שר החינוך יואב קיש (צילום: ארכיון, דני שם טוב, דוברות הכנסת)בעקבות מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת הירידה בהישגי תלמידי ישראל במבחני PISA ו־TIMSS במתמטיקה ובמדעים, החליט שר החינוך, יואב קיש לגבש תוכנית לאומית להעצמת לימודי המדע, המתמטיקה, טכנולוגיה והנדסה, בהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. אלא שבשטח מתחדדת השאלה: איפה יימצאו המורים שיחוללו את השינוי?
מערכת החינוך ניצבת בפני אתגר חסר תקדים: הידרדרות מתמשכת בהישגי התלמידים והתלמידות במבחני PISA ו־TIMSS במתמטיקה ובמדעים. בעקבות מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת הנושא, שר החינוך, יואב קיש הכריז על רפורמת ״ישראל ריאלית״ – תוכנית מערכתית לחיזוק לימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, והטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך. מדובר על השקעה של כחצי מיליארד שקלים בהכשרה וגיוס מורים, שדרוג תוכניות לימודים, שדרוג מערכות טכנולוגיות ועוד.
עיקרי הרפורמה: שינוי מבנה פדגוגי-ארגוני, חדשנות וצמצום פערים
שלושת המהלכים המרכזיים שהוגדרו על ידי הוועדה כקריטיים לתיקון ושינוי הם: שינוי ארגוני במערכת החינוך, תוך התמקדות במקצועות הריאליים; איכות ההון האנושי בהוראה והכשרתו וצמצום פערים חינוכיים.
תלמידי בית ספר (צילום: שאטרסטוק)מהלכים אלה יובלו על ידי שינוי מערך הפיקוח והניהול המקצועי, כולל הגדרת רכזי מקצועות ריאליים בית ספריים. מענה למחסור במורים יינתן באמצעות הכשרות, שיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה, והקמת ועדה מל״גית לבחינת השינוי הנדרש במכללות ההוראה ובהכשרת המורים.
לגבי צמצום פערים חינוכיים , ייבחן וישופר מודל התקצוב הדיפרנציאלי והשימוש במשאבים, לצד התמודדות עם חסמים דיגיטליים וטכנולוגיים באוכלוסיות השונות במערכת החינוך.
משבר מתמשך: מחסור במורים איכותיים למקצועות הריאליים
מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, בנושא פערים בהוראת מקצועות הפיזיקה והמתמטיקה (2022), קבע כי המחסור במורים מוביל לירידה במספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ומדעים ברמה מוגברת. כתוצאה מכך, הוציא משרד החינוך קול קורא להכשרת עובדי הוראה מקרב יוצאי תעשיית ההייטק ומוסדות אקדמיים, במטרה לגייס תוספת של כ-300 מורים בשנה. מאז, עברו שלוש שנים, והמשבר רק החריף.
העדפה למקצועות היהדות על חשבון המדעים
כתבה שפורסמה ב״דה מרקר״ בספטמבר 2024 חשפה כי למרות מחסור בעשרות אלפי מורים למתמטיקה, אנגלית, שפה ובמקצועות המדעים, מערכת החינוך מוצפת בבוגרי הוראה שהוכשרו ללמד תנ״ך ויהדות. עוד צוין בכתבה כי מתוך 10,500 מורים למתמטיקה – 62% לא הוכשרו ללמד את המקצוע.
למרות הכרזות השר, נדמה כי משרד החינוך מתעדף תגבור לימודי מורשת ויהדות ואף השיק לא מכבר את תוכנית ״שורשים לזהות יהודית וציונית״ , שגורעת 4% מכספי הגפ"ן.
57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים לעסוק בהוראה
משבר המורים אינו רק עניין של מחסור אלא גם של מוטיבציה. בדיון בוועדת הצעירים בכנסת, שהתקיים לאחרונה, נחשף כי כ-57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים לעסוק בהוראה כלל, ו-47% שוקלים לעבור לתחום לימודים אחר.
נתון זה ממחיש את הפער שבין תכניות ההכשרה לבין המציאות בשטח – תנאי שכר ושחיקה שמרחיקים צעירים וצעירות מהמקצוע.
״התקציב ברובו אינו חדש אלא נגרע מתחומים אחרים במערכת״
תנועת ״מובילי חינוך״ לחיזוק החינוך הציבורי בישראל אומרת בתגובה לרפורמה החדשה: ״כבר היום חסרים מורים מיומנים למקצועות ריאליים, וקשה להאמין שתוספת של מאות מיליונים, שרובם אינם כסף חדש אלא העברת תקציבים פנימית, תספיק כדי לגייס מורים טובים או לשנות את אופי ההוראה מהעברת ידע לפיתוח חשיבה. המשמעות ברורה: אם התקציב איננו חדש, הוא נגרע מתחומים אחרים במערכת. כלומר תהיה פגיעה ממשית בתוכניות ופעילויות אחרות בחינוך הציבורי.״
שר החינוך: ״אני אחראי״
שר החינוך לוקח על עצמו את האחריות על השינוי: ״אני אחראי לתקן. תוכנית ״ישראל ריאלית״ נועדה לשנות את המציאות הזו מהיסוד, להעניק לילדים שלנו את הכלים להצליח בזירה הבינלאומית ולהבטיח את עתידה של ישראל כמעצמת מדע וטכנולוגיה."
