מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת יםאיגוד המנמ“רים הוא הגוף המקצועי המאגד את מנהלי מערכות המידע והדיגיטל ומוביל את תחום טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות ברשויות בישראל. האיגוד מהווה בית מקצועי למנמ“רים, ומשמש פלטפורמה לשיתוף ידע ולקידום חדשנות, ומחזק את מעמד המנמ“ר כשותף אסטרטגי בכיר בהנהלת העירייה.
המנמ״ר הינו ציר קריטי בתפקוד העירייה, הן בשמירת רציפות תפקודית ומתן שירותים חיוניים לתושבים בעתות שיגרה וחירום, והן באמצעות חיבור בין תחומי הכלכלה, החברה והתשתיות ברשויות המקומיות.
לקראת הוועידה, שוחחנו עם מוטי לייסט, מנמ“ר עיריית בת ים על האתגרים והלקחים מהתקופה האחרונה.
איך אתה מגדיר “אירוע“ מבחינת רשות מקומית?
“כשאנחנו מדברים על ‘אירוע’, בין אם זה טיל, קריסת מערכת מידע או רעידת אדמה, העיקרון זהה – יש לנהל שליטה בשטח ובמקביל שליטה בדאטה. ההבדל הוא בעיקר בעוצמה ובמשך הזמן. אירוע נקודתי יכול להימשך שעות או יום, אירוע מתמשך - שבועות או חודשים. אבל סט הכלים לניהול הוא זהה“.
מה למדתם בעיריית בת ים בזמן המלחמה?
“הבנו מהר מאוד שהאתרים הקריטיים: מרכז המחשבים, חניון כלי הרכב העירוני, מרכזי חירום ואתרים נוספים, הם נקודות תורפה. השקענו בהקמת יכולות גיבוי, ציוד חלופי ותוכניות המשכיות עסקיות. בסופו של דבר, אם האתר הקריטי לא מתפקד העיר עלולה למצוא עצמה משותקת. היערכות זו היא השקעה שמחזירה את עצמה כבר באירוע הראשון (אף כי היינו מעדיפים לאבד השקעה זו ולהימנע מהאירוע)״.
איך ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בין הרשויות לשלטון המרכזי?
“הפער הגדול ביותר שראינו במבצע ‘עם כלביא’ היה בתיאום בין הרשויות לשלטון המרכזי. הרשויות המקומיות נמצאות בחזית, אבל לרוב ללא מנגנון קבוע להעברת מידע ומשאבים. יש להקים מנגנון פורמלי עם גורם מתכלל ברמה הלאומית שיידע לחבר בין המידע המקומי לבין ההחלטות הממשלתיות בזמן אמת. השלטון המרכזי לא ערוך לצורך הזה של פעולה משותפת, שיתוף מידע, קיום תוכניות מגירה אופרטיביות וכד‘. עושה רושם שגם ברובד הכספי קיים קושי במציאת פתרונות קבע ולא רק “פלסטר“ זמני. להמחשה: אין כרגע את היכולת לייצר התחדשות עירונית מהירה באזור שנפגע, וכתוצאה מכך מתקנים נזקים בבניינים בני
60-70 שנה, שממילא יהרסו בתוכניות התחדשות מתוכננות שייצאו לפועל, עוד שנתיים-שלוש״.
אילו פערים גיליתם בניהול מידע ?
“האתגר המרכזי היה היעדרות של לוח מכוונים מלא בזמן אמת. לא היה מענה לשאלות כמו: שמות התושבים והנפגעים, מצב התשתיות, המשימות שיצאו לדרך? כדי לשפר את המצב צריך איגום מידע עירוני אמיתי - מערכת אחת שמרכזת את כל הנתונים מכלל הגורמים, מאפשרת הצלבות, מעקב אחר משימות שנובעות מהמידע ומציגה תמונת מצב עדכנית לכל מקבל החלטות בעירייה״.
מה המשמעות של החזקת ציוד מחשוב ושירותים מוכנים מראש?
“בשטח גילינו שחלק מבעלי התפקידים הקריטיים לא היו מצוידים במחשבים ניידים (אף כי לחלקם הגדול יש כאלה לצורכי עבודה) או בכלים זמינים אחרים לאיסוף מידע ו/או לצפייה במידע קיים בעירייה. זו טעות קריטית שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. רשות חייבת להחזיק ציוד ושירותים מוכנים מראש - גם אם לא נעשה בהם שימוש ביומיום. זו פוליסת הביטוח שלנו. אמנם הזכרנו מחשבים ניידים אך יש לזכור שלמחשבים נדרשת גם תקשורת זמינה למתן שירות אפקטיבי ומסונכרן. כמו כן, נדרשים בעלי מקצוע שיהיו מתורגלים בשימוש בפתרונות שיותוו“.
איך מאזנים בין שיתוף מידע להצלת חיים לבין שמירה על פרטיות האזרחים?
“פרטיות האזרחים היא ערך עליון, אך בזמן חירום - הצלת חיים קודמת. כאשר נשקפת סכנת חיים ממשית, וראינו תושבים חסרי כל יוצאים מבין ההריסות, השאלה היא לא אם לשתף מידע, אלא איך לשתף בצורה מאובטחת ונכונה. אם אין לנו גישה לנתונים בזמן אמת, אנחנו מתקשים להציל חיים או לתת שירות. לכן יש צורך בכלים, נהלים ברורים ומדיניות אבטחה, שיאפשרו שימוש במידע מבלי לפגוע בפרטיות. בסיום “אירוע“, כולו או חלקו, יש לזכור ולחזור לאותם אזורים ששותף עמם מידע על-מנת לבער אותו“.
איזה לקחים כבר יושמו בבת ים מאז המלחמה?
“בשלב ראשון תחקרנו את עצמנו פנימה - הפקנו לקחים, חיזקנו את מערכות הגיבוי באמצעות הוצאת הגיבויים לענן והגדלת השרידות. תרגלנו ניהול מידע בזמן אמת - לא מחכים לאירוע הבא אלא מתרגלים בשגרה כדי שביום פקודה כולם ידעו בדיוק מה לעשות. יחד עם זאת, נדרשת עבודה מרובה כמו למשל מיפוי אתרים קריטיים וגיבויים, תכנון כוח אדם ומוכנות בזמן חירום, שימור מיומנויות והעברת ידע, התמודדות עם אירוע רב זירתי וכד׳. החוויה של הרס כבד כל כך, והמשמעויות של הסיכון הן מובנות. אנחנו לא שוקטים על השמרים, ממשיכים להשתפר וסומכים בעיקר על הכוח העירוני ופחות על גורמי חוץ. מה שלא נעשה לבד כנראה שלא יהיה לנו“.
לסיום, לאן הולך תחום מערכות המידע ברשויות בעשור הקרוב?
“אני רואה את תחום מערכות המידע הופך לליבה אסטרטגית לא רק פונקציה תומכת. המנמ“ר יחזיק את מפת המידע העירונית, יידע לנתח אותה - עם בינה מלאכותית או בלעדיה - ויוביל שירות פרואקטיבי לתושב.
בסוף, בין אם זה אירוע קטן או משבר לאומי, הכל מתנקז לשני דברים: תפקוד בשטח ודאטה בזמן אמת. אלו הכלים שיבטיחו רציפות בשירות, התאוששות מהירה והמשכיות עסקית של הרשות. ככל שנהיה מוכנים יותר, נספק שירות טוב יותר לטובת כל צורך שיעלה“.
צילום: שאטרסטוק
