(צילום: מתוך שידורי הכנסת)ממצאים חמורים של דוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית למלחמה נדונו אמש (ב׳) בוועדה לביקורת המדינה, כחלק מסדרת דוחות העוסקים בהתנהלות המדינה לפני ובמהלך המלחמה.
הוצאות המלחמה עד סוף 2024: 112.8 מיליארד שקל
על פי הדו"ח שהוצג לוועדה, אומדן הוצאות המלחמה מפרוץ הקרבות ועד נובמבר 2024 עומד על כ–112.8 מיליארד ש"ח, ובתחזית בנק ישראל צפוי להגיע לכ–250 מיליארד ש"ח עד סוף 2025. מאז תחילת המלחמה שולמו כ–17.7 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים וכ–95 מיליארד ש"ח למערכת הביטחון במסגרת תקציבי המלחמה בשנים 2023–2024, כולל כ–37 מיליארד ש"ח לתגמולי והטבות מילואים.
הקבינט החברתי כלכלי לא התכנס 9 חודשים לפני ה-7באוקטובר ועד דצמבר 2024
דוח המבקר קובע כי לא נקבעה רזרבה תקציבית ייעודית לחירום, ובפועל בעת פרוץ המלחמה הרזרבה האפקטיבית עמדה על אפס. כתוצאה מכך נדרש משרד האוצר לבצע איתור מקורות תקציביים דחוף ובלתי מתוכנן. בנוסף, הקבינט החברתי כלכלי, שאמון על קביעת מדיניות כלכלה בשעת חירום, לא דן כלל בנושא היערכות לחירום במשך תשעת החודשים שקדמו ל–7 באוקטובר, ולא התכנס כלל בשנה שלאחר מכן, מדצמבר 2023 ועד דצמבר 2024.
״סדרת מחדלים חמורים, תוצאה של שנים של הזנחה והתנהלות חובבנית״
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: "הפגיעה הפיסקלית ממשיכה להעמיק והדורות הבאים ישלמו את המחיר. לנוכח חומרת הדוח, הוועדה תבחן הקמת ועדת חקירה ממלכתית״.
שוסטר הדגיש כי בשל חומרת הממצאים ובשל העובדה כי לנקודות הביקורת השלכות מהותיות, יקיים דיון המשך בקרוב וידרוש את השתתפותם של שר האוצר, ראש אגף התקציבים, החשב הכללי והכלכלן הראשי.
ח"כ בני גנץ: "התכנון התקציבי לשנת 2024 נולד גרוע ולא לקח בחשבון מלחמה מתמשכת. יש להקים מנגנון קבוע לניהול הכלכלה בשעת חירום ולהבחין בין תקציבים גמישים לקבועים לצורך הפניית משאבים, במקום הגדלת הגירעון. ישראל תמשיך לפגוש מצבי חירום וחייבים מוכנות."
ח"כ מיקי לוי: "דירוג האשראי ירד שלוש פעמים, יחס החוב תוצר מתקרב ל־70%, וישראל נמצאת במקום השני ביוקר המחיה ב־OECD ."
בנק ישראל: ״מגוון כלחם להתמודדות עם מצבי משבר״
במהלך הדיון הציג בנק ישראל, באמצעות מימי רגב מנהלת יחידת שוק הכספים ונזילות, את פעילות הבנק בתחילת המלחמה, כולל תכניות לייצוב השווקים ומתן אשראי לעסקים בינוניים וקטנים. רגב ציינה כי בניגוד לביקורת בדוח, לבנק ישראל "מגוון כלים להתמודד עם מצבי משבר", וניתוחים פנימיים מצביעים על כך שהאשראי הועבר לעסקים שנפגעו באופן הוגן ומקצועי.
״היעדר מדיניות ועיכובים בחקיקה ובחלוקת מענקים גרמו לפגיעה קשה בעסקים״
נציג פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, ליאור גור, התריע כי למרות משברי הקורונה והלחימה, "מדיניות הממשלה בתחום הסיוע לעסקים היא אד־הוק, ללא מתווה קבוע". לדבריו, העיכובים בחקיקה ובחלוקת מענקים גרמו לפגיעה קשה בעסקים רבים.
