יוסי ברדוני, ראש עיריית גבעת שמואל (צילום: ליאור בר סימן טוב)שיח בין בני נוער דתיים לחילוניים מהווה כלי חינוכי מרכזי ביצירת גשרים בין שכבות האוכלוסייה השונות במדינת ישראל. כאשר צעירים מרקעים תרבותיים ודתיים שונים נפגשים במסגרות חינוכיות מובנות, הם מגלים כי מעבר להבדלים החיצוניים קיימים להם ערכים משותפים רבים כמו: אהבת הארץ, דאגה לעתיד המדינה, חתירה לצדק חברתי והכרה בחשיבות ההיסטוריה היהודית.
מימוש החזון של חיים משותפים
העיר גבעת שמואל מהווה בהחלט דוגמה חיה ומעשית למימוש החזון של חיים משותפים בין דתיים וחילוניים במרחב אחד. בעיר זו, שנוסדה כקיבוץ חילוני ופיתחה עם השנים אופי מעורב, חיים כיום זה לצד זה באהבה ובכבוד הדדי משפחות דתיות וחילוניות. התושבים מגלים במהלך החיים היומיומיים כי למרות ההבדלים בדרך החיים, הם חולקים חזון משותף לעיר איכותית, לחינוך מעולה לילדיהם ולקהילה חמה ותומכת. המודל של גבעת שמואל מוכיח כי ציונות מאחדת, יכולה לשמש בסיס איתן לחיים משותפים, כאשר כבוד הזולת והערכים המשותפים של אהבת הארץ, עזרה הדדית ובניית חברה טובה יותר מנצחים על פני חילוקי דעות או הבדלי אורח חיים.
שיח מכבד ומחבר ותחושת אחריות
החודש במסגרת טקס שהתקיים בבית הנשיא בירושלים, הוענק למחלקת הנוער של גבעת שמואל אות הצטיינות של שר החינוך לשנת תשפ"ה. מדובר בפרס יוקרתי המוענק למחלקות נוער מצטיינות בישראל, כהוקרה על עשייה ערכית, חדשנית ובעלת השפעה חינוכית וחברתית רחבה. מאחורי הפרס עומדת פעילות מרשימה שבבסיסה חזון חינוכי עמוק אותו מוביל ראש העיר יוסי ברודני מאז כניסתו לתפקיד לפני כ- 15 שנים. חזון המבקש לקרב בין קהילות שונות בעיר, לייצר חיבורים בין דתיים לחילונים ולחנך דור צעיר לשיח, שייכות ותחושת אחריות כלפי החברה הישראלית.
"גבעת שמואל היא עיר שמשלבת בתוכה קהילות שונות, ואנחנו מאמינים שהחיים המשותפים הללו לא רק מאפשרים, אלא מחייבים אותנו לחנך לדו-שיח, להיכרות הדדית ולהידוק השותפות," אומר ראש העיר, יוסי ברודני. "יצירת חיבורים בגיל הצעיר הם מפתח לחברה מלוכדת, סולידרית וערכית. זו עבודת עומק שמעצבת את הזהות של הדור הבא."
צילום: באדיבות דוברות גבעת שמואלחינוך ייעודי לנוער: זהות מקומית ולאומית
כחלק מחזון זה, מחלקת הנוער העירונית בשיתוף אגף החינוך מקיימים בבתי הספר בעיר תוכנית "מסעות זהות" רב-שנתי, שיזמה מחלקת הנוער בעיר לכיתות ו’, ט’ ו-י’. התוכנית מציעה תהליך הדרגתי, שבו בכל שלב מתווסף רובד נוסף של בירור זהות אישית, קהילתית ולאומית, בהתאמה לגיל המשתתפים.
הפעילויות מתקיימות בבתי הספר כשיעור חברה פתוח, במסגרתו הילדים מתחילים לראשונה להתבונן פנימה, לשאול שאלות זהות של "מי אני", "מה מייחד אותי" ולהיחשף למגזרים שונים בחברה הישראלית. רגע לפני העלייה לתיכון, נפגשים כלל תלמידי שכבות ט` ליום המוקדש להתבוננות בזהות קהילתית וישראלית, הכוללות בין היתר סדנאות, משחקי תפקידים, מעגלי שיח ופעילויות גיבוש, במהלכן מתבקשים בני הנוער להתמודד עם שאלות כמו "האם אני יותר יהודי או יותר ישראלי?", "מה המשמעות של להיות גבעת שמואלי?" ואיך אפשר להכיל כמה זהויות במקביל מבלי לבטל אף אחת מהן.
