|
|
|
|
|
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: העלאת הגירעון והרחבת ההוצאה הממשלתית
|
|
הממשלה מבקשת להעלות את תקרת הגירעון ל- 5.2% מהתוצר ולהרחיב את ההוצאה התקציבית בעקבות הוצאות הלחימה הגוברות. ההצעה עברה ברוב קטן ותועבר להמשך החקיקה
מליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. בהצבעה השתתפו 89 חברי כנסת: 48 הצביעו בעד, 40 התנגדו ואחד נמנע. ההצעה תועבר כעת לוועדת הכנסת, שתקבע איזו ועדה תדון בהמשך החקיקה. הוצאה ממשלתית בהיקף של 20.4% מהתוצר תאושר לשנה הקרובה
לפי ההצעה, תקרת הגירעון לשנת 2025 תועלה כך ששיעורו לא יעלה על 5.2% מהתוצר. בנוסף, הוצאה ממשלתית בהיקף של 20.4% מהתוצר תאושר לשנה הקרובה - גידול ביחס למסגרת התקציבית לשנת 2024. מתוך סכום זה, 5.6% יוקצו להוצאות ביטחוניות, בעיקר לנוכח המערכה מול איראן והוצאות מבצעיות נוספות, ו-0.4% יופנו לצרכים אזרחיים הנובעים ישירות מהלחימה. הגידול בהוצאות כתוצאה מהתמשכות הלחימה
על אף שתקציב המדינה לשנת 2025 כבר אושר במרץ, מאז חל שינוי משמעותי במציאות הביטחונית. במאי יצאה ישראל למבצע “מרכבות גדעון”, שהוביל להיקף גיוס מילואים רחב מהצפוי והוצאות נוספות. ביוני נפתח מבצע “עם כלביא” נגד איראן, שבמסגרתו בוצעו תקיפות נרחבות, אשר גררו מתקפות נגד מצד טהראן ומאמצי הגנה משמעותיים בתוך ישראל. המסגרת התקציבית שאושרה בתחילת השנה לא כללה את ההוצאות החריגות הללו. לפי הממשלה, הצורך בהגדלת תקרת ההוצאה נובע מהמשך הלחימה, מהטיפול בנפגעי פעולות האיבה ומהשפעותיהם הכלכליות. התנגדות חריפה להרחבת מסגרת ההוצאה והעלאת הגירעון מצד האופוזיציה
לצד התמיכה, נרשמה גם התנגדות חריפה מהאופוזיציה, שטענה כי הרחבת מסגרת ההוצאה והעלאת הגירעון עלולות להכביד על המשק ולהוביל לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
חדשות נוספות
בוועידת המפרץ הבינלאומית לאזוריות, שהתקיימה אמש במרכז הקונגרסים בחיפה, אמר ראש העיר יונה יהב: ״תשומת הלב הציבורית מושקעת במרכז הארץ, בתל אביב, וזה גם מתורגם בכסף״
ראה מידע נוסף..
ריבוי אירועי אלימות והיעדר אכיפה מבעירים את השטח ביהודה ושומרון בעונת המסיק. שתי צעירות יהודיות מארה”ב שהתנדבו במסיק זיתים בכפר בורין שבשומרון במסגרת ארגון “רבנים לזכויות אדם”, נעצרו וגורשו מישראל לתקופה של עשר שנים. ח״כ גלעד קריב: ״האלימות מצד מתנחלים ומיעוט של חיילים הפכה ל”מכת מדינה״
ראה מידע נוסף..
בעקבות התנגדות נחרצת של תושבי יבנה ופעולה מהירה של גורמים עירוניים ופעילים סביבתיים, הוסר מסדר היום של הממשלה דיון על הקמת תחנת כוח חדשה באשדוד. התחנה, שתוכננה להיבנות על שטח בית הזיקוק בעיר, והייתה אמורה לפעול על בסיס גז טבעי בהספק של לפחות 630 מגהוואט, עוררה חשש כבד בקרב התושבים, המתגוררים בסמוך לאזור התעשייה הפטרוכימי. ראש העיר גבאי: "תושבי יבנה סובלים ממטרדי ריח וזיהום אוויר חמורים, ואין מקום להוסיף מקור פליטות נוסף"
ראה מידע נוסף..
כתוצאה ממחסור חמור בעובדים לאיסוף ופינוי אשפה ברשויות המקומיות, השלטון המקומי מתריע מפני השתלטות של גורמים עבריינים על התחום. חברות לפינוי ואיסוף אשפה פנו לוועדה המיוחדת לעובדים זרים בבקשה לאפשר להן להעסיק עובדים זרים. בדיון נחשף כי עיריית תל אביב משלמת כ-25,000 שקל לעובד לחודש.
ראה מידע נוסף..
טיפולים חדשניים בתחום הטיפול בהתפתחות הילד אינם כלולים בסל הבריאות ולפיכך אינם נגישים עבור אוכלוסיות רחבות. בדיון של הוועדה לזכויות הילד עלה כי הרחבת סל הטיפולים דורש תיקון לחוק בריאות ממלכתי. יו"ר הוועדה, ח"כ שטי שטרית: ״לא ייתכן שרק משפחות בעלות אמצעים יוכלו להעניק לילדיהן טיפולים חיוניים כאלו
ראה מידע נוסף..
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עונש מוות למחבלים של ח״כ לימור סון הר-מלך. 39 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 16 מתנגדים. הרב דב לנדאו מנהיגה הרוחני של דגל התורה הורה להצביע נגד החוק: ״יש כאן חשש רודף״
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|