פרויקטים נבחרים של מילוסלבסקי אדריכלים , פרויקט החשמונאים, בית ישראל – קנדה ופרויקט בבלי
חברת מילוסלבסקי אדריכלים היא מהבולטות והמשפיעות בישראל בתחום התכנון האדריכלי. התמחותה כוללת מגדלים מעורבי שימושים, מתחמי תעסוקה, מגורים ומלונאות, לצד פרויקטים מורכבים ומאתגרים במרכז ובפריפריה.
אדריכל גיא מילוסלבסקי, מנכ“ל ובעלים מילוסלבסקי אדריכלים בע“מגיא מילוסלבסקי, הינו דור שלישי למשרד אדריכלים שנוסד בצפת בשנת 1937. המשרד, במתכונתו הנוכחית, התרחב לפני כשני עשורים לגבעתיים, ובהמשך לשלוחות בחיפה, ירושלים ובאר שבע.
כיום, המשרד הראשי שוכן על גבול רמת גן-בני ברק ומעסיק למעלה מ-200 אדריכלים ואנשי מקצוע, הפועלים בפריסה ארצית.
אדריכלות כפעולה חברתית
מילוסלבסקי רואה באדריכלות לא רק עיצוב חזותי אלא גם תהליך חברתי, תרבותי וכלכלי.
״האדריכלות היא הרבה מעבר לצורה - היא כלי שנועד לשפר את חיי התושבים ולחזק את המרקם העירוני״, הוא אומר. ״כמי שגדל בצפת, חשוב לי לעבוד גם בפריפריה, ולתת מענה ואופק לאזורים במדינתנו שמחוץ לגוש דן״.
החשיבות של לוקאליות מתבטאת בשיח המקצועי ובמענים של מילוסלבסקי אדריכלים מול מהנדסים ואנשי מקצוע ברשויות המקומיות, בוועדות המקומיות ובוועדות המחוזיות. לדבריו, לכל עיר יש זהות ייחודית ומאפיינים משלה, ולכן, צוות מקומי הוא מפתח הן לעבודה תכנונית מוקפדת מול הרשויות והן לשירות טוב ומדויק יותר ללקוחות, שלרוב הם מקומיים בעצמם.
כיצד בפועל באים לידי ביטוי היתרונות של משרד אדריכלים מקומי?
״צוותי התכנון המקומיים שלנו מזוהים עם האזור ומכירים אותו לעומק. הם ״חיים ונושמים״ את המקום, את האנרגיה, מזג האוויר, תנאי הטופוגרפיה וכמובן שולטים בתוכניות העירוניות והמחוזיות, המקודמות בוועדות השונות - הם המכלול שמאפשר שירות מיטבי ללקוחות - לאורך כל שלבי הפרויקט״, מציין מילוסלבסקי. לדבריו, בהיכרות ארוכת טווח עם השטח, היזמים והרשויות יש יתרון ברור: ״אנחנו בונים עם הקהילה ועבור הקהילה, מה שמייצר ערך מוסף חברתי וכלכלי, מחזק את אוכלוסיית המקור ומאפשר שילוב של אוכלוסייה חדשה וחזקה״.
שיטת העבודה של המשרד נשענת על שני עקרונות יסוד:
ניתוח אורבני-תכנוני - תהליך סיסטמתי הכולל תחקיר היסטורי, דמוגרפי, סביבתי, חברתי והנדסי, שמטרתו לזהות את הצרכים המדויקים של כל פרויקט. התהליך מלווה בצוות גדול של מתכננים.
תכנון רעיוני-הוליסטי - יצירת מבנה בעל זהות ייחודית המשתלב בהרמוניה עם המרקם העירוני הרחב - רחוב, שכונה, עיר - ומשרת את כלל המערכת העירונית, תוך התאמה מיטבית לייעוד ולתנאים הספציפיים של המרחב והמשתמש הסופי.
מאתרים היסטוריים ועד מגדלים מעורבי שימושים
בזכות גישה זו, הצליח המשרד להוציא לפועל פרויקטים מורכבים בקני מידה שונים ׀ משימור אתרים היסטוריים ועד תכנון מתחמי מגורים ותעסוקה שלמים ׀ תוך שמירה על זהות אדריכלית ברורה.