רגע לפני קבלת תעודת הזהות, תלמידי שכבות י` בעיר נוסעים לירושלים ליום שמוקדש לזהות הלאומית: הם מבקרים בהר הרצל, שומעים את סיפוריהם של נופלים, מקיימים שיח עמוק על זיכרון, שייכות, הקרבה ומורכבות החיים במדינת ישראל ומסיימים בטקס עירוני בהשתתפות ראש העיר יוסי ברודני. החיבור בין בתי הספר הדתיים והחילוניים מאפשר דרך תהליך רגשי וחווייתי אמיתי, שמצליח ליצור הבנה, סקרנות, וגם קשרים עמוקים שנמשכים לאורך זמן.
״הנוער צמא למפגשים עם השונה מהם״
"אנחנו רואים עד כמה הנוער צמא למפגש, לא כי זה חובה אלא כי הם מרגישים שרואים אותם באמת, שמאפשרים להם להיות מי שהם ולפגוש את השונה מהם בלי מחיצות", אומר לירן רוזיו, מנהל מחלקת הנוער בגבעת שמואל ומי שמוביל את תוכנית "מסעות זהות" בעיר, "יצא לי לפגוש בני נוער סיפרו שזו הפעם הראשונה שהם מדברים עם אנשים ממגזר שונה משלהם, וזה בדיוק מהות התוכנית- לייצר חיבורים ובגיל כמה שיותר צעיר." לדבריו, "חיבור זה לא קורה ביום אחד. זו דרך ארוכה המבוססת על סדרת מפגשים, הקשבה, חיבור אמיתי ועשייה משותפת. מבחינתי, כשתלמידים שואלים מתי כבר יהיה המפגש הבא אתה מבין שקרה פה משהו עמוק."
תוכנית "מסעות זהות", שבגינה זכתה מחלקת הנוער באות שר החינוך, היא רק נדבך אחד בתוך מארג רחב של עשייה חינוכית בלתי פורמלית שמובילה המחלקה לאורך השנה. עשייה שעומד בבסיסה עיקרון מרכזי: יצירת חיבורים ושותפות בין מגזרים שונים, מתוך כבוד, הקשבה והכרה בשונות.
במסגרת פעילות המחלקה, מתקיימות פעילויות משותפות בין תנועות הנוער השונות בעיר; בני נוער בעיר מראיינים ניצולי שואה במסגרת פרויקטים של זיכרון, מפיקים תכנים באולפן הפודקאסט העירוני, משתתפים בקבוצות מנהיגות צעירה, יוצאים למשלחות לערים תאומות, יוזמים פעילויות הסברה עירוניות, ולוקחים חלק בעשייה קהילתית בשכונות ובמרחבים הציבוריים ברחבי העיר.
העשייה של מחלקת הנוער בגבעת שמואל נטועה בתוך תפיסה חינוכית עירונית רחבה, שמובילה את כלל מערכת החינוך המקומית, ואף זכתה לאחרונה להכרה רשמית עם הכתרתה של גבעת שמואל כזוכת פרס החינוך הארצי לשנת תשפ"ה. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "גבעת שמואל היא `סיפור ישראלי מנצח` הודות לעשייתה המרשימה במערכת החינוך העירונית, המשלבת מצוינות לימודית, חוסן קהילתי ויוזמות חינוכיות פורצות דרך. מערכת החינוך העירונית מייצרת בשגרה כמו גם בחירום מנגנונים סדורים עם הקהילה, המשלבים ערכים ציוניים, שותפות ואחריות הדדית."
לדברי ראש העיר, יוסי ברודני: "מערכת החינוך שלנו מעניקה לא רק ידע, אלא גם מרחב שבו כל ילד וילדה יכולים לעצב את זהותם, את הערכים שלהם ואת תחושת השייכות לחברה, למדינה ולקהילה המקומית. ערבות הדדית בין דתיים לחילוניים ונשיאה משותפת בנטל מהווים יסוד מכונן בחוסנה של החברה הישראלית, במיוחד בעת הזו כאשר המדינה עומדת בפני אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים. שיח מקרב בין בני נוער מהזרמים השונים מחזק הבנה זו ומכין את הדור הצעיר להבין שהישרדותה וצמיחתה של המדינה תלויות ביכולתם לפעול כמו גוף אחד. כאשר הדור הצעיר מחונך לערכים של ערבות הדדית חוצת זרמים, הוא מבין כי חוסנה של ישראל נבנה על היכולת של כל הרכיבים בחברה לתרום את חלקם הייחודי תוך הכרה בכך שהכוח האמיתי טמון באחדות ובשיתוף הפעולה בין כל שכבות העם. הזכייה באות שר החינוך למחלקת הנוער היא כבוד גדול לעיר והיא המשך ישיר לזכייה בפרס החינוך הארצי כביטוי להערכה לעשייה החינוכית, הערכית והחברתית לציונות ולערכים, המתקיימת לאורך כל השנה והיא בעיקר אות כבוד לדור הצעיר שלנו, שהוא גשר בין עולמות, והתקווה לאחדות בעמנו."
