למידה עם בינה מלאכותית בליווי מורה בכיתה. (צילום: שאטרסטוק)`בינה מלאכותית` - נדמה, שרובנו שומעים, אומרים ואף משתמשים בכלים שהם פיתוח של צמד המילים האלו. כיאה לאנשים נאורים המתאימים עצמם לתקופה שבה האדם יצר כלי שמאפשר לבצע משימות שבדרך כלל דורשות אינטליגנציה אנושית. כלי, שיכול לחשוב, להבין ולפעול בצורה אוטונומית ובסופו של דבר עשוי להחליף פעולות של אדם.
רבות נאמר ועוד רבות יאמר על הבינה המלאכותית. בשלב זה, רובנו נפעמים מנפלאותיה - יעילות, דיוק, זמינות, התמודדות עם בעיות מורכבות, התאמה אישית, שיפור בטיחות, ועוד. כמחנכים, חשוב הרבה יותר לעמוד על חסרונותיה, ולדעת להתגבר עליהם. ביניהם: הטיה ואפליה, פגיעה בפרטיות, מהימנות מידע ואף אובדן מקומות עבודה. השיח הרווח בהקשר הבינה המלאכותית הוא על היעלמות מקצועות מהעולם, החלפת בני-אדם במכונות. החלפה שקרתה מאז ומעולם, אם כי בקצב ובהיקף איטיים וקטנים יותר.
היערכות לעידן ה- AI
במציאות המשתנה תדיר, יש לוודא שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. לדוגמה, בענף ההי-טק בו ממהרים ובצדק, לתכנת באמצעות כלי בינה מלאכותית, מבצבצת כבר ההשלכה הראשונית – ירידה בביקוש למשרות מתכנתים מתחילים, וביקוש למתכנתים בעלי ניסיון בפיתוח באמצעות כלי הבינה. הרצון של החברות מובן, מדובר בהאצה מטורפת של פיתוח שמזרזת את אספקת המוצר. לו היה התהליך נעצר כאן, סכנת היעלמות מקצועות מהעולם היתה מתממשת מהר הרבה יותר. אך, על מנת לוודא שכלי הבינה העלה פתרון נכון והגיוני - צריך מומחה, אדם, שיבחן אותו.
ובכן, אליה וקוץ בה. אם חברות ההי-טק לא מגייסות מתכנתים חדשים ולא מאפשרות להם לצבור ניסיון, בעוד כמה שנים, כשיפרשו המומחים העובדים היום – לא יהיו מספיק מומחים לנתח את הפתרונות שהמכונה סיפקה להם. על זה נאמר שהעולם לא שחור או לבן... לכן, יש להשקיע מחשבה ותכנון מותאם למצב החדש, בשום שכל. השכל האנושי, ושכל הבינה.
מיכל מנקס, סמנכ"לית חינוך רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומיהזדמנות לחינוך עדכני וערכי
מובן מאליו שעל מערכת החינוך ללמד את התלמידים והתלמידות, להשתמש בכלים אלו, ואולי אף לבנות אותם. ויש להניח, שתלמידים וצוותי חינוך והוראה רבים למדו מחוץ לכתלי בית-הספר להשתמש בכלים אלו. בהמשך של אותה הנחה, אולי גם למדו איך לבנות בעצמם. ככל שהמערכת תרדוף אחרי הרצון ללמוד וללמד את השימוש בכלי הבינה – כך היא תתרחק מהבינה בקצב אקספוננציאלי. עם זאת, הבינה המלאכותית מזמנת למערכת הזדמנות פז, לחינוך.
בעוד שהעידן הטכנולוגי ומהפכת האינטרנט, כבר הוכיחו שהמורה הוא לא מקור הידע; הקורונה והיעדר מרחבים מוגנים בכל מוסדות החינוך לכלל התלמידים כבר הוכיחו שהלמידה אינה תלוית מקום וזמן. מהפיכת הבינה מוכיחה כבר עכשיו שמרבית שיטות ההערכה והמדידה של הישגי תלמידים פשטו את הרגל. יתרה מכך, מקריאה חוזרת של 13 מטרות החינוך הממלכתי (חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג, 1953), נדמה שתתפנה המערכת במרבית הזמן להקנות מיומנויות עדכניות, ובעיקר - לחנך.
דרושה: גמישות פדגוגית ניהולית
מערכת החינוך נמצאת בצומת דרכים קריטית. כעת, יותר מתמיד, הצורך בהתחדשות ובשינויים והתאמות בסדרי גודל שכאלו, לא יכול להיות מנוהל באופן רוחבי ומנורמל לרף ממוצע מירושלים. עוד בעת הקורונה, הוכיח השלטון המקומי שהשונות והמגוון היא נחלת הכל וכי מהירות תגובה ומתן מענים מותאמים לצורך הם הדרך. פועל יוצא של התובנות הללו תורגמו לתוכנית הגמישות הפדגוגית הניהולית, שהיוותה הסנונית הראשונה של תחילתו של ביזור סמכויות.
במהלך הקורונה, נלחמנו באויב בלתי נראה, וירוס. המאבק בו, תורגם על-ידי המדינה בהימנעות, בדלנות, סגרים. לו היו לנו נתונים, וכלים חכמים לנתח אותם, קרוב לוודאי שניתן היה לנהל את המלחמה או מניעת הדבקה במחלה בצורה יעילה ובריאה יותר לאדם הפרטי ולמשק כולו. מסמכים רבים נכתבו כהפקת לקחים. רובם, נדחקו לעומק המגירה. וככל שהתרחקנו מהמשבר, ניכר שלא למדנו דבר, ואנחנו מתחילים להמציא את הגלגל מחדש. נהלים ששונו אד-הוק בכדי להתמודד עם המצב, חזרו למתכונתם הראשונית. שגרות שהיו לפני המשבר, חזרו לסורן.
נדמה שלא למדנו דבר. מערכת מסורתית השומרת על מסורות ושגרות, שלא מתאימה עצמה בקצב הנכון להווה, לא תוכל להכין את בוגריה לעתיד. מי שיחכה להוראות, נהלים ושגרות – לא רק יעמוד במקום, אלא שיצעיד בגאון את תלמידיו לאחור. מערכת החינוך היא תמונה גדולה, המורכבת מחלקים רבים. כל אחד מהם יחיד ומיוחד, אין דומה לו – ועל כן אין אחד חשוב יותר מן האחר. בכדי שהתמונה לא תדהה, חשוב שכל חלק וחלק ינצצו ויתחדשו. מי שהשכיל לשמר ולקדם את היוזמות והמהלכים פורצי הדרך שהחל בקורונה, צועד ומצעיד לקידמה. מי שהשאיר אותם מאחור, מוטב שיעצור ויתבונן בהם שוב. ניתוח היתרונות והתובנות יביא בוודאי את היוזמה הבאה, ופריצת הדרך.
הזדמנות לחדד מטרות ויעדים, לבחון אילו מיומנויות יש להקנות ובאילו דרכים, להבנות סט ערכים אותם יש להנחיל – בתקופת המכונה החכמה, התפקיד החשוב ביותר של בית-הספר הוא לחזור ולהיות בית-חינוך. בית לחינוך לערכים ביתר שאת. הבינה המלאכותית לשרות האדם – זו מטרתה, ועלינו לנצל את יתרונותיה עד תום, להבין את חסרונותיה ולדעת להתגונן מפני הסכנות הטמונות בה. החיבור בין האדם למכונה – יהא בינת-הלב!.