בשנותיו הראשונות התמקד המשרד בשיקום ושחזור מבנים בעלי אופי משתנה, בעיקר בצפון הארץ בפרויקטים כדוגמאת מוזיאון אסירי המחתרות בעכו, אתר תל דן, ראש הנקרה ומלון כנען ספא.
“מבנה הוא קודם כל פרשנות בידיו של האדריכל,” אומר מילוסלבסקי. “אנחנו מביאים את האני-מאמין שלנו למרחב הציבורי, ודרך פתרונות ייחודיים מעניקים ערך מוסף שבא לידי ביטוי במבנה חדש המייצר סביבה מעודנת אך לא מנוכרת; מרחב פעיל שמכבד את המורשת וההיסטוריה; חדשנות ואיכות המעשירים את המרחב האורבני״.
פרויקט הרצליה דרום, 660 יח״ד. הפרויקט מאופיין בעירוב שימושים ומייצר מהפכה ברקמה האורבנית. הדמייה: מילוסלבסקי אדריכליםהתחדשות עירונית: מרקמים ברי קיימא
משרד מילוסלבסקי אדריכלים מתאפיין בסגנון מודרני וחדשני, המשלב טכנולוגיות מתקדמות עם חשיבה אקולוגית ופונקציונאלית. תכנון הפנים וחומרי הגמר שמים דגש על קווים נקיים, צורות גאומטריות רכות ושימוש בזכוכית, פלדה ובטון.
מילוסלבסקי מסביר: ״באמצעות חלוקת מסה מתוחכמת ותנועה המשכית, אנחנו מייצרים מראה אלגנטי ומאוורר - בין אם במגדל, בקומפלקס או בשכונת מגורים. תפיסה זאת צמחה ובאה לידי ביטוי כתגובה למורכבות ולצפיפות רבה שמחייבות חשיבה אחרת ופתרונות מעודנים״.
מבני ציבור כמנוע מיתוגי
בעשור האחרון הולכת וגוברת ההבנה שמבנה ציבורי ייחודי הוא לא רק פתרון פונקציונלי, אלא גם כלי מיתוגי חשוב, שמסוגל לשנות את תדמית העיר, למשוך אוכלוסיות חדשות ואף לעודד פיתוח כלכלי.
מה החשיבות של יצירת מופת אדריכלית בערי פריפריה כמו בית שמש ואילת?
״מבנה ציבורי טוב הוא שגריר של העיר,” מדגיש מילוסלבסקי. “הוא מצהיר מי אנחנו, מה חשוב לנו ואיך אנחנו רוצים לחיות כאן. זה לא רק קירות וגג – אלא הצהרה עירונית. כשהמבנה מצליח לרגש את התושב ומושך מבקרים מבחוץ - הוא הופך לנכס אסטרטגי”.
מבנה העירייה החדש של אילת - חדשנות אקולוגית על שטחו של שדה התעופה הישן יזם: חכ”א - חברה כלכלית אילת ניהול פרויקט קבוצת גדיש, הדמיה: מילוסלבסקי אדריכליםמה חשוב להדגיש בתכנון מבני ציבור?
״בתכנון מבנה ציבורי אייקוני, אנחנו מתמקדים בקונטקסט האורבני של המבנה ובקהילה עבורה אנו מתכננים, תוך יצירת מבנה פורץ דרך, חלוצי, המעמיד סטנדרטים חדשניים ונועזים באדריכלות״.
בין הפרויקטים הציבוריים המתוכננים: עיריית בית שמש, עיריית אילת ומרכז התרבות החדש ברמת גן - פרויקט שעתיד להיות מהאייקונים בישראל.
היכל התרבות החדש ברמת גן, שמתכנן משרד מילוסלבסקי, נבנה כתשתית תרבותית-עירונית מהשורה הראשונה. ראש העיר, כרמל שאמה הכהן הגדירו:
״סמל למחויבות העיר להעניק לתושבים ולמבקריה חוויה תרבותית ועירונית מתקדמת ברמה בינלאומית״.
הפרויקט יוקם בהשקעה של כ 200 מיליון שקלים, באמצעות החברה הכלכלית רמת גן, וצפוי להיפתח בשנת 2028.
