18 תלמידות, בשנת תשפ״ד –54 ובשנת תשפ״ה – 42 תלמידות
ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בהנחיות שפרסם משרד החינוך לקראת הרישום לשנת הלימודים תשפ"ו בדבר הליכי קבלה נכללים סעיפים לגבי רישום למוסדות חינוך על-יסודיים במגזר החרדי
הנוגעים למניעת אפליה.
בנושא תקנון המוסד החינוכי, המסדיר את הניהול התקין לרבות הליכי קבלה ואורחות חיים – לפי הנחיות משרד החינוך ״השיקול של עדה או מוצא בהליכי הקבלה בתקנון הוא שיקול פסול, כמו גם קביעת מכסה לעדה מסוימת או מוצא מסוים במוסד החינוכי״. המחקר קובע כי ״ניסיון העבר מלמד על קושי בפיקוח ואכיפה של משרד החינוך על תקנוני בתי הספר לבנות במוכש״ר״. עוד הוא קובע כי
״המשרד אינו יוזם נוכחות של הפיקוח בזמן אמת בהליכים בבתי הספר, אלא מתערב רק בדיעבד, בתגובה על תלונות שמגיעות לוועדות ערר לאחר תום תקופת הרישום״.
משרד החינוך לא השיב על השאלות לגבי נתונים על מספר העררים למוסדות ותוצאותיהם. לא צוין כמה ערערים נדחו טכנית או התקבלו טכנית ובכמה פניות לוועדת הערר הושגו הבנות והסכמות. ״בהיעדר מעקב אחר מספר העררים שהוגשו על רקע טענות על אפליה עדתית, אין למשרד החינוך אפשרות לגלות מוסדות שבנוגע אליהם הצטברו עררים על רקע זה״. הנתונים שכן התקבלו ומוצגים במחקר הם מתוך עררים בוועדות הערר של המחוז החרדי.


במרץ 2025 פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לאגפי החינוך של רשויות מקומיות שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה בבקשת מידע בנושא מניעת אפליה עדתית בקבלת תלמידות למוסדות על-יסודיים במוכש"ר. בין השאר יצאה פנייה למנהל החינוך בעיריית ירושלים, בה יש 16 מוסדות על-יסודיים לבנות במוכש"ר שבאחריות מנהל החינוך, שבהם הביקוש עולה על ההיצע. יש לציין כי לא נמסרו נתונים על מספר הבנות המבקשות להשתבץ במוסדות אלה.
תשובתו המנח״ח: ״עניין טענות האפליה ומניעת אפליה בקבלה למוסדות חינוך בירושלים נמצא כעת במוקד דיונים במסגרת הליך משפטי המתנהל ברשות השופטת. לדעת גורמי המקצוע בעירייה אין כל מידע על אפליה עדתית בקבלת תלמידות במוסדות העל-יסודיים במוכש"ר, ככל שהדברים נוגעים לעירייה." במקביל, הובהר כי הליכי השיבוץ הם למוסדות פרטיים, ונעשים "על ידי ההורים ישירות מול המוסדות וללא מעורבות עירונית", וכך גם הערר על החלטת המוסדות הוא של ההורים מול משרד החינוך וללא מעורבות העירייה.״
עוד מסרו כי בשנים תשפ״ג עד תשפ״ה – כל התלמידות שלא הסתדרו בעצמן קיבלו שיבוץ עירוני כנדרש בחוק. לגבי תלמידות ששובצו למוסד אך לא הגיעו ללימודים במשך 30 יום ויותר בשנים אלו, נמסר כי בשנת תשפ״ג היו 42 תלמידות כאלה, בשנת תשפ״ד – 18 ובשנת תשפ״ה – 54 תלמידות.
״ועדות הערר מאבדות את אמון הציבור בגלל שיתוף-הפעולה שלהם עם הסמינרים״
נאור שירי (יש עתיד) סיפר כי עיריית ירושלים מסרבת לענות לשאלותיו בעניין, ושאל: איך מדינת ישראל הייתה מגיבה אם באיזשהו מקום בעולם הייתה מכסה לתלמידים יהודים?
לפי עו"ד יואב ללום, מנהל "נוער כהלכה", רשות מקומית יכולה לכפות שיבוץ על מוסד חינוך עירוני, אך מנהלי אגפי חינוך ברשויות אינן מכירים סמכות זאת. במוסדות רבים יש מכסות לספרדיות, לפי כיתה. מספר הפונים הקטן לוועדות הערר במשרד החינוך, נובע מחשש ההורים ומלמד את המשרד ש"אין בעיה". אך, לדבריו וועדות הערר מאבדות את אמון הציבור, בגלל שיתוף-הפעולה שלהם עם הסמינרים, וקרא להוציא את וועדות הערר משליטת אגף החינוך החרדי.
ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר ונשיאת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, הזהירה מהדימוי העצמי – לאורך כל החיים - של מי שהתקבלה ללימודים רק בגלל לחץ פוליטי. היא קראה למנוע תקציבים ממוסדות המקיימים אפליה.
שי קלדרון, מנהל מחוז חרדי במשרד החינוך, הבהיר כי לא יאפשר שום גילוי של אפליה ויילחם בכך בכל כוחו. לדבריו, קשה לדעת לפי שם המשפחה אם מדובר במוצא ספרדי, והדרך למיגור התופעה בגיבוש והטמעת הנחיות ברורות ומדויקות, יצירת שקיפות בשיבוץ ופרסום והנגשת זכויות ההורים בעיתונות החרדית. לדבריו, הוא בדק אישית את התופעה ומדובר בעשרות תלמידות בלבד, במחזור של כ-14 אלף תלמידות.
יאיר אייפרמן, מנהל אגף חינוך חרדי בעיריית ירושלים, הוסיף כי בעיר יש כ-60 סמינרים שהם מוסדות פרטיים, חוץ מאחד, ולכן העירייה איננה מעורבת בקבלת תלמידות, אלא במקרה של חוסר שיבוץ. העירייה בודקת התאמה בין תלמידה למוסד, והניסוחים שהתגלו במסמכים הם מכוערים והעירייה מתנערת מהם לחלוטין. לפעמים, חובה להציג מורכבות משפחתית כדי להתאים שיבוץ לכל תלמידה.