התחדשות עירונית בפריפריה: הרבה מעבר לבנייה
כמי שהגיע מהפריפריה הצפונית, מילוסלבסקי מבקר את מדיניות ממשלות ישראל בנושא מיגון והתחדשות עירונית בפריפריה, בעשורים האחרונים: ״דווקא בצפון ובבקעת הירדן, החשופים לרעידות אדמה, נדרש היה לחזק מבנים - אך בפועל זה לא קרה. זהו עיוות מהותי במדיניות״.
היכל התרבות ברמת גן ישתרע על שטח כולל של 7,500 מ"ר, ובו תוכננו אולם מופעים עם 1,250 מקומות ישיבה, מרכז קונגרסים מודולארי הכולל אודיטוריום ואולמות אירועים, וגג ציבורי פתוח המשקיף אל הפארק והנוף העירוני.
כיצד ניתן לתמרץ יזמים לבנות בפריפריה?
“אני מאמין כי התחדשות עירונית בפריפריה הוא הכרח ולא מותרות. ישנה חשיבות עליונה לעודד יזמים מהמרכז לפעול בפריפריה כחלק מסל הטבות כולל שיתמרץ את המהלך. מדובר במהלך מדיני-חברתי-כלכלי שמטרתו בניית הארץ עבור הדור הצעיר, מהלך שיעניק אלטרנטיבה אמיתית ואיכות חיים, נגישות למרכזי תעסוקה, מסחר ומגורים, עם חשיבה חדשנית ועירוב שימושים”.
“התחדשות עירונית אינה מספקת לבדה, נדרש פה תכנון עירוני שמתכלל גם אספקטים חברתיים וכלכליים שיצמיחו ערים חזקות“ הוא אומר ומדגיש עד כמה הוא מתגעגע לצפת של ימי ילדותו, שהייתה עיר מגוונת ופלורליסטית.
עיר תחת עיר: לחשוב מתחת לפני השטח
בעולם שבו הקרקע במרכזי הערים יקרה ומוגבלת, והצורך בתשתיות ובמרחבים ציבוריים הולך וגדל, עולה ביתר שאת הרעיון של “עיר תחת עיר” - ניצול חכם של המרחב התת-קרקעי לטובת הציבור.
מילוסלבסקי: ״מדובר בכלי מרכזי בתכנון עירוני מתקדם, בפרט בערים עם מגבלות שטח וביקוש גבוה לשטחים פתוחים, המשלב שכבות תת-קרקעיות ייעודיות למטרות שונות״.
תפיסת “עיר תחת עיר“ תאפשר שימושים שונים בשכבות תת הקרקע:
- חניונים תת קרקעיים שיפנו את הרחוב להולכי רגל ורוכבי אופניים.
- מרכזי תחבורה המשלבים - רכבות, מטרו, ורכבת קלה, המחוברים במפלס התת קרקע ישירות למרכזי מסחר ומוסדות ציבור.
- מתקני תשתית - אנרגיה ירוקה, מים ומיחזור.
מיקומם מתחת לקרקע ישחרר את המרחב העילי לטובת פארקים ושימושים קהילתיים.
“עיר חכמה לא מסתכלת רק קדימה - היא גם מסתכלת למטה,” מדגיש מילוסלבסקי, ומפרט את הקיים מול הנדרש:
״נדרש תכנון רקמה עירונית תת קרקעית שתחבר בין אזורים שונים, בעירוב שימושים, תחנות מטרו רבות פוגשות מיקומים אקראיים ולא מחוברים לעירוניות - אם יש תחנה במרחק של 300 מ׳ מאולם תיאטרון מרכזי, מדוע לא לייצר בתת קרקע פעילויות מסחר שיחברו את התחנה למרחב תרבותי אחד באופן מאוקלם ואטרקטיבי?״.
“כאדריכלים, האחריות שלנו היא לא רק לתכנן מבנה - אלא לתכנן חיים”, מסכם מילוסלבסקי. ״אם הצלחנו ליצור מקום שבו אנשים מרגישים שייכים, בטוחים ומעוררי השראה - עשינו את שלנו”.